עליה של 3.7% בשיעור הזכאות לבגרות בשנת תש"ף, בה התפרצה מגפת הקורונה – כך עולה מנתוני התמונה החינוכית של החטיבה העליונה שפרסם היום (שני) