דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרשות הפלסטינית

כלכלת הרשות הפלסטינית / הכלכלה הפלסטינית מתחזקת, אך אבטלת הצעירים מאיימת גם על ישראל

דוח חדש של הבנק העולמי מתריע על הסכנות במצבה של הכלכלה הפלסטינית. החוקר יצחק גל: הבכירים הישראלים העומדים בלחצים הכבדים - ומרחיבים את אשרות הכניסה של הפלסטינים לעבודה בישראל, מחזקים את ביטחוננו.

עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

ביום רביעי האחרון פורסם דוח של הבנק העולמי, לקראת ועידת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית בסוף החודש, והוא מתריע על הרעה ברמת החיים ברשות הפלסטינית, האטה כלכלית ממושכת, אבטלה גבוהה וביצוע מוגבל של התוכנית לשיקום עזה לאחר צוק איתן. הדו"ח מאפשר הצצה אל הנעשה מעבר לגדר ברשות הקשורה בטבורה אל הכלכלה הישראלית.

הבנק העולמי מתייחס בחשש למצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית. על אף הצעדים הפיסקאליים המשמעותיים שביצעה הרשות על מנת לבסס את מצבה הכלכלה ולצמצם את הגרעון השנתי שלה; מ-25% תוצר בשנת 2011, ל-11% תוצר בשנה שעברה. הירידה בסיוע חוץ, מצב התשתיות והמגזר העסקי החלש, מציבים את הכלכלה הפלסטינית במצב שביר. מרינה וויס המשמשת כמנהלת אזור הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי אומרת על המצב ברשות הפלסטינית, "התחזית בנושא הכלכלה הפלסטינית מדאיגה ובעלת השלכות חמורות על ההכנסות, ההזדמנויות והרווחה של תושבי הרשות הפלסטינית. לא רק שהשלכות אלה ישפיעו על יכולתה של הרשות הפלסטינית לספק שירותים לכל אזרחיה, הם עלולים אף להוביל לבעיות כלכליות רחבות יותר ולאי-יציבות"

מבט על שכם (צילום: איתי כהן / פלאש 90).
מבט על שכם (צילום: איתי כהן / פלאש 90).

מחברי הדוח בבנק העולמי קוראים למדינות התורמות להגדיל את תמיכתם ברשות הפלסטינית, על מנת לאפשר למגמות השיפור הפיסקליות להפוך את הכלכלה הפלסטינית לברת קיימא. זאת על רקע מיצוי אפשרויות המימון המקומיות של הרשות הפלסטינית שעלול להביא לחוסר יכולת של הרשות לעמוד בתשלומי המשכורות לעובדיה ובתשלום התחיביותיה. מחברי הדוח ממליצים למשרד האוצר הפלסטיני לבצע רפורמות ארוכות טווח ויסודיות יותר כדי להגדיל את גביית ההכנסות ולהקטין הוצאות, בדגש על הפיכת מערכות השכר והפנסיה של עובדי ממשלה להוגנות כלפי שאר הציבור. להערכת מחברי הדוח, ניתן לעשות זאת בלי להוריד את איכות השירותים או לפגוע בחלשים ביותר.

רמת אבטלה גבוהה אך יציבה

על פי הדוח, אחוז האבטלה ברשות הפלסטינית שומר על רמה גבוהה במשך השנים האחרונות ועומד על 27%. זאת על אף צעדיה המבורכים (לפי דוח הבנק העולמי) של ישראל בהגדלת מספר אשרות העבודה לתחומי המדינה, לתושבי הגדה המערבית. האבטלה ברשות הפלסטינית נמדדת בנפרד בגדה המערבית וברצועת עזה. בעוד שבגדה המערבית נמדדו ב-2016 כ-18%, אבטלה ברצועת עזה האבטלה מגיעה ל-42%.

מחכים במחסום (ארכיון, צילום: נתי שוחט / פלאש 90).
מחכים במחסום (ארכיון, צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

יצחק גל, החוקר את כלכלת המזרח התיכון מטעם מכון דיין ב'אוניברסיטת תל-אביב' מפרש את נתוני הדוח: "היציבות התעסוקתית בגדה וגם העליה הקטנה בתוצר נובעת בעיקר מהיציאה לעבודה בישראל. מספר המועסקים בישראל הוכפל בשנים האחרונות כ-15% מהעובדים בגדה עובדים בישראל. השכר של אלו העובדים בישראל הוא כמעט כפול מאלו שעובדים בתוך הגדה, ולכן משקלם ברמת ההכנסה הוא הרבה יותר משמעותי ועומד על כ-25% מההכנסות של משקי הבית. זו גם הסיבה המרכזית לדעיכת טרור הסכינים, ולכך שהרשות עדין מתפקדת. בעניין הזה צריך להגיד כי בשנים האחרונות הקצינים הבכירים בצה"ל, שרי הביטחון וראש הממשלה עמדו בלחצים שהופעלו עליהם על-ידי גורמים פוליטיים שונים לצמצם את אשרות העבודה וטוב שעשו כך."

