בראשית, פרק לג'

אחרי פרידה של שנים רבות, בהן יעקוב חי בעבר הירדן המזרחי אצל לבן הארמי, הוא חוזר לארץ כנען.
והוא חוזר עם משפחה ענפה (שתי נשים – רחל ולאה), ילדים לרוב ורכוש רב.
הוא נערך למפגש מחודש עם אחיו התאום עשיו, ממנו ברח לאחר ש"גנב" ממנו את הבכורה (בסיועה של רבקה אימנו).
המתח לקראת המפגש גדול.
כל פרק לב' דן בהיערכות הקדחתנית של יעקוב לקראת המפגש:
– מחלק את המחנה שלו לשניים.
– שולח מספר מנחות שלום לעשיו.
– פונה לאלוהים בדרישה שיעזור לו כחלק מהבטחות שנתן לו בעבר.
– לוקח את משפחתו הקרובה ומסתיר אותם מעבר לנהר במקום מבטחים
– מתמודד עם פחדיו העמוקים במאבק פנימי לילי מול "איש". אותו מאבק שבסיומו הוא מקבל את שמו החדש – ישראל:
כט) וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃

והינה עשיו מגיע:

א)וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָֹו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת:
ב)וַיָּשֶֹם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים:

יעקב מסדר את המשפחה עפ"י סדר החשיבות.

רחל ויוסף הכי חשובים.
לאה ובניה חשובים, אבל פחות.
השפחות והבנים שלהן חשובים, אבל עוד פחות.
על זה נאמר – כולם שווים ויש כאלה ששווים יותר.
והילדים רואים, והילדים מבינים מה קורה פה.
זרע השנאה ליוסף נזרע ע"י אבי הילדים והאומה ברגע של סכנה.
———-
למול סכנה ראוי היה ליעקב שיציג אחדות, רעות וערבות הדדית.
להפרדה ולחלוקה האי-שיוויונית הזו בין האמהות והאחים, בה נוקט יעקב, יש מחיר כבד שבוודאי יבוא לידי ביטוי בעתיד.
במקום אחריות משותפת יעקב מלמד את ילדיו הפרדה וחלוקת אחריות לא צודקת
אולי כאן נזרעו הזרעים שמאפשרים לחלקים מאתנו לחשוב גם היום שהם שווים יותר, ולכן הם יכולים להסתפק בתפילה ולמידה ולא להיות שותפים לנטל הלחימה והעבודה.