נציגות ארגוני הנשים דורשות מהאוצר להציג נוסח מעודכן להצעת חוק ״העלאת גיל הפרישה לנשים״, שמגלם את ההסכמות אליהן הגיעו חברות הכנסת מהקואליציה עם המשרד.

לדברי נציגות הארגונים, ללא נוסח חוק מעודכן לא ניתן להתייחס לחוק וסוגיות רבות נותרות בחוסר בהירות. נציג אגף התקציבים בדיון, איתי טמקין, הבהיר בדיון שכל הכלים המשלימים לסיוע לנשים שייפגעו מהעלאת גיל הפרישה יכנסו לתוקף ב-1 בינואר, עם כניסת החוק לתוקף.

היועצת המשפטית של נעמת, גלי עציון, אמרה בדיון בוועדת הכספים: "אנחנו מגששות באפלה, לא ראינו שום נוסח והיינו שמחות לדעת לאן פנינו. אנחנו מבינות שיש להעלות את גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה אבל חייבים לזכור את הנשים שתיפגענה, ואני חושבת שאין מחלוקת שיהיו נשים שיפגעו.

"צריך לבוא עם סט כלים ומענים שיסייעו לנשים האלה. צריך לזכור שיש הרבה נשים שנמצאות מחוץ לשוק העבודה לפני גיל 60,  לכן גיל הפרישה (שממנו והלאה משולמת קצבת זקנה – ט.כ.) צריך להיות 64. הוועדה הציבורית תמכה בגיל 64, וצריך לראות שזה מה שקורה. בסופו של יום התקציב הוא כולל, אנחנו חוסכים במקום אחד ופוגעים במקום אחר, אנחנו נשארים במינוס ואי אפשר להשאיר את הנשים האלה פצועות בשטח".

יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, ענבל חרמוני: "מימדי העוני בישראל הולכים ומעמיקים, לעוני יש מאפיינים דמוגרפיים וחלק מהם מגדריים. להתחיל לקבל קצבת זקנה בגיל 62 מציל נשים רבות שעובדות בעבודה פיזית ואין להן אפשרות להמשיך בגלל מצב גופני שהולך ומחמיר. אלה נשים שאין להן רזרבות״.

"אני מייצגת עובדות סוציאליות", הוסיפה חרמוני, "מקצוע מאוד שוחק עם הכנסה מאוד לא גבוהה שלא מאפשרת חסכון לאורך שנים. האם אנחנו רוצים לדון את אותן נשים לעוד 5 שנות עבודה? הדברים האלה לא נלקחו מספיק בחשבון. משרה מלאה צריכה לרדת בגילאים האלה, זה לכל הפחות. בנוסף צריך להרחיב את סל המענים, הוא לא מספיק היום".

מנהלת תחום הממשל בקרן ברל כצנלסון, עו"ד ניצן כהנא: "לא יודעים להגיד כמה נשים נפלטות משוק העבודה; כמה נשים לא יכולות למצוא עבודה ולא יכולות להמשיך לעבוד. כמה נשים תפגענה בעקבות הצעדים. זה מידע שחשוב להשיג לפני שמאשרים רפורמה כזאת. העבודה של חברות הכנסת חשובה אך לא מספיקה".

איתי טמקין, נציג אגף התקציבים באוצר: "כל הכלים המשלימים מתחילים מהיום הראשון; העלאת דמי האבטלה מתחילה מהשנה הראשונה. מה-1.1.22 דמי האבטלה של אותה אישה עולה מ-7 חודשים ל-12 חודשים. ברור שאי אפשר לעשות שינוי כזה ביום אחד, גיל הפרישה עולה לאורך 11 שנים. ברוב הסימולציות ראינו שזה נותן מענה".

הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה במסגרת חוק ההסדרים כוללת העלאה מדורגת של גיל הפרישה הראשון לנשים, שבו הן זכאיות לקצבת זקנה, מ-62 ל-65, בתוך 11 שנים.

לצד ההעלאה מציעים באוצר צעדים שנועדו להקל על נשים שייפגעו מהמהלך ביניהם הרחבת הזכאות לדמי אבטלה בקרב נשים מבוגרות, העלאת סכומי מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) לנשים בגיל 62 עד 65 והרחבת הזכאות למענק, והעלאת הדיסריגרד לעובדים מבוגרים (ההכנסה שממנה והלאה קצבת הזקנה מקוצצת).

חברות הכנסת מיכל רוזין וג'ידא רינאווי זועבי (מרצ), אפרת רייטן ונעמה לזימי (העבודה), ומירב בן ארי (יש עתיד) הגיעו לסיכומים עם האוצר בטרם העברת חוק ההסדרים בקריאה ראשונה, שכללו הרחבה של רשת הביטחון בחוק.

בנוסף הגיעו חברות הכנסת לסיכומים על הכפלת התקציב למס הכנסה שלילי לנשים מעל גיל 62 ומעבר לתשלום רבעוני במקום שנתי, העלאת קצבת הבטחת ההכנסה, והגדלת התמיכה בנשים שהשתתפו בהכשרות מקצועיות ולא מצאו עבודה.

בתמורה לסיכומים אלו הסכימו חברות הכנסת שהמתווה ייכלל בחוק ההסדרים ויידון בוועדת הכספים, במקום לדון בו כחוק נפרד, או להעביר את הדיון בו לוועדת העבודה והרווחה.