המדיניות החדשה של התו הירוק תגדיר כ-2 מיליון ישראלים שנחשבו עד אתמול (שבת) למחוסנים – כבלתי מחוסנים. ההשפעה הישירה של זה על המחזור שלי: ירידה של כ-30%. הממשלה עושה את הצעד הזה בלי להציע לנו, המסעדנים, שום פיצוי. שום מענה.

התו הירוק פגע בענף שלנו בצורה מאוד קשה כבר מהתחלה. ילדים לא יכולים להתחסן, אז משפחות כמעט שלא מגיעות לאכול יחד במסעדות. רק החודש נפגעתי בכ-50% מהמחזור של העסק. עכשיו אני צריך להעמיד בכניסה גם עובד שיסרוק את התווים הירוקים, יש פחות לקוחות ואני צריך לשלם עוד משכורת. הפכו אותי לסלקטור, לשוטר. אני צריך להיכנס לוויכוחים עם הלקוחות.

***

בנט הבטיח שלא יהיה סגר והוא עומד במילה שלו, אבל על חשבוני ועל חשבון העסקים האחרים שחייבים בתו ירוק: מסעדות, בריכות, חדרי כושר. עבורנו בפועל יש סגר, אבל אין פיצויים ואנחנו נאלצים לספוג את הנזקים. אין עם מי לדבר, ואת אף אחד זה לא מעניין. הממשלה אומרת לנו : ׳בעיה שלכם שהפסדתם מאות אלפי שקלים׳.

זולי מור (צילום: נועה שרביט).

אני בעצמי מחוסן ואפילו רואה היגיון בתו הירוק בחללים סגורים. אבל התחושה היא שסוגרים חשבונות עם הלא מחוסנים על הגב שלנו. שהמדיניות לא נועדה רק למנוע תחלואה אלה גם להפעיל לחץ על אנשים.

הדוגמה הכי טובה זה שהחילו את חובת התו הירוק גם על ישיבה בחוץ במסעדה. אין לזה הסבר הגיוני ושר הבריאות גם הודה בזה. אתה רוצה לחסן את כל המדינה? בסדר, אני לא נגד, אבל למה על חשבוני? יש לי חצר בחוץ של 200 מטר באוויר הפתוח. למה שלא אוכל לשרת בה גם משפחות עם ילדים, איפה ההיגיון הבריא?

***

בחודשיים האחרונים, אני רק מפסיד כסף, והסיבה היחידה שאני לא סוגר היא שהיה לי כל כך קשה להשיג עובדים, ועד שהשגתי אותם אני מעדיף לספוג את ההפסדים כדי לשמר את כוח האדם. אחרת הייתי יושב היום בבית.

נראה שהמדינה מבקשת לדחוף אותי לשם. אני לא מבקש פיצוי מלא, אבל כן פיצוי כלשהו על ההפסדים, אפשרות לפתוח לקהל הרחב ולמשפחות ללא תנאי התו הירוק בחוץ, אפילו בתפוסה של 50%, אלה צעדי מדיניות שעשויים היו לעשות את ההבדל בשביל אלפי מסעדות כמו שלי.

—
זולי מור (49), מסעדן – בעל מסעדת סינס בקיבוץ גבים שבנגב המערבי