מחירי הגז הסיטונאיים באירופה רשמו מאז חודש ינואר זינוק של 250%-300%, בשל מלאי גז נמוכים. מחירי הגז והנפט קשורים זה לזה, בדרך כלל, אבל העליות התלולות באירופה הביאו לכך שמבחינה אנרגטית מחיר הגז כיום כפול מזה של חבית נפט. הזינוק במחירים גורם לשיבושים רבים במשק האנרגיה ובתעשיות הקשורות בו.
חוץ מהמלאי הנמוך, לזינוק אחראים עוד שורה של גורמים נוספים: ייקור פליטות הפחמן באירופה שמתווסף למחיר, הביקוש הגואה לגז באסיה, ירידה משמעותית באספקת הגז מרוסיה, תפוקה נמוכה של חשמל מטורבינות רוח בקיץ האחרון והוצאה משימוש של תחנות כוח גרעיניות לצורך תחזוקה.
חילופי האשמות בין אירופה לרוסיה
ברחבי היבשת גוברים הקולות שמאשימים את רוסיה ואת חברת 'גזפרום' שבבעלותה, ספקית הגז הראשית לאיחוד האירופי, בהפחתת האספקה באופן מכוון. על פי ההאשמות, הכוונה מאחורי מהלך זה היא הגדיל רווחים ולהפעיל לחץ פוליטי לטובת מתן אישור לפרויקט הגז השנוי במחלוקת 'נורד סטרים 2'.
ברוסיה טוענים מנגד שאספקת הגז פחתה גם בגלל פיצוץ באחד ממתקני ההפקה של 'גזפרום' וגם בגלל השינוי שהאירופים יזמו בשוק.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר בתחילת ספטמבר בתדרוך לעיתונאים בקרמלין: "האירופים שחתמו איתנו על חוזים ארוכי טווח מחככים ידיהם בהנאה", תוך שהוא מציין שהמחירים בחוזים אלו נמוכים כמעט פי 5 מהמחיר הנוכחי לטווח קצר.
"ה'חכמים' בקדנציה הקודמת של הנציבות האירופית העדיפו תמחור שוק קצר טווח לגז וכולם יכולים להביט בתוצאות", הוסיף.
שינוי השוק לחוזים קצרים משנה את מבנה התמריצים של 'גזפרום', כך שלקוחות באסיה מתחרים באופן ישיר יותר בלקוחות באירופה, שרגילים לקבל גז שמיוצא באופן נוזלי (LNG), עליו משלמים במחיר שנקבע בנפרד לכל מטען.
המאגרים המדלדלים והמלכוד האירופי
במקביל, חברת הגז הלאומית הנורבגית 'אקווינור', הודיעה שתגדיל את יצוא הגז שלה לאירופה ב-2% החל מאוקטובר. מדובר בתוספת של כ-2 BCM (מיליארד מיליארד מטרים מעוקבים) גז. צעד זה יתרום לריכוך המחסור, אבל לא יפצה על התופעה העקבית של הידלדלות מאגרי הגז בשאר מדינות אירופה, שתפוקתם הכוללת יורדת בכל שנה.
אירופה נמצאת במלכוד, שמתחיל בסגירה של תחנות כוח גרעיניות ופחמיות בהיקף משמעותי שלא ניתן להחליף באנרגיות מתחדשות באותו הקצב. האימוץ הגובר של רכבים חשמליים גורם בעקיפין גם להסטת ביקושים מתזקיקי נפט לחשמל, מה שמצריך עוד גז.
בשנים הבאות צפוי להתרחש בישראל תהליך דומה, אבל חוזי אספקת הגז שנהוגים כיום בארץ נקבעים לטווח ארוך ומבוססים על הפקת גז מקומית.
שיבושים בחשמל, בחימום ובתעשייה
בינתיים, מנגנון המחירים בו חברות אספקת גז רוכשות אותו במחיר תנודתי ומספקות אותו בחוזים ארוכי טווח גורמים לשיבושים משמעותיים.
מפעלים נדרשים לשלם את המחיר הגבוה ויש כאלו שהחליטו על הפסקת הייצור. יצרני דשנים, עבורם הגז מהווה חומר גלם, הפחיתו או הפסיקו את פעולתם, וגרמו למחסור בפחמן דו חמצני, חומר גלם חשוב בתעשיית הבשר והבירה.
שיבושים נוספים נרשמו בחברות חשמל בכל רחבי אירופה, שיתקשו לספוג את ההפסדים של רכש מתייקר ותקבולים קבועים. בחלק מן המדינות שוקלים לספק סבסוד לחברות החשמל והגז עד שמחירי הגז ירדו. מהלך שמטרתו למנוע את העברת ההתייקרות במלואה לצרכנים כמו גם פשיטת רגל של החברות עצמן.
ישראל ומצרים עשויות להרוויח
לפי דו"ח של אועפ"ק (ארגון המדינות הערביות המייצאות נפט), ברבעון השני של השנה נרשם זינוק ביצוא הגז הנוזלי (LNG) ממצרים. מדובר בייצוא של 1.4 מיליון טון LNG, אחרי שב-2020 המדינה לא ייצאה מוצר זה כלל. לפחות חלק מהגז הזה מגיע ממאגרי תמר ולוויתן הישראלים, שהזינוק במחירים באירופה הפך אותו לכלכלי.
תשתיות ההנזלה במצרים הופכות אותה, למעשה, לערוץ השיווק של הגז הישראלי. פעילות זו תאבד, אמנם, מהרווחיות שלה כשמחירי הגז באירופה ירדו, אבל צריך לקחת בחשבון גם את המצב בלבנון.
המצב הקשה בשכנתה של ישראל מצפון הביא את סוריה להציע לחבר את המדינה לצינור הגז שבא מירדן, שמקבלת גז מישראל וממצרים. ייתכן שבאופן עקיף, גז ישראלי יוזרם בפועל גם ללבנון, למרות שאספקת הגז לשם תהיה עסקה בין גורמים ערביים, כשישראל לא צד לחוזה.
