מכירות את התלמיד הזה שלא מתעניין במה שעושים בכיתה? למירית סולימה (33) מחנכת ב'תיכון החברתי' בשכונת בת-גלים בחיפה, הייתה בדיוק תלמידה כזאת. "הבנתי שהיא לא מתעניינת בלימודים, אבל מצאתי בה כישורים של הנהגה ולא הייתי מוכנה לאבד את העוצמה שלה, אז כיוונתי אותה לניהול".
"נתתי לה פרויקט גדול שממש אתגר אותה; כשהאתגר היה אמיתי והיא התבקשה להכין ניוזלטר לתפוצה של אלפי אנשים, היא נכנסה לזה בכל הכוח", מספרת סולימה. החניכה התמקצעה, גילתה כישרון ומוטיבציה ובסוף השנה נבחרה להיות מנהלת עבודה, תפקיד נחשק לתלמידים מתבלטים שנכונים להגדיל את האחריות שלהם, "מתלמידה שלא מתעניינת בנעשה בתיכון היא הפכה למנהיגה, לשותפה שלי".
"מאחורי כל תוכן שנלמד חייבת להיות התנסות"
הניוזלטר הוא שירות אחד מבין רבים בעסק החינוכי 'הירו-מדיה', סטודיו לניו מדיה שהקימה סולימה יחד עם קבוצת נערים ונערות בתיכון, במסגרת תכנית "שותפים". "המטרה היא ליצור תוכן דיגיטלי עבור עסקים, מוסדות ועמותות שלא יודעים לעשות זאת בעצמם", היא מסבירה, "יש פה צורך אמיתי שאנחנו נותנים לו מענה איכותי ובראש צעיר. למדנו את השוק ויצרנו ערך ייחודי עבור הלקוחות שלנו, היום יש לנו מעל 20 בני נוער שעובדים בעסק".
"תכנית שותפים חידדה לי את תפיסת החינוך המקצועי, כשאת מלמדת את החניכים מקצוע, והם חווים את האפקטיביות שלו, את הצורך שיש לו בחוץ – הם מתמסרים. מאחורי כל תוכן שנלמד חייבת להיות התנסות, בעיה אמיתית שצריך לפתור. המשמעות של הלמידה היא בהתנסות. במקרה הזה – התנסות עסקית במגרש של הגדולים".
יזמות ככלי לשינוי חברתי
"שותפים" פותחה לפני שש שנים בשיתוף האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה וג'וינט אשלים ופועלת במסגרת החינוך הדואלי של במשרד הכלכלה, בהובלת 'דרור בתי חינוך'. "מטרת התכנית לקדם תהליכי יזמות ככלי לשינוי חברתי", אומר מנהל התוכנית ואסטרטג חינוכי בדרור בתי חינוך, ראובן פאטר (36).
בני הנוער מפעילים ומובילים עסק חינוכי במודל קואופרטיבי
בתוכנית משתתפים 30 בתי ספר שכוללים מעל 600 תלמידים מהחינוך המקצועי. בדומה לכל עסק, גם לפרויקטים של "שותפים" יש מודל עסקי בר קיימא, "אבל הפעילות העסקית היא קודם כל כלי למימוש מטרות חינוכיות וחברתיות", אומר פאטר.
"מדברים הרבה על מוביליות חברתית, על היכולת לשנות את המצב הסוציו-אקונומי של בני נוער, על היכולת להכשיר בני נוער לאתגרים של שוק העבודה העתידי, אבל מה נעשה עם זה? אסור לזה להיות תאורטי, הרי הפערים לא תיאורטיים. העבודות הראשונות של כולנו מעצבות בנו את המשמעות של עבודה עבורנו, את הדימוי העצמי שלי כעובד, איזה תקרת זכוכית רובצת מעלי וכו. הפידבק שאתה מקבל מהסביבה שלך משפיע מאד על תפיסת העתיד שלך. מה יאפשר לנער לדמיין שהוא יכול, או שמותר לו להמציא משהו, להוביל, ליזום ולפתח? ומי בכלל יספר להם שאפשר ללכת למכולת עם ערכים (ומודל עסקי) ולהתפרנס מפעילות שהם מאמינים בה?", אומר פאטר.
