ועדת החוקה אישרה אתמול (רביעי) כי עובדים הפועלים במוסדות בריאות, רווחה ובמקומות הפועלים בתו ירוק יחויבו בהצגת תו ירוק או בדיקה שלילית. אלו הדברים שחשוב לדעת.

מה קובעות התקנות?

התקנות אוסרות על כניסת עובדים ללא אישור תו ירוק למקומות העבודה שהוגדרו בהן – מוסדות בריאות, רווחה ומקומות שכניסת מבקרים אליהם מותנית בתו ירוק.

באיזה מקומות עבודה יחולו התקנות?

מוסדות בריאות: בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים, ארגון הנותן שירותי רפואת חירום, גוף שנותן שירותי שיקום לפי חוק נכי נפש בקהילה.

מוסדות רווחה: בית דיור מוגן, בית אבות, מסגרת רווחה הכוללות: מסגרת חוץ ביתית לקטינים, מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה וילדיהן, מסגרת חוץ ביתית לאנשים עם מוגבלויות, מסגרת רווחה שאינה כוללת לינת לילה לטיפול בקטינים, אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים, מוסד לגמילה מסמים, מסגרת המספקת קורת גג זמנית או מתמשכת, או הגנה, הזנה, טיפול וסיוע לאנשים חסרי קורת גג, חסרי עורף משפחתי, מתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות.

מוסדות בהם המבקרים נדרשים לתו ירוק: אולמות שמחה וגני אירועים או כל מקום שמתקיים בו אירוע; מועדון או דיסקוטק; מקום לעריכת כנסים או תערוכות; מכון כושר, סטודיו, בריכת שחייה המצויה במבנה (למעט בריכה טיפולית לצורך טיפול במים), קאנטרי קלאב (למעט בריכת שחייה הנמצאת בו ושאינה מצויה במבנה); אזור הישיבה בבית אוכל, לרבות בר או פאב; בית מלון, ובכלל זה בריכת שחייה הנמצאת בו ושאינה מצויה במבנה; מקום שמתקיימים בו אירוע ספורט או פעילות תרבות, בנוכחות קהל, או מקום שמתקיים בו פסטיבל; מוזיאון; ספרייה; אטרקציה, ובכלל זה פארק שעשועים, פארק מים, משחקייה (ג'ימבורי), ולמעט גן לאומי ושמורת טבע, פארק או שטח פתוח בעלי אופי דומה למקומות האמורים המשמש לתיירות.

מערכת החינוך: על מורים, גננות וכל עובדי בתי הספר ומוסדות חינוך חלה גם חובה להציג את התו הירוק, מכוח תקנות אחרות שנכנסו לתוקף כבר ב-1 בספטמבר.

מתי התקנות ייכנסו לתוקף?

הוועדה קבעה שהתקנות ייכנסו לתוקף משלישי הבא, ה-5 באוקטובר, על מנת לתת למקומות העבודה ולעובדים שהות להיערך אליהן.

מי זכאי לאישור התו הירוק?

לפי החלטת משרד הבריאות, הגדרות התו הירוק צפויות להשתנות בראשון הקרוב, ה-3 באוקטובר, כלומר, בטרם כניסת התקנות לתוקף. לפי ההגדרות החדשות, הזכאים לתו הירוק יהיו:

• אנשים שהתחסנו לקורונה בשתי מנות, החל משבוע מקבלת המנה השנייה של חיסון פייזר (או שבועיים מחיסון מודרנה), לא כולל יום החיסון, ועד חצי שנה מקבלת המנה השנייה.
• אנשים שהתחסנו לקורונה בשלוש מנות, החל משבוע מקבלת מנת החיסון השלישית, לא כולל יום החיסון. עם זאת לצורך התו הירוק במקומות העבודה, עד ה-24 באוקטובר התחסנות במנה שלישית תזכה מיידית בתו הירוק.
• מחלימים מקורונה שלא חלפה חצי שנה מבדיקת ה-PCR בה אובחנו כחולים. אחרי חצי שנה תידרש קבלת מנת חיסון אחת. בשלב זה תוקף מנת החיסון האחת למחלימים הוא חצי שנה והסוגייה תיבחן בהמשך. גם מחלימים מקורונה שנבדקו בבדיקה סרולוגית שיצאה חיובית, וקיבלו לפחות מנת חיסון אחת לאחר הבדיקה הסרולוגית, זכאים לתו ירוק.
• משתתפי ניסוי החיסון לקורונה של המכון הביולוגי.

מה נדרש מעובד שאינו זכאי לתו הירוק?

