"המלון בתפוסה מלאה בחג, ולפעמים כל 151 החדרים שלנו יכולים להיות מלאים", מספרת אדוה טל (24), פקידת הקבלה במלון לאונרדו פלאזה בנתניה. "לפעמים יש 700-500 אורחים, במיוחד עכשיו, אחרי הקורונה, אנשים ממש נואשים לחופש, לשינוי האווירה וליציאה מהבית".
טל, בוגרת לימודי עיצוב תעשייתי במכללת אריאל, מתגוררת בנתניה והחלה לעבוד בבית המלון ביוני האחרון. "עבדתי קודם בסדנא של רכבים, וכשהתחילה הקורונה הוציאו אותי לחל"ת. חיפשתי עבודה, וכשראיתי את הצעת העבודה כפקידה במלון, אמרתי לעצמי, ננסה. נשארתי, כי ממש התאהבתי במקום".
מאז היא עובדת כל יום, כולל סופי השבוע: "בדרך כלל משמרות צהריים או ערב, משמרות ארוכות, 8 ולפעמים גם 10 שעות". היא עונה לפניות טלפוניות ונותנת מענה לכל מה שאורח צריך: "החל בלעשות צ'ק אין ועד בקשות לגבי החדרים. אני אוספת בקשות לאוכל מיוחד, נותנת המלצות על מסעדות ואטרקציות באזור, ומחלקת המון מגבות ומברשות שיניים", היא אומרת וצוחקת.
"חלק מהאורחים יכולים להיות חצופים"
עבודה מול לקוחות דורשת סבלנות. "הישראלים יכולים לפעמים להיות חסרי סבלנות, וחלק יכולים להיות חצופים, עצבניים", היא מודה. "לפעמים אני יכולה להסביר 10 פעמים שהחדרים מלאים ואין לי חדר עם נוף לים".
אבל גם במצבים כאלה היא עונה, לדבריה, בחיוך.
"תמיד יש את מקרי הקיצון ואת הלקוחות שמתלוננים, אבל רוב הלקוחות מקסימים ומאוד מכירים תודה. אני הכי אוהבת את הרגעים האלה שלקוח מגיע עצבני, מהעבודה, מהיומיום, מהחום, מהפקקים, ועם התהליך של הצ'ק אין אני רואה אותו משתנה לי מול העיניים ונרגע, משנה פאזה לאווירה של חופשה".
טל נהנית לתת שירות. "הייתה לי, למשל, אורחת שהתקשרה למלון יומיים לפני החופשה שלה, וביקשה להוסיף ילדה לחדר הזוגי שהזמינה, למרות שהיא לא הייתה בהזמנה המקורית. במהלך השיחה הלקוחה נפתחה וסיפרה לי שבעלה עבר ניתוח לב ולא היה בטוח שישרוד אותו. והסיבה להזמנה המיוחדת היא שהזוג רוצה לבלות זמן עם הנכדה שלהם, שמאוד התגעגעה לסבא שלה.
"הסיפור מאוד נגע לי ללב ורציתי שהם יחוו את החופשה הזו ביחד. הצלחתי לסדר להם את ההזמנה ולהוסיף מיטה לחדר. כשהם באו למלון הם ישר חיפשו אותי כדי להגיד לי תודה. כשהסתכלתי על הילדה מאושרת ומחבקת את הרגל של סבא שלה, ממש עשה לי טוב על הלב שיכולתי לעזור להם".
במקרה אחר, תקלה בחדר של זוג אורחים מאוד הרגיזה אותם ויכלה להרוס להם את החופשה. "עשיתי בשבילם הכל כדי שזה יתוקן", היא מספרת, "ובתחילת השבוע הם חזרו שוב למלון, חיפשו אותי, ואמרו לי: 'בזכותך חזרנו לכאן שוב'. זה עשה לי את השבוע. אני אוהבת כשלקוחות מחפשים אותי, כי נתתי שירות טוב. כשבסוף באים ואומרים לי: 'הרגשתי חג כמו בבית'". היא גם שומרת מכתבי תודה ופתקים שמשאירים לה אורחים: "זה מה שהופך את העבודה הזו למיוחדת. כשיש פידבק טוב מהאורחים".
"בשבתות יש יותר צחוקים"
למרות העומס, היא אוהבת את העבודה בתקופת החגים. "בשבתות ובחגים יש אווירה מיוחדת במלון. אמנם יש עומס והרבה אורחים, ולמרות זאת יש אווירה מאוד משפחתית ורגועה, אווירה יותר קלילה, יש יותר צחוקים. אני ממש אוהבת את זה".
הקושי היחידי מבחינתה הוא להיות רחוקה מהמשפחה: "בראש השנה לקחתי לראשונה חופש לשלושה ימים, כדי להיות עם המשפחה באלעד. מעבר לזה, מאז שהתחלתי לעבוד במלון הייתי אולי שבת אחת אצל ההורים. זה הדבר היחיד שממש קשה לי בעבודה הזו. אבל זה שווה את זה, כי אני מאוד נהנית כאן, ורואה את עצמי ממשיכה".