התפרצות הקורונה בישראל היא בעלת השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות משמעותיות. ארגון ג׳וינט-אשל חבר למכון ERI לביצוע סקר נוסף בקרב אוכלוסיית בני ה-65+ בישראל, על מנת להציג תמונת מצב עדכנית של אוכלוסייה זו לאור המשבר.
מהסקר השלישי מאז התפרצות המגפה עולה כי למרות פתיחת המשק וצמצום המגבלות, הרי שבקרב אוכלוסיית הזקנים בישראל ההידרדרות הבריאותית וההשלכות הכלכליות של המשבר עדיין ניכרות. 22% שהם כ-220 אלף זקנים חוו הידרדרות רב מימדית (כלומר בלפחות משניים מהממדים: בריאותי, כלכלי, נפשי).
בישראל חיים כיום יום כמיליון איש בגילאי 65 ומעלה המהווים כ-12% מהאוכלוסייה. מהסקר עולה כי אחרי פתיחת המשק לפעילות מלאה אחרי מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, המשיכה ההידרדרות במצב הכלכלי, והפערים בין זקנים "חזקים" שהפגינו חוסן בתקופת הקורונה אל מול קבוצות מוחלשות הלך והעמיק- כ-90 אלף זקנים חוו פגיעה ביכולתם לכסות את ההוצאות החודשיות, פגיעה שנמשכת גם אחרי פתיחת המשק. הסיבות העיקריות להידרדרות הכלכלית המתמשכת הן עלייה בהוצאות לאחר החזרה לשגרה, כמו גם המשך בירידת ההכנסות מעבודה, עבור הזקנים שעבדו טרום המשבר.
עוד עולה שמשבר הקורונה פגע פגיעה קשה בתעסוקה בקרב בני 65 ומעלה: מתוך הזקנים שעבדו בעבודה קבועה טרום המשבר, כ-38% דיווחו כי תעסוקתם נפגעה במהלך הקורונה (כולל פיטורין, הוצאה לחל"ת או צמצום היקפי המשרה או ההכנסה). מתוך הזקנים שתעסוקתם נפגעה, רק שליש מדווחים כי חזרו לעבודה רגילה לאחר הסרת המגבלות ופתיחת המשק. השאר, כ-60 אלף זקנים שתעסוקתם נפגעה בעקבות המשבר, לא חזרו לעבוד כרגיל לאחר הסרת המגבלות וסיכוייהם להשתלב שוב בשוק התעסוקה נמוכים. הממצאים מראים כי מרבית הזקנים שחוו פגיעה כלכלית (75% מהם), חוו בעקבותיה גם הידרדרות נפשית או בריאותית, ולכן התערבות מערכתית לסיוע לקבוצה זו חשובה במיוחד.
גם המצב הבריאותי משפיע ו-30% מהזקנים בישראל (כ-300 אלף) מדווחים על הידרדרות בריאותית הפוגעת בתפקוד היומיומי שלהם. עוד עולה ש-16% טרם השלימו בדיקות רפואיות שגרתיות או טיפולים רפואיים עליהם ויתרו בשיאו של המשבר.
החזרה לחיים הביאה לירידה בשיעור הזקנים הסובלים ממצב נפשי ירוד (47% בסקר הקודם בעיצומו של המשבר), ועדיין גם אחרי צמצום המגבלות ופתיחת המשק 37% (שהם כ-370 אלף זקנים) דיווחו על מצב נפשי ירוד. כמו כן שיעור הדיכאון והבדידות בקרב זקנים חזר לרמתו טרום ימי הקורונה (גם אז שיעור הזקנים הסובלים ממצבים נפשיים אלו היה גבוה למדי) כש-28% דיווחו על בדידות ו-22% דיווחו על דיכאון.
באשר לאוריינות דיגיטלית נמצא כי 12% דיווחו שאינם יודעים לבצע אף פעילות דיגיטלית, ומהם 75% דיווחו כי הם נעזרים בבני משפחה לבצע פעילויות אלו.
אחת הדברים החיוביים שעולים מהסקר היא שהקשר עם המשפחה והחברים התחזק לאחר משבר הקורונה והפך ל"חוויה מגבשת". כ-93% מהזקנים מדווחים כי הם מרוצים מהקשר עם המשפחה (לעומת 74.4% בלבד שהיו מרוצים בעיצומו של הגל השניבו נצפתה שחיקה משמעותית בתמיכה שנתנו המשפחות לזקנים במהלך הקורונה).
יוסי היימן, מנכ״ל ג׳וינט-אשל: "הסקר מראה לנו כי בעוד שרובינו חושבים על הגל הראשון, הגל השני והגל השלישי של התפרצות הקורונה, הרי שבעבור חלקים גדולים באוכלוסיית הזקנים בישראל אין גלים, אלא מצב משבר מתמשך ללא הפסקה וללא שיקום וחזרה לשגרה. הפגיעה העיקרית בזקנים היא כלכלית, הגוררת על פי רב גם פגיעה במצב הבריאותי או הנפשי שלהם. עיקר הקושי הוא עבור אלו שלא יכולים להסתמך על בני משפחה או חברים מכאן החשיבות באיתורם ובהגשת הסיוע הנדרש״.
גלעד טנאי, מייסד ויו"ר מכון ERI: "המחקר המתמשך סיפק הזדמנות נדירה לבחון כיצד השפיעו התנודות במשבר הקורונה – מסגר לשגרת מגיפה ומגל התפרצות לרגיעה–על מצבם של הזקנים בישראל, ולספק לקובעי המדיניות תובנות לגבי פרופיל הקשיים, גורמי החוסן וקבוצות הסיכון שנפגעו בכל שלב במשבר״.
