מעונות היום שבפיקוח יפתחו ביום רביעי הקרוב בעיצומים, וביום ראשון יחלו בשביתה כללית ללא הגבלת זמן, זאת על רקע טענתם למחסור חמור בתקציבים ובכוח אדם. הארגונים המפעילים אמרו הבוקר: "הממשלה כופה עלינו לפתוח בעיצומים ובשביתה בסירובה לנהל איתנו משא ומתן. זו פגיעה ישירה בילדים, הורים ומחנכות מטפלות".

לפני כחודש קיימו הארגונים המפעילים מסיבת עיתונאים בה התריעו על המחסור בתקציבים ותקנים שיקשה עליהם לפעול בשנת הלימודים הקרובה, והזהירו: "בלי משא ומתן לפתרון המשבר לא נוכל לחזור לפעילות אחרי החגים".

"פנינו גם היום לשרת הכלכלה ולשר האוצר לשבת איתנו לפני כניסת החג השני לשולחן משא ומתן על מנת למנוע את העיצומים והשביתה ולצערנו עד לרגע זה טרם קיבלנו התייחסות", נכתב בהודעת מפעילי מעונות היום, "במקום לחבק את הילדים אנו יוצאים להיאבק על עתיד חינוך הגיל הרך".

לטענתם, מעונות היום המפוקחים סובלים ממחסור של מאות עובדות ועובדים עקב השכר הנמוך, התנאים המורכבים ופערי השכר המשמעותיים ביחס לסייעות גני הילדים בשלטון המקומי.

במעונות היום המפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שמופעלים על ידי ארגונים חברתיים ביניהם נעמת, ויצו ואמונה מטופלים כ-120 אלף ילדים מגיל לידה עד 3, שהם כרבע מאוכלוסיית הילדים בגילים אלו.  כיום מועסקות בהם מעל ל-16 אלף עובדות בתפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות, מבשלות ועוד.

ההשתתפות במעונות אלו, שגם מסובסדת על ידי המדינה, נקבעת לפי קריטריונים שמתעדפים ילדים להורים עובדים ומשפחות מרקע כלכלי-חברתי נמוך.

240 אלף פעוטות נוספים, כמחצית מהילדים בגיל הרך, מטופלים במעונות יום פרטיים, שגם עליהם חל פיקוח בסיסי של משרד הכלכלה, ופועלים כעסקים פרטיים. רבע מהילדים בגיל לידה עד 3 אינו לוקח חלק במסגרת כלל.

פער משמעותי מממוצע ה-OECD

על פי נתוני הארגונים המפעילים, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד 3 עומדת על 0.2%. מדובר על כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.

עוד הם טוענים שבישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה בOECD.

היחס בין מספר המטפלות לתינוקות עד גיל שנה במעונות בישראל עומד על 6:1 (עד גיל שנתיים 9:1 ועד גיל 3 על 11:1), כלומר, על כל שישה תינוקות ישנה מטפלת אחת.  במדינות ה-OECD היחס עומד על 4:1, כלומר, על כל ארבעה תינוקות ישנה מטפלת אחת.

לטענת הארגונים, המשמעות היא שיש פער של 50% בכוח האדם הנדרש כדי להשתוות למדינות המערב. לדבריהם, משרד החינוך העריך בעבר כי כדי לסגור את הפער נדרשת השקעה נוספת של כ- כ-1.4 מיליארד שקלים בשנה.