מעל 100 נשות ואנשי חינוך מכל הארץ התאספו בחודש אוגוסט האחרון בבית הספר "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל כדי להכיר את "הפדגוגיה החברתית" שמפתחים ברשת דרור בתי חינוך בשנים האחרונות. "אחד הדברים הייחודיים במפגש הזה", אומר רותם קפלן (50) מקיבוץ רביד, שהיה שותף לניסוח השיטה, "היה להתאים את האופן לתכנים שדוברו בו. מחנכים ומחנכות בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, שלא הכירו קודם, התחלקו לקבוצות, ישבו במעגל ובמשך יומיים עברו סדנאות, הכירו ושיחקו, שוחחו על חוויותיהם במערכת החינוך, והיו שותפים ליצירתה של הפדגוגיה החברתית הלכה למעשה".

רותם קפלן (צילום: אלבום פרטי)

מדובר בפדגוגיה נרחבת שמשנה את הדרך החינוכית של בית הספר. "אנחנו מחנכים לחברה כמו שאנחנו רוצים שהיא תהיה. מה שאנחנו אומרים לחניכים, זה שברור שכולם רוצים כלים להסתדר בחברה, אבל יש עוד מימד: מה זאת החברה הזאת, ומה לא טוב וצריך להשתנות בה?" מוסיף קפלן. "אנחנו לא אומרים לחניכים 'תצליחו בבגרויות ואז יהיה לכם כלי שבעזרתו תצליחו בחיים' כמו במקומות האחרים", הוא אומר. "אנחנו מסתכלים על החברה, ושואלים מה זה אומר להצליח בחיים? זאת החברה שאנחנו רוצים? אם לא אז בואו נשנה אותה. זה לא מספיק רק להסתדר בה".

קפלן מספר על חניך מבית הספר "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל. "לא היה קל איתו, היו לו המון קשיים והוא לא למד הרבה, לא רצה אבל ילד מאוד חכם ". בגיל 23 החניך התקשר למחנך שלו, שאיתו לא דיבר ארבע שנים ואמר לו "דפקתם לי את החיים". זה היה בזמן מבצע "שומר חומות" כשהיו מהומות בכל הארץ. אותו חניך לשעבר חבר במספר קבוצות ווטסאפ בהן נחשף להתכתבויות בסגנון "תבואו עם גרזנים", "הערבים הם ככה" והוא אמר למחנך שלו "אני לא יכולתי לשתוק על זה. התחלתי להילחם ואמרתי להם שיפסיקו עם זה, שזאת אלימות".

בתגובה הוא חטף צעקות וגידופים מחבריו לקבוצה. "הוא ניהל מאבק נגד הסתה עם כל תשלומי המחיר החברתיים", מספר קפלן, "ובאותו יום הרגיש צורך להתקשר למחנך שלו, כדי להגיד לו 'לפני זה הייתי שותק ונותן לזה לעבור אבל עכשיו לא יכולתי'".

קפלן מדגיש שהאירוע הזה הוא תוצאה של תהליך ארוך, שמחנך את החניכים לא לקבל את החברה כפי שהיא, "לקבל את המציאות כפי שהיא זה להגיד שאין מה לעשות ואתה לא תעצור פרעות. להתמודד על חברה אחרת זה סיפור כבר סיפור שונה".

להקיף את חיי החניך

איך ניגשים לעשות שינוי כזה בבית הספר?
"הופכים את הפירמידה. קודם כל מחנכים להיות בני אדם ורק אחר כך מלמדים את המקצועות הרגילים. פירקנו את זה לפרקטיקות של פנימה והחוצה: פנימה זה אומר לשאוף לחנך את קבוצת החניכים לחברת מופת. זה אומר שמעניין אותי מה בכיתה, בין החניכים, ביני לבינם. זאת התפיסה החינוכית של מרטין בובר, לראות ולהקיף את חיי החניך, לראות את הדברים דרך העיניים שלו. והם חייבים להתנסות באופן ממשי בלבנות את החברה הטובה, בליצור דיאלוג, בלהפוך לחברים אחד של השני".

התיכון החברתי "אדם חברה וטבע" (צילום: דרור בתי חינוך)

מה הכלים שאתם משתמשים בהם?
"למשל הקבוצה. הכיתה אצלנו הופכת לקבוצה. כיתה זה לא משהו שבחרתם. שמו אתכם פה. עכשיו אנחנו נעשה תהליך להפוך לקבוצה, שיש לה גם שם, שבתוכה תתמודדו ביחד על דברים, מהרמה החברתית ועד הרמה הלימודית. אבל לא בכל בתי הספר זה בא בקלות. זה תהליך ארוך, רב שנתי".

לא בכל בית ספר יש מטרה לחנך להיות בני אדם?
"כולם מדברים בתיאוריה על כמה זה חשוב. כולם יגידו שהכי חשוב זה להיות בן אדם. אומרים את זה ואז מודדים אותם על פי הציונים, ויש להם שעת חברה אחת בשבוע. זה לא שהמורים באים עם כוונות רעות, אבל האופן שבו בית הספר בנוי וכל המערכת סביבו מונעים את הדבר הזה והתלמידים נשארים במרוץ אחרי הציונים".

