אוגר המכונה "מר גוקס" סוחר במטבעות קריפטוגרפיים באמצעות מערכת חיישנים שמותקת בכלוב שלו, וזוכה בינתיים לתשואה נאה של 16% בארבעת החודשים האחרונים. מר גוקס עקף את חברת ההשקעות של וורן באפט ואת מדד S&P 500. האוגר מתועד ברשתות החברתיות באמצעות ערוץ ב-TWITCH, פורום ברדיט ומשתמש טוויטר מאז חודש יוני האחרון.
הניסוי החל כמעין פרודיה על שרירותיות ההימורים בשוק ההון, ובעיקר על היומרה של משקיעים לבחור השקעות בתבונה, בזירה שמתנהלת באופן שמנותק מכל פרמטר של הכלכלה הריאלית.
השם "מר גוקס" הוא רפרנס לזירת המסחר בקריפטו "מאונט גוקס" ביפן, שנשדדה באמצעות האקרים ב-2014 וגרמה לאחת הקריסות הגדולות בהיסטוריה הקצרה של הביטקוין.
כשמר גוקס רץ בגלגל, חיישנים מסובבים גלגל וירטואלי הבוחר נכס להשקעה. בכלוב יש שתי מנהרות, מעבר באחת מהן שולח למחשב פקודת "קנייה" ומעבר בשנייה שולח פקודת "מכירה".
גודל התיק של מר גוקס איננו גבוה בשווי של כסף אמיתי, אך הוא מדגים יפה את התנודתיות במסחר במטבעות קריפטו, והוא מתנדנד בין תשואה חיובית ושלילית של עשרות אחוזים.
Mr. Goxx has concluded his office hours for tonight with 1 order(s) placed.
Career Performance: +54.13 EUR (+16.60 %)
DISCLAIMER
This content is for entertainment purposes only. Investments shown here are not financial advice.— mrgoxx (@mrgoxx) September 26, 2021
השחר הכוזב של כלכלת הקריפטו
מטבעות קריפטו נבנו לפי מודל של מערכות תשלומים פתוחות לכל, שיתרות המטבע של כל בעל ארנק דיגיטלי מתועד ברשת מבוזרת של מחשבים רבים. ככל שהשימוש בהן התגבר, התברר שהוא איננו יעיל, איננו נח ולרוב גם יקר מדי. בפועל, הן כמעט אף פעם לא משמשות לייעודן המוצהר של תשלומים על שירות או מוצר.
במקום זאת, צמחה והתפתחה במקביל מערכת של זירות למסחר במטבעות קריפטו, הפועלת בשיטה ספקולטיבית – משקיעים רוכשים מטבעות מתוך אמונה שבעתיד ימכרו אותם ביותר כסף. הזירות עצמן כורכות ביחד חלק ניכר מפקודות הקניה והמכירה או מבצעות אותן באופן וירטואלי בשרת מרכזי וכך הן יכולות לפעול באורח יעיל, אך תוך נטילת סיכונים פיננסיים משמעותיים לכספיהן וכספי הלקוחות גם יחד.
הכסף הרב זרם לתחום ספקולטיבי בעשור האחרון זה יצר מודל עסקי חדש של עסקים "לכריית" מטבעות קריפטו – שרתי מחשב יעודיים שמזכים את בעליהם במטבעות חדשים, בהתאם לכוחם המחשוב היחסי שהם מקדישים לרשת השייכת למטבע קריפטו ספציפי.
הזינוק בערך הכלכלי של המטבעות בזירות המסחר מאפשר לחבר יותר ויותר "מכונות כריה" ממוחשבות ולשמור על רווחיות. התוצאה היא צריכה עצומה של חשמל, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה. מטבע ביטקוין לבדו, צורך על פי הערכות קרוב לפי 2 מצריכת החשמל של כלל מדינת ישראל. לפי מחקר עדכני, בחישוב שנתי, הוא גורם לאשפה אלקטרונית במשקל של שני מכשירי אייפון בממוצע בגין כל תשלום בביטקוין, משקל שצפוי לעלות ככל שערך המטבע יוסיף לעלות.
שיקולי ייצוב מערכת החשמל ואיכות הסביבה גרמו למדינות שאימצו בהתלהבות את עסקי הכרייה בהתחלה, לאסור עליהן לחלוטין כמו בסין ולהטיל עליהן מגבלות קשות כמו באיראן.
רגולטורים ופוליטיקאים אמריקנים נוטים לאחרונה להשוות את המסחר במטבעות קריפטו כדומה לאסימונים בקזינו. בשני המודלים ישנו סיכוי להתעשרות, אך רוב הסיכויים פועלים "לטובת הבית" – זירת המסחר או בעלי הקזינו עצמו. עם זאת, הסיכוי לממש אסימונים בקזינו לכסף אמתי עשוי להיות גבוה יותר מאשר רווחי קריפטו בזירת מסחר, אשר נוטות להגביל משיכת כסף אמיתי מהן בחזרה לכלכלה הרגילה.
