משרד האוצר יוזם הטלת 50% מעלות המטרו על הרשויות המקומיות והתושבים במסי השבחה יעודיים, כך התברר בוועדה לפרויקטים לאומיים שהתכנסה היום (רביעי) בבוקר לדיון ראשון בחוק המטרו, שמובא במסגרת חוק ההסדרים.
בגלל מורכבות הפרויקט, חלקים מהצעת החוק להקמת המטרו פוצלו מראש מחוק ההסדרים, והדיון התמקד בסוגיית המימון. הוועדה דחתה את כל ההסתייגויות שהוגשו לגבי אפרקים א' וב' בחוק העוסקים בהקמת רשות ייעודית לנושא.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) אמרה בדיון: "נכניס בחוק שינויים שיבטיחו שהפרויקט לא רק יהיה פתרון תחבורתי אלא יתרום חברתי-כלכלי בפינוי בינוי, בניית מעונות לקשישים ועוד".
תועלת של עשרות מיליארדים בשנה
רכז תשתיות באגף תקציבים, איליה כץ, הציג בוועדה את פרטי המימון לתכנית המטרו, אשר לדבריו, "הוא הפרויקט הגדול, המורכב והיקר ביותר שקודם בישראל ומגה פרויקט ענק גם בקנה מידה בינלאומי".
150 מיליארד השקלים שמקציב האוצר לנושא הם ההערכה הקיימת כיום, לפני שהושלם שלב התכנון. בדרך כלל , פרויקטים גדולים של תשתית בישראל חורגים באופן משמעותי גם בזמן וגם בהיקף התקציב הנדרש להקימם, כך שהסכום עשוי למעשה לעלות באופן משמעותי. להערכת האוצר, התועלת שיניב המטרו נאמדת ב-24-36 מיליארד שקלים בכל שנה ובלעדיו מצב התחבורה בגוש דן ימשיך להידרדר.
"קצב גידול האוכלוסייה בישראל גבוה פי 10 מממוצע מדינות הOECD וכיום ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר מבין מדינות ה-OECD וב-2050 צפויה להיות הצפופה ביותר" אמר כץ. "המטרו יאפשר לצופף את אזורי הביקוש, להגדיל את היצע הדיור ולשפר את התכנון האורבני".
כץ הציג את סעיפי החוק שקובעים מנגנון משולב למימון הפרויקט שיבוא מהשלטון המקומי שבו יעבור, המטרו וכן מרווחי הנדל"ן שיהיה סביב המטרו. לדבריו, "חבילת המימון משלבת מקורות תקציביים ולכידת ערך בדומה לפרקטיקה במדינות רבות אחרות".
"לכידת ערך" – פירושה שורה של היטלי השבחה ומסים יעודים על הרשויות והתושבים הגרים בסביבת המטרו. כך, מצפים באוצר "לנגוס" בהיטלי ההשבחה של הרשויות המקומיות, באזורים שיוגדרו "אזורי השפעה של המטרו".
מלינובסקי הוסיפה: "75 אחוז מהבנייה בישראל היא בנייה ישנה שלא עומדת בסטנדרטים. אני נלחמתי עם ראש עיריית חולון שנים על חידוש מבנים ישנים וזה לא רק בחולון זה גם בקריית שמונה בבני ברק ועוד. אני רואה בחוק המטרו מנוע צמיחה לכל נושא הפינוי בינוי. למטרו תהייה השפעה עצומה גם חברתית, גם כלכלית וגם תכנונית על כל תושבי המדינה".
ביקורת על מודל המימון וההליך התכנוני
מנכ"ל עיריית תל אביב, מנחם לייבה, אמר בדיון כי יש לשנות את הגדרות המימון שנקבע בחוק. לדבריו, "לא נכון להשאיר קביעת עלות לרשויות לפי אחוזים מבלי לחשב שיהיה תקרה בסכום הזה שיפול על העיריות. בנוסף, מכיוון ויש כאן עוצמה גדולה של טיפול בסעיף 197 (סעיף המאפשר לבעלי נכסים שנפגעים משינוי בתכנית לתבוע פיצויים) – ברור שיהיו תביעות בעשרות מאות של מיליארדים ולכן צריך לקבוע בחוק מי יטפל בזה ולא אנחנו נהיה הכתובת".
לייבה הוסיף טענה שזכתה לגיבוי מיו"ר הוועדה שאמרה שתפעל לשינוי החוק בעניין, "לא הגיוני שתקציב כזה לאורך כל כך הרבה שנים, אינו עובר חזרה לבדיקה ובקרה בכנסת. מדובר על טווח ארוך של שנים". עוד אמר לייבה כי לדעתו, "זה דבר מיותר שמדינה תעסוק בשומה מקומית ששייכת לוועדה מקומית. זה לא תקין שהמדינה יכולה לבקש שומה מראש כמה כסף צפוי להיות לו בעתיד".
יו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים, חיים פייגלין, התריע בדיון כי העליות שיוטלו במיסוי הקרקע באזור המטרו, יפגע בבנייה ופיתוח. "היטל השבחה כבר היום מכשיל את מימוש הפרויקטים בקרקעות. אם יש 75% בהיטל השבחה, אז כל המגזר הזה לא ייבנה בכלל. לא יהיה שווה לו".
עמירם סטרולוב, מהנדס ויועץ לפרויקטים של מערכות תחבורה, טען בדיון כי פרויקט המטרו בכלל לא נחוץ והדבר היחיד שצריך לעשות כעת זה לעצור ולפגוש את התושבים שבתחומם יעבור תוואי המטרו. "יש כאן הליך בעייתי ביותר, הות"ל הוא מאוד דורסני" אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, סיכמה את הדיון: "כל המשרדים צריכים להיכנס לדו שיח צפוף עם שלטון מקומי והתאחדות הקבלנים. יש להם הרבה חכמה ידע ניסיון והבנת השטח. צריך לחשוב יחד מה מתאים לכל עיר ורשות. הטענות של שלטון מקומי לגבי חישוב של היטל השבחה, יש בהן הגיון וצריך לחשוב על נוסחה אחרת של חישוב. הפרויקט יהיה חייב לתרום חברתי כלכלי ולייצר דיור בר השגה, מעונות לקשישים וכו'".