לכל חניך יש 'מחנך אישי'

מרכיב נוסף בפדגוגיה החינוכית הוא מערכת היחסים שבין המחנך לחניך, "המושגים שבחרנו זה לא מורה – תלמיד אלא מחנך – חניך. זה אומר שאנחנו רוצים לחנך לפני הלמידה. למידה זה חיוני אבל הלמידה צריכה לתמוך את התהליך החינוכי ולא לסתור אותו. כל המבוגרים בבית הספר הם מחנכים, לא רק המורים. לכל חניך יש 'מחנך אישי' שהוא בקשר אישי איתו והם לא מדברים רק על הלימודים אלא גם על מה שקורה בחיים של החניך ובבית שלו", מסביר קפלן.

"למשל חניכה שנפרדה מחבר שלה, היא מרגישה לבד ולא יודעת מה לעשות. היא מתקשרת למחנכת שלה לדבר איתה על זה. חניכים שמתלבטים מה יעשו בשירות הצבאי, חניכים עם שאלות על הזהות המינית. מחנכים רבים אצלנו ליוו תהליך יציאה מהארון, ונתנו לילדים תחושה שהמקום הזה בטוח וכל דבר שהם יחליטו יהיה לגיטימי".

תהליך הלמידה מכוון לשינוי חברתי

השאיפה לחברת מופת לא מוגבלת לכותלי בית הספר, "כמו שאני רוצה שבבית הספר תהיה חברת מופת, אז זה נכון גם לחברה הישראלית ואנחנו שמים את זה במרכז העשייה". הוא אומר. זה בא לידי ביטוי בצורת למידה ייחודית מבוססת פרויקטים חברתיים למען החברה. "כבר יש דבר כזה במערכת החינוך שנקרא PBL. אנחנו הוספנו אות בהתחלה – SPBL – סושיאל. זה לא מספיק רק כשיטת לימוד, אלא אנחנו רוצים שהלמידה עצמה תהיה רלוונטית לחברה".

הפדגוגיה הזאת נכונה לדבריו גם לחניכים בגן הילדים, בית הספר היסודי והתיכון, "כשחניך בתיכון שואל אותך למה אנחנו לומדים את מה שאנחנו לומדים, עדיף שלא תגיד 'זה לבגרות'. צריך לענות 'כי החברה צריכה', 'כי שים לב איזה בעיה יש' וכו'. יש מיליוני בעיות ומבחינתנו תהליכי הלמידה עצמה אמורים להיות מכוונים לשינוי חברתי".

מחנכת וחניכים בתיכון החברתי בתל אביב (צילום: דרור בתי חינוך)

תן דוגמה לתהליך למידה כזה?
"בתיכון החברתי בחיפה, יש מגמת 'אקו-ים', מגמה שעובדת בשיתוף פעולה עם המכון לחקר ימים ואגמים, והתוכנית החינוכית כולה מכוונת לשימוש בים בצורה מקיימת לאורך זמן. איך אפשר לעשות ממשק אקולוגי".

"לדוגמא אחד הדברים שלומדים במסגרת פיתוח משאבי הים זה שימוש בהם לטובת תזונה. החניכים מקבלים בעיה אקולוגית מהמכון ומתחילים לעשות ניסויים, והתוצאות אחר כך יהיו ישימות. כך למשל הם הכינו ארוחה שלמה, של 7 מנות, רק מהים ורק באופן אקולוגי. לא מבוסס על דיג אלא על אצות".

"הסיפור האקולוגי הגדול זה היכולת לפתח את עולם האצות; מוצרים מבוססי ים ואקולוגיים. עכשיו למשל הם מחפשים סביבות גידול לאצות שיוכלו לשמש בתעשיית המזון. הבעיות שמתעסקים בהן, בעיקר בתיכונים, הן בעיות גדולות וחניכים מוצאים פתרונות".

חינוך הוא שליחות

מרכיב נוסף בתוכנית הלימודים הוא "המשימה". בחלק מהשבוע החניכים עושים משהו עבור הסביבה המיידית שלהם. זה חלק ממערכת השעות של בית הספר. "אנחנו מסתכלים על הצרכים של הקהילה והסביבה ובמשך שנה שלמה לכל חניך יש משימה בקהילה". המשימה היא קבוצתית ויש לה מלווה מצוות המחנכים.

"בתיכון הבחברתי 'אדם חברה וטבע' למשל, יש חבורה שעובדת עם תושבים על השכונה ומשפרת את הנראות בשכונה", אומר קפלן. "במקביל הם לומדים בבית הספר על דיור ציבורי. השליחות בקהילה היא חשובה מאוד ומקרינה אופטימיות. היא מדגישה את זה שחינוך הוא לא רק עבודה ושאנשי החינוך באים לעשות טוב, הם רואים בזה שליחות. אני חושב שאם נותנים את התנאים הנכונים אז מורים מוכנים לעשות הרבה מאוד, הרבה מעבר לדרישות".

