"חשבו שנוותר חשבו שאפשר לדרוך לנו על הראש, אבל אנחנו מוכיחות שלא", כך אמרה היום (ראשון) יו"ר נעמת חגית פאר בהפגנת עובדות מעונות היום שבפיקוח בתל אביב. "אומרים לנו זה לא עיתוי מתאים, יש עיתוי מתאים לשביתת המעונות?", הוסיפה פאר, שקראה לחברי הכנסת לא להצביע בעד תקציב המדינה עד שיוסדר תקציב המעונות.
ליאורה מינקה, יו"ר אמונה: "מגיע לכן לטפל בארבעה תינוקות באהבה ובמסירות כמו בשאר המדינות ה-OECD. ידעו ההורים שעשיתן הכל בשביל להימנע מהשביתה, אבל מדינת ישראל לא סופרת אותנו. ממשלת ישראל תתעוררי".
יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל: "חברות יקרות אתן כועסות על זה שיש הרבה ילדים ומעט אנשי צוות. עד מתי הגיל הרך ישאר שקוף. על זה שבסקטור מרובה נשים יש אפליית שכר, גמרנו עם זה. אנחנו אתכם ומאחוריכן. נשנה את סדר העדיפויות. אין יותר מעונות יום עד שיטפלו בנושא".
יאיר כץ, יו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית הגיע להפגנה כדי להביע תמיכה במאבק העובדות. "אני כאן בשם עובדי ועובדות תעשייה אווירית שהם הורים, סבים וסבתות ויש להם ילדים אצלכם במעונות", אמר, "אנחנו תומכים במאבק שלכם. לא יכול להיות שהילדים שלנו שהם הדבר היקר ביותר שלנו ואתן מטפלות בהן, יוזנחו. אנחנו החיילים שלכם במאבק הזה".
כ-5,500 מטפלות הפגינו הבוקר (ראשון) בתל אביב בדרישה לתוספת תקציב והעלאת שכר המטפלות. הארגונים המפעילים את מעונות היום ביניהם נעמת, ויצו ואמונה פתחו הבוקר בשביתה ללא הגבלת זמן. הם דורשים תוספת תקציב מהמדינה, במטרה להעלות את שכר המטפלות ולשפר את התנאים במעונות.
מינה, מטפלת במעון סיתוונית של נעמת בראשון לציון אומרת ל'דבר': "הגיעו מים עד נפש. אנחנו דואגות לדור העתיד ואין לנו את הכלים המתאימים לכך".
חגי, הורה מתל אביב שהגיע להביע תמיכה במטפלות: "זה אמנם קשה עכשיו, אבל אנחנו מבינים שזה הכרחי. מגיע לילדים שלנו טיפול טוב יותר".
השביתה כוללת את מעונות היום של ויצו, נעמ"ת, נשי חירות ואמונה שמאוגדים בהסתדרות המעו״ף. הארגונים התריעו על השביתה לפני מספר שבועות, ואליהם הצטרפו לאחרונה גם מעונות במגזר הערבי כמו עמותת ינבוע המפעילה מאות מעונות יום, ורשת החינוך נאות מרגלית. השביתה ללא הגבלת זמן.
120 אלף ילדים, 16 אלף עובדות
במעונות היום המפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שמופעלים על ידי ארגונים חברתיים ביניהם נעמת, ויצו ואמונה מטופלים כ-120 אלף ילדים מגיל לידה עד 3, שהם כרבע מאוכלוסיית הילדים בגילים אלו. כיום מועסקות בהם מעל ל-16 אלף עובדות בתפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות, מבשלות ועוד.
ההשתתפות במעונות אלו, שגם מסובסדת על ידי המדינה, נקבעת לפי קריטריונים שמתעדפים ילדים להורים עובדים ומשפחות מרקע כלכלי-חברתי נמוך.
240 אלף פעוטות נוספים, כמחצית מהילדים בגיל הרך, מטופלים במעונות יום פרטיים, שגם עליהם חל פיקוח בסיסי של משרד הכלכלה, ופועלים כעסקים פרטיים. רבע מהילדים בגיל לידה עד 3 אינו לוקח חלק במסגרת כלל.
לטענת הארגונים המפעילים מעונות היום המפוקחים סובלים ממחסור של מאות עובדות ועובדים עקב השכר הנמוך, התנאים המורכבים ופערי השכר המשמעותיים ביחס לסייעות גני הילדים בשלטון המקומי.
על פי הנתונים שהציגו הארגונים המפעילים, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד 3 עומדת על 0.2%. מדובר על כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.
עוד הם טוענים שבישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה ב-OECD.
