השכר הממוצע של המורים במערכת החינוך הממשלתית עמד בשנת 2020 על 13,880 שקלים למשרה מלאה, והשכר הממוצע בפועל עמד על 12,200 שקלים – כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית שפרסם היום (שני) הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן. עוד עולה מהדו"ח שעובדי הוראה ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה מתחילים.
בדו"ח מציע הממונה על השכר לבטל את הלמידה מרחוק בזמן אירועי חירום כמו משבר הקורונה, ובמקום זאת להוציא את המורים לחופשות ולקיים למידה פרונטלית בחופשים. בנוסף, באגף הממונה על השכר טוענים שהליך הפיטורין של מורה בישראל הוא "ארוך ומורכב".
מערכת החינוך הממשלתית הינה נרחבת וכוללת כ-19% מהעובדים במגזר הציבורי. מערכת חינוך זו אינה כוללת את את מרבית החטיבות העליונות, וכן אינה כוללת מורים בשלטון המקומי, במוסדות חינוך בבעלות אחרת או במגזר החרדי.
מדובר במערכת נרחבת המהווה כ-19% מהעובדים במגזר הציבורי כשמהדו"ח עולה כי מספר העובדים במערכת עמד על 138,597 עובדים בשכר ממוצע של 13,880 שקלים למשרה מלאה, והשכר הממוצע בפועל עומד על 12,200 שקלים.
בין שנת 2012 לשנת 2020 גדל מספר המשרות במערכת ב-27% ומספר העובדים גדל ב-28%. לעומת זאת, מספר התלמידים גדל ב-21%. הגידול במספר עובדי ההוראה נבע ממספר גורמים, הבולטים שבהם הם רפורמות שכללו את הקטנת הכיתות בישראל, והגידול הטבעי הגבוה במדינה.
פער של פי 3.7 בין מורה מתחיל לוותיק
מהדו"ח עולה כי עובדי הוראה ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה מתחילים. שכר עובד הוראה בשנתו הראשונה למשרה מלאה שווה ל-8,474 שקלים לעובד 5,287 שקלים. רמות השכר לעובד הוראה מתחיל, כפי שמשתקף מהנתונים המוצגים בדו"ח, נמוכות ביחס לממוצע וזאת בעיקר בשל חלקיות המשרה הנמוכה בתחילת דרכו של עובד הוראה והיותו בסטטוס של מתמחה להוראה. עם העלייה בוותק עולה גם חלקיות המשרה.
יחד עם זאת, פערי השכר המגדריים במערכת החינוך הממשלתית הם נמוכים ביחס לכלל המשק. כמו כן, פערי השכר המגדריים נמוכים יחסית לכלל המשק ועומדים על 5% בלבד.
"לשנות את ימי ההוראה והחופשה בכיתות הנמוכות במקום ללמד מרחוק"
באגף הממונה על השכר מציעים לבטל את הלמידה מרחוק בכיתות הנמוכות ובגנים בזמן סגרים ואירועי חירום, ובמקום זאת "להחזיר" את ימי ההוראה הפרונטלית על חשבון ימי חופשה של המורים והתלמידים בתום אירוע החירום.
"עמדת אגף השכר והסכמי עבודה היא שיש לבחון פתרון חלופי להוראה מקוונת עבור שכבות הגיל הנמוכות", נכתב בדו"ח, "פתרון זה כולל את שינוי ימי ההוראה והחופשה בהתאם לאירוע החירום. כאשר מערכת החינוך סגורה, עובד ההוראה יזכה ליום חופש בתשלום ובמקביל לא יידרש להעביר תוכן מקוון. זאת, במקום יום חופש עתידי (מתוך לוח השנה הלימודי) אשר בו יועברו שיעורים כרגיל. כך, התלמידים בשכבות הגיל הנמוכות יזכו למענה מותאם".
הדו"ח סוקר את עבודת מערכת החינוך בתקופת הקורונה עת הפסיקה הלמידה הפרונטלית, החל ממרץ 2020 ועד תום שנת הלימודים. תקופה זו נמשכה לפחות 30 ימים בגנים, 24 ימים ביסודי ו-35 ימים בחטיבות הביניים. הדו"ח מציין כי ניכר שיפור בהתמודדות מערכת החינוך עם מתווה ההוראה מרחוק בין השנים 2020 ל-2021, אך שעל פי סקרים שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, בקרב מורים ועובדי הוראה, העמידה ביעדים של מערכת החינוך בגילאי יסודי היתה נמוכה מאוד.
לדברי הממונה על השכר קובי בר-נתן, "עם התפתחות המגפה יש לאפשר שינויים והתאמות בלוח החופשה של התלמידים, בעיקר בגילאים הצעירים, בכדי למקסם את מספר ימי הלימודים הפרונטליים החיוניים להתפתחותם הרגשית ולמזעור הפגיעה העתידית בהישגיהם".
באוצר רוצים להקל על פיטורי מורים
בנוסף, מתייחס הדו"ח לאתגר שמוצב בפני המערכת בשל העובדה שלא ניתן לסיים העסקת מורה קבוע בשל אי-התאמה, ללא שלילת הרישיון לעסוק בהוראה, שזו פרוצדורה ארוכה ומורכבת. הדו"ח מציין כי בשנת 2020 תהליך זה התבצע בשלושה מקרים בלבד. לפי הממונה, תהליך זה דורש את הסכמת מנכ"ל משרד החינוך, הדרג הבכיר ביותר, ובוועדה המאשרת אותו יש ייצוג של 50% לנציגי האיגוד המקצועי. בנוסף הם מציינים שאין חלופות 'רכות' יותר לסיום ההעסקה כמו העברה כפויה למוסד חינוך אחר".
לדברי הממונה על השכר, "הדבר מקשה על מנהלים לנהל את כוח האדם בצורה מיטבית כך שגם היקפי המשרה של מורים בתחילת הדרך נפגעים, כיוון שלמורים הקבועים ישנה קדימות בהקצאת שעות הלימוד וכך המנהלים מתקשים להציע משרות מלאות למורים חדשים מצוינים".