לפי התקנות, עובד שאינו זכאי לתו ירוק נדרש לעבור בדיקת קורונה ולהציג למעסיק אישור על תוצאה שלילית. תוקף הבדיקה משתנה לפי סוג הבדיקה:

בדיקת קורונה מהירה (אנטיגן) תהיה בתוקף ל-84 שעות – שלושה וחצי ימים. כלומר, העובד נדרש לבדיקה פעמיים בשבוע.

בדיקת קורונה בשיטת PCR תהיה בתוקף לשבוע, אך לא כל העובדים יהיו זכאים לבדיקות אלו לצורך התו הירוק (ראו בהמשך).

כיצד נבדקים ומי משלם על הבדיקות?

בדיקות קורונה מהירות נערכות בתחנות מגן דוד אדום ברחבי הארץ ובקרב ספקי שירות נוספים כמו סופרפארם, סניפי ביקורופא, סופיה, איכילוב well ועוד. העלות של בדיקה בודדת במד"א היא 59 שקלים, וניתן לשלם במרוכז על 10 בדיקות חודשיות במחיר 36 שקלים לחודש. עובד שלא התחסן מסיבה רפואית יהיה פטור מתשלום על הבדיקות.

בדיקות קורונה בשיטת PCR לצורך התו הירוק יהיו תקפות רק לאנשים שאינם יכולים להתחסן מבחינה רפואית, בקופות החולים או במוקדי הבדיקות של פיקוד העורף, ללא תשלום כלומר, אנשים שלא התחסנו מסיבה שאינה רפואית, לא יוכלו להיבדק בקופת חולים או בפיקוד העורף לצורך התו הירוק.

בנוסף, בדיקות שמתבצעות במסגרת תכנית מגן חינוך (תכנית בדיקות קבועות למורים ולתלמידים בבתי ספר) ובמסגרת 'מגן אבות ואמהות' (תכנית בדיקות קבועות לעובדי בתי אבות) יהיו תקפות גם לצורך התו הירוק.

האם כלל העובדים במקום העבודה בו נדרש תו ירוק מהעובדים יידרשו לכך?

לא בהכרח. הדרישה לתו ירוק או לתוצאה שלילית לא תחול לגבי עובד שהמעביד שלו קבע לגביו שאינו בא במגע עם מטופלים, מקבלי שירות או קהל הלקוחות במקום העבודה.

מה קורה לעובד שלא זכאי לתו הירוק ומסרב להציג את הבדיקות?

נכון לעכשיו, התקנות רק אוסרות על העובד לנכוח במקום העבודה. הן אינן מתייחסות להיבטים כמו תשלום שכר או הפסקת ההעסקה (פיטורים, התפטרות או הוצאה לחל"ת), נושאים מתחום דיני העבודה שייתכן שיגיעו גם לפתחו של בית הדין לעבודה. משרד החינוך הורה למנהלי בתי הספר ורשתות החינוך להחשיב את ימי ההיעדרות של עובדים שלא הציגו את התו הירוק כ'היעדרות בלתי מוצדקת' ולא לשלם עליה שכר, אך ארגוני המורים הודיעו שהם מתנגדים לכך. ייתכן שחלק מהמעסיקים יבחר להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, או להתייחס להיעדרות כחופשה בתשלום על חשבון ימי החופשה שהעובד צבר.

מעבר למקומות העבודה שבהן הוחל התו הירוק, שורה של פסיקות זמניות בבתי הדין לעבודה העלו שבמקומות עבודה צפופים, וכן כאלו בהם עובדים פוגשים לקוחות מרובים, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות חיסונית ובני נוער שאינם יכולים להתחסן – המעסיק רשאי להרחיק עובד שאין לו תו ירוק. עם זאת, בשלב זה טרם נדונה השאלה האם מקום העבודה יידרש לשלם לעובד שהורחק בגין תקופת הרחקתו, או לא.

הממשלה פרסמה שני תזכירי חוק שמציעים לפגוע קשות בעובדים שיסרבו להציג את התו הירוק, דרך דחיית הזכאות לדמי אבטלה בשלושה חודשים, ושלילית הזכות לפיצויי פיטורין בטענה להרעת תנאים במקרה של התפטרות עובד שהורחק מעבודתו עקב סירוב להציג תו ירוק. ההסתדרות מתנגדת בחריפות לחוקים אלו, וכך גם שר הבריאות ניצן הורוביץ ויו"ר ועדת החוקה גלעד קריב. בכל מקרה הליך החקיקה של חוקים אלו עדיין לא החל.