לדבריו, "בעסקים החינוכיים שלנו ברור שיש תפקיד משמעותי לבני הנוער בעבודה ושהעבודה והעסק משמעותיים עבורם. ההקפדה על המקצועיות, ההעמקה בחווית הלקוח והשותפות הפעילה בפיתוח העסקי מייצרים תחושת חיוניות והזדמנות לצמיחה אישית וקבוצתית. יש פה מאות בני נוער שמפתחים את היכולת לממש מטרות חברתיות באמצעות פעילות עסקית, העולם לא כפוף רק לשורת הרווח הכלכלי, מבחינתם העסק הוא בית, בית להגשמת חלומות, בית לשינוי חברתי וגם אחלה של פרנסה וניסיון מקצועי לצבור בגיל הנעורים".
"לחניכים ולי יש אחריות משותפת"
"התחלנו כאולפן הקלטות קטן ולאט לאט התרחבנו", מספר גל מוטיוק (30), מחנך במגמת סאונד והפקה מוזיקלית ב'תיכון החברתי תל אביב' ומוביל המתחם החברתי שפועל בתיכון כבר 4 שנים. "כל מחזור הוסיף לאולפן ההקלטות מימד נוסף והרחיב את סל המוצרים", הוא אומר. האולפן התרחב ונפתחו חדר חזרות ומועדון להופעות קטנות. "יזמנו שיתופי פעולה עם העירייה ואנחנו מתעסקים היום גם בכל התחום של סאונד בהופעות".
"התכנית הוסיפה לסל הכלים החינוכיים שלי את השותפות עסקית, זה כלי חזק מאוד שיוצר יחסי אמון עם החניכים. אני מדבר איתם בגובה העיניים, יש לנו אחריות משותפת על התוצרים של העסק. זה חשוב להם לא פחות ממה שזה חשוב לי, וזה משנה את כל הדינמיקה של מורה ותלמידים".
לדבריו, החניכים באים אחרת לבית הספר שהופך למרכזי יותר בחיים שלהם. "כמחנך אני מרגיש שזכיתי באיזה 'טריק סודי', העסק הוא גשר להגיע לתלמידים והם עושים אקסטרה, כי זה חשוב להם. אין שיח של 'תנקו את הכיתה' או 'תעשו כך או אחרת', אנחנו עובדים יחד. לפעמים הם גם תופסים לי את האולפן מחוץ לשעות הפעילות".
"הלקוחות אוהבים את האנרגיות שאנחנו מביאים"
המבנה הניהולי של העסקים ב"שותפים" היא קואופרטיבית, והם מוגדרים כעסקים חברתיים. הם נדרשים לשורת רווח כלכלית, כמו כל עסק שרוצה להתקיים, אך הייחודיות שלהם היא במחויבות העמוקה לשורת הרווח הקהילתית-סביבתית ושורת הרווח החינוכית של העובדים. "הלקוחות מתחברים לרעיון ואוהבים את האנרגיות שאנחנו מביאים", אומר מוטיוק. "עצם זה שיש לי אי קטן של מעשים טובים בלב תל אביב זה כבר דבר מדהים, והגב של דרור בתי חינוך מאפשר לנו לא להיות בדינמיקה של הישרדות. שלוש השנים של העסק הזה הן אסופה של המון רגעים כאלה שבהם אתה אומר לעצמך הנה, נעשה פה משהו טוב. אני יכול לומר בוודאות שהצלחנו לעשות טוב לאנשים".
"השינוי החברתי מגיע קודם כל בזה שהחיים של החניכים במגמה ובעסק משתנים", אומרת סולימה. "הצלחנו לשנות סביבה תעסוקתית של בני נוער. הם זוכים פה לדוגמה מצוינת ליחסי עבודה תקינים, דבר שהם ייקחו איתם לחיים. הם אוהבים את העבודה שלהם, ובכלל אני חושבת שעסק של בני נוער זה דבר מהפכני – הם נותנים שירות באופן אחר לאנשים. הם מוכיחים שהם רציניים, שאפשר לסמוך עליהם ולתת בהם אמון".