איך אתם מדריכים את המורים לזה?
"למשל הסמינר הזה. מחנכים מכל הארץ הגיעו לכאן כי זה מעניין אותם, אף אחד לא משלם להם על זה. לאורך המפגש המחנכים התנסו בעצמם במפגשי שיחות אישיות, הערכה דיאלוגית, בניית קבוצה ועוד, וגם דיברו על איך החינוך שהם עושים בכיתה יכול לשנות את המציאות, ובמובן הזה להיות חינוך פוליטי. בתי הספר צריכים לתת את התנאים הנכונים ואני מאמין שעם תנאים כאלה רוב המורים יהיו בעניין. החל מהשנה הקרובה רשת דרור בתי חינוך תלווה בי ספר שמעוניינים בתהליכי שינוי ברוח הזו".

קפלן מציין את החשיבות של הסמינר אבל מדגיש, "ההכשרה האמתית היא בשטח. רוב המורים לומדים הוראה קונבנציונלית וכשהם מגיעים לכיתה הם לומדים את הכל מחדש. ההכשרה מתחילה כשהמורה מתחילה ללמד. יש המון זמן הכשרה בצוותים, לפחות יום צוות ארוך בשבוע, בחלק מהמקומות יומיים בשבוע שבהם קורה הכל, גם המפגש החברתי, גם הגיבוש, ההכשרה, דילמות, למידה משותפת".

"התפיסה הזו יכולה לתת לנו מענה להרבה מאוויים וחלומות"

לסמינר בכרמיאל הגיעו מחנכות מכל הארץ, אחת מהן היא איריס נבון, מנהלת בית ספר 'מולדת' בבאר שבע. "הגענו לסמינר בעקבות קול קורא שיצא מהרשות להרחיב את היריעה הבית ספרית בכל מה שקשור לפדגוגיה החברתית. פנינו לדרור בתי חינוך ותוך מספר מפגשים מצאנו שזה מתאים למידותינו".

איריס נבון (צילום: אלבום פרטי)

לסמינר הגיעו שבעה חברי צוות בית הספר. "הגענו במטרה ללמוד, להיחשף ולדון על הפדגוגיה החברתית. אנחנו רוצים  לראות איך התאוריה מתורגמת ברמה המעשית לבתי הספר", אומרת נבון. "בסמינר נחשפנו למודלים ולאנשים שהפכו את תפיסת העולם הזו לאורח חיים. מאוד מאוד התרשמתי והרבה שאלות קיבלו מענה. מצאתי שהתפיסה הזו יכולה לתת לנו מענה להרבה מאוויים וחלומות שלנו".

לדבריה יש התאמה בין התאוריה לבין ההתנהלות של הסמינר עצמו. "מדובר בקבוצת אנשים חולמים ומגשימים, הפער האפסי בין רמת ההצהרה לבין המעשה היא מופתית בעיניי. אחד הדברים שהייתי רוצה לקחת לבית הספר הוא נושא הדיאלוג בין הצוות, לתלמידים ולקהילה".

"אהבתי מאוד את נושא האוטונומיה, בניית הקבוצה, סיפוק הצרכים הרגשיים של התלמידים, ובניית חברה מתוקנת שמבוססת על כבוד ושותפות. התרשמתי מאוד מהשיח שמתרחש בהיררכיה פחות שטחית מזו שקיימת היום במערכת החינוך".

"לא צריכה להיות מורה גאונה, צריך שיהיה לך אכפת"

מורה נוספת שהגיעה לסמינר היא מירב מימון, מורה בחטיבת הביניים קלמן ברמת השרון. "לראשונה אני בהשתלמות שמציגים בה תכנית שלמה; חשיבה, ביצוע, שיתוף פעולה בין האנשים. זאת תכנית שמבוססת על ערכים שמאוד חשובים לאנשים שמסתובבים ביננו. הם נטולי אגו וניכר שהם רוצים לעשות רק טוב".

מירב מימון (צילום: אלבום פרטי)

"אני יודעת שזה נשמע מוזר", הוא אומרת, "אבל הם רוצים לעשות שיהיה טוב. הם מאוד יצירתיים. זאת אג'נדה שמתאימה לכל החיים ולכל התחומים, לא רק "לסתום" שעה במערכת".

מימון רוצה לשלב את הרעיונות מהסמינר בבית הספר שלה, "ארצה להזמין מדריכים אלינו שיעזרו להפוך את בית הספר לחברתי. הדבר היפה הוא שזה גם מותאם לכל הילדים ולכל המורים. ילד לא צריך להיות בתחרות עם ילדים אחרים, כולם יכולים להיות חלק מהמערך הזה. ואת לא צריכה להיות המורה הכי גאונה בעולם, את צריכה שיהיה אכפת לך מאנשים אחרים".