מרינה וויס: "התחזית בנושא הכלכלה הפלסטינית מדאיגה ובעלת השלכות חמורות על ההכנסות, ההזדמנויות והרווחה של תושבי הרשות הפלסטינית. לא רק שהשלכות אלה ישפיעו על יכולתה של הרשות הפלסטינית לספק שירותים לכל אזרחיה, הם עלולים אף להוביל לבעיות כלכליות רחבות יותר ולאי-יציבות"

עוד מעיד הדוח על כך שהאבטלה גבוהה יותר בקרב צעירים, זאת על אף שהצעירים ברשות הפלסטינית הם בעלי הכשרה מקצועית ברמה גבוהה יחסית לדורות הקודמים.

על כך אומר גל, "האבטלה בקרב צעירים היא אחת הבעיות הכי קשות של הכלכלה הפלסטינית, ולא רק שלה אלא של כל העולם הערבי שעבר תהליך דומה. רוב הצעירים הפלסטינים הם בעלי השכלה על תיכונית. הם לא מתאימים לפרופיל העובדים שעובדים בישראל בבניין או בשטיפת כלים. מדובר באקדמאים, שלא רואים עצמם עומדים במחסום בשלוש לפנות בוקר, כדי לעבוד על פיגומים כמו הדור של הוריהם. אם באוכלוסיה הכללית בגדה אחוז האבטלה הוא 18%, אבטלת הצעירים הרשמית נעה סביב 40% ואם נתייחס גם למי שהתייאש מחיפוש עבודה נגיע ל 50%. מצד אחד זו פצצת זמן שהעבודה בישראל לא יכולה לפתור. מצד שני שם גם טמון הפוטנציאל של הכלכלה הפלסטינית. רק פיתוח אמיתי של הכלכלה הפנימית בגדה יכולה לתת מענה לצעירים המשכילים שלה."

מגמה חיובית ב-2016

בנוסף מעיד הדוח על כך שהרשות הפלסטינית סובלת משחיקה בפריון הנובעת בעיקר מהצטמקותם של המגזר התעשייתי והמגזר החקלאי בגדה. ההשקעה הפרטית ברשות הפלסטינית מהווה 15% בלבד מהתוצר שלה. כתוצאה מכך, מעבר לעבודה בישראל, הכלכלה הפלסטינית נשענת בעיקר על תמיכות מבחוץ ועל מגזר ציבורי חזק יחסית. הסביבה העסקית החלשה מביאה לכך שבשנים האחרונות הצמיחה בכלכלה הפלסטינית מונעת בעיקרה מצריכה פרטית ומגידול בייבוא, ששילש עצמו בשנים האחרונות לעומת הייצור המקומי שנחלש.

החוקר יצחק גל: "מספר המועסקים בישראל הוכפל בשנים האחרונות כ-15% מהעובדים בגדה עובדים בישראל. בעניין הזה צריך להגיד כי בשנים האחרונות הקצינים הבכירים בצה"ל, שרי הביטחון וראש הממשלה עמדו בלחצים שהופעלו עליהם על-ידי גורמים פוליטיים שונים לצמצם את אשרות העבודה וטוב שעשו כך."

גל מסביר את החלשות התעשייה והחקלאות הפלסטינית בעיקר בחוסר היכולת של הרשות להשקיע בתשתיות הולמות. "כרם זיתים לא מושקה נותן 200 דולר בשנה לדונם. שטח גידול מושקה של ירקות לדוגמא, נותן 500-600 דולר לדונם. בכלכלה הפלסטינית אין ענפי תשתית – תחבורה, אנרגיה ומים לא קיימים. בלי תשתיות הולמות – חקלאות מודרנית ותעשייה מפותחת לא יכולות להתקיים. את הצרכים החיוניים, חשמל ומים, הם קונים מישראל ביוקר, וכתוצאה מכך אין ייצוא פלסטיני. כל הייצוא הפלסטיני מסתכם בכמיליארד דולר בשנה, שרובו לישראל. משק קטן שרוצה להתפתח חייב ייצוא. בשנים האחרונות אנחנו רואים יש שיפור קל הנובע מפתיחת מעברי הגבול לירדן, שהקפיץ את הייצוא הפלסטיני לממלכה ההאשמית פי ארבע. עדיין מדובר בהיקפים קטנים יחסית, אבל הייצוא לירדן הוא איכותי יותר לעומת הייצוא לישראל. לישראל מייצאים בעיר מחצבי אבן. לירדן מייצאים מוצרי מזון ותוצרת תעשייתית של מוצרי פלסטיק וכדומה."

