הכלכלן חתן פרס הנובל ג'וזף שטיגליץ בטור לעיתון הכלכלי הבריטי "פייננשל טיימס" קורא למדינות אירופה: אסור לחזור לכללים הפיסקליים שאיפיינו את המדיניות הכלכלית לפני הקורונה. בפנייה למעצבי המדיניות באיחוד האירופי לקראת הבחירות בגרמניה, שטיגליץ טען שההגבלות הפיסקליות והניסיון לשמור על יחס חוב תוצר של 60% הביא לתוצאות שליליות עוד לפני משבר הקורונה, אבל עלול להיות הרסני כמדיניות ביום שאחרי הקורונה.

"בתגובה למשבר הקורונה, מדינות אירופה זנחו את ההגבלות הפיסקליות של האיחוד האירופי, ולוו בקנה מידה גדול כדי להציל את הכלכלות שלהם. ראוי שיהיה בעתיד דיון לגבי השאלה האם הכספים האלו הושקעו בצורה טובה, אבל מעטים יטענו שהבחירה לעשות זאת הייתה שגויה" כתב שטיגליץ.

"עם תכנית ההשקעות האירופית, האיחוד כבר מאותת שהוא מוכן ללכת מעבר לכללים הפיסקליים" כותב שטיגליץ. עם זאת, שטיגליץ מזהיר מפני ניסיון להחזיר את יחס החוב תוצר באירופה לרמות הנמוכות שאיפיינו את המדיניות הכלכלית בגוש לפני משבר הקורונה.

"אירופה תיקח על עצמה סיכון כבד אם תנסה לחזור לכללים הישנים שהוכחו כלא אפקטיביים. לנסות להוריד את יחס החוב תוצר של המדינות החברות חזרה ל-60% במהרה בזמן שחלק מהמדינות מחזיקות בחוב של כמעט פי שתיים מזה תפגע שוב בדור שכבר נפגע ממשבר 2008" הוא כותב.

שטיגליץ התבטא בעקבות קריאות מצד גורמים במספר מדינות אירופיות לגבי הצורך לבחון את המדיניות הכלכלית לאור רמות החוב הגבוהות בגוש. שטיגליץ מצטרף לשורה של ככלנים בכירים מארגונים בינלאומיים כמו קרן המטבע וה-OECD, שלוחצים להמשיך את המדיניות הפיסקלית המרחיבה כדי לתמוך בהתאוששות על אף רמות החוב והגרעון הגבוה.

היחס בין החוב תוצר של מדינות אירופה גדל במהלך הקורונה, ועומד בממוצע על 90.7% באיחוד האירופי, ו-98% באזור אירופה כולו. במהחל המגיפה גדל היחס בשיעור של בין 0.5% ל-6.9%. בישראל יחס החוב תוצר עומד, אחרי שנת הקורונה, על 73%.