כאשר הונגריה ופולין הצטרפו לאיחוד האירופי בשנת 2004, לאחר עשרות שנים של שלטון קומוניסטי, אזרחיהם קיוו לסטנדרטים דמוקרטיים מערביים ולשיתוף פעולה כלכלי פורה.
אלא ש-17 שנים מאוחר יותר, כשהאיחוד האירופי הגביר את המאמצים לרסן את ההתערערות הדמוקרטית בשתי המדינות, כמה מהפוליטיקאים מהימין הקיצוני בהונגריה ובפולין, משווים את מוסד האיחוד האירופי לכוחות הסובייטים לשעבר, ומגבירים את הקריאות ליציאה מהגוש.
"בריסל שולחת אלינו מסרים שאמורים להוריד את פולין על הברכיים", אמר החודש מוביל במפלגת החוק והצדק בפולין, מארק סוסקי, והוסיף כי פולין "תילחם בכובש מבריסל כפי שנלחמה בעבר הכובשים הנאצים והסובייטים״.
לא ברור עד כמה הדיבורים הללו מייצגים רצון אמיתי לעזוב את הגוש, או שמא מדובר בטקטיקת משא ומתן דיפלומטי מול מדינות האיחוד. פולין והונגריה נהנות מתמיכה כספית רחבה מהאיחוד האירופי, והרוב המכריע של אזרחיה מעוניין להישאר בגוש.
בדצמבר אישרו מחוקקי האיחוד האירופי תקנה המגבילה את גישת השלטונות לכספי האיחוד האירופי, מה שהגדיל את המתח בין הצדדים, וחיזק את הברית בין פולין והונגריה. שתי המדינות המואשמות בשחיקת העצמאות השיפוטית וחופש התקשורת ובפגיעה בזכויות המיעוט והמהגרים.
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן כינה את מנגנון שלטון החוק "נשק פוליטי ואידיאולוגי שנועד לסחוט מדינות כמו הונגריה המתנגדות להגירה״. עמיתו הפולני, מטאוש מוראוויצקי, כינה אותו "פתרון גרוע שעלול להוביל להתפרקות אירופה בעתיד".
הוועדה המבצעת של האיחוד האירופי עיכבה גם היא תשלום של עשרות מיליארדי יורו לאחר הקורונה, בשל חששות שתוכניות ההוצאה של שתי המדינות אינן מגנות כראוי מפני שחיתות או מבטיחות עצמאות שיפוטית.
בראיון שהתקיים ביום חמישי עם שר החוץ של הונגריה, פיטר סז'ג'ארטו הוא התעקש כי מניעת כספי האיחוד האירופי לא תאלץ את ארצו לשנות מסלול: "לא נתפשר על נושאים אלה מכיוון שאנו אומה ריבונית. אף אחד, אפילו לא הנציבות האירופית, לא צריך לסחוט אותנו בנוגע למדיניות הפנים שלנו", אמר סביג'ארטו.