מצבה הפיסקאלי של הרשות נמצא במגמת שיפור. על פי הדוח ב-2016 הרשות הפלסטינית הגדילה באופן משמעותי את הכנסותיה ממיסים, במקביל להגדלת ההוצאה הציבורית, שעיקרה תשלומי משכורות. כתוצאה מהגדלת ההכנסה הצליחה הרשות להוריד את הגרעון התקציבי שלה ב-40% ולהעמידו על 7% תוצר. עם זאת, ירידה חדה של 32% בהכנסה מסיוע חוץ, יוצרת גרעון תקציבי נוסף ברשות הפלסטינית.

החוקר יצחק גל: ,בכלכלה הפלסטינית אין ענפי תשתית – תחבורה, אנרגיה ומים לא קיימים. בלי תשתיות הולמות – חקלאות מודרנית ותעשייה מפותחת לא יכולות להתקיים. את הצרכים החיוניים, חשמל ומים, הם קונים מישראל ביוקר, וכתוצאה מכך אין ייצוא פלסטיני. כל הייצוא הפלסטיני מסתכם בכמיליארד דולר בשנה, שרובו לישראל."

עזה – גרף תנודתי והרבה פוטנציאל

גל טוען כי רצועת עזה היא מפתח מרכזי בהבנת מצבה הפיסקאלי של הרשות. בעוד קרוב לשליש מההוצאה הציבורית הפלסטינית יוצאת על רצועת עזה, פחות מ-10% מההכנסות מגיעות ממנה. הגרף תנודתי מאוד, מאחר וכל שנתיים יש מבצע צבאי המחסל את הכלכלה העזתית. המצב בעזה אמנם מהווה משקולת כבדה מאוד על קופת הרשות, אך גם כאן נמצא הפוטנציאל להזנקת הכלכלה הפלסטינית. מבט על הצמיחה בעזה בשנים האחרונות, מראה כי הרצועה יודעת לייצר 15% צמיחה בשנה.

על פי הדוח רק 16% מהתוכנית לשיקום עזה אחרי צוק איתן בוצעה עד היום, ורק 10% מהבתים שנהרסו נבנו מחדש. ב-2014 כונסה ועידת קהיר בה הוחלט על גיוס של 3.5 מיליארד דולר לשיקום הרצועה עד לשנת 2017. בשלב זה יש עיכוב של 1.3 מיליארד דולר שהיו אמורים לעבור עד כה על פי התוכנית, וכתוצאה מכך המצב של עקירה פנימית ברצועה נמשך ו-70,000 מתושבי הרצועה עדיין לא חזרו לביתם. רק 50% מהשיקום של בתים שנפגעו באופן חלקי בוצע. עם זאת פתיחת המעברים לחומרי בניה בחודשים האחרונים הביאה לשיפור בקצב הבניה וכתוצאה מכך גם לשיפור במדדי הצמיחה של הכלכלה העזתית.

היבוא לעזה ושטחי C

באשר למדיניות הישראלית, מחברי הדוח קוראים לישראל להוריד הגבלות על שטחי C אשר מהווים חסם מרכזי להתפתחות של העסקים הפרטיים בגדה. הסרת חסמים אלו יכולה לאפשר צמיחה של 35% בתמ"ג הפלסטיני תוך זמן קצר. צמיחה כזו יכולה להוביל לגידול בשיעור התעסוקה בגדה ולשיפור משמעותי במצבה הכלכלי של הרשות.

גל סבור כי על-ידי מספר החלטות פשוטות יחסית מצד ישראל, ניתן להזניק את הכלכלה הפלסטינית וכתוצאה מכך לעודד גם את היציבות הביטחונית.

"ממש עד לפני שנתיים הרשות הייתה על סף קריסה פיסקאליית. זו שנה שניה שיש ירידה בגרעון, והסיבה המרכזית לכך היא הורדת המצור הישראלי על עזה. הגורם העיקרי שעשה את השיפור הוא שיפור משמעותי בייבוא לעזה מאז מבצע 'צוק איתן'. אם בעבר דיברנו על משאיות בודדות של סחורה שנכנסו מדי יום לרצועה, היום אנחנו מדברים על מאות משאיות ביום.  מהלך כזה הוא דרמטי ומייצר זינוק אדיר בכלכלה הפלסטינית.

מרכיב נוסף דרמטי הוא שטחי C שמהווים שני שליש משטחי הגדה המערבית. חוסר היכולת של הרשות לפעול בשטחי C תוקע את הכלכלה הפלסטינית. אם ישראל תאפשר לרשות לבצע יותר פעולות לחיזוק התשתיות בשטחי C זו יכולה להיות מקפצה כלכלית לרשות. גם להמשך המדיניות המאפשרת ליותר פלסטינים מהגדה לעבוד בישראל חשיבות מכרעת. כל תוספת של 10,000 עובדים בישראל מקפיצה את הכלכלה הפלסטינית."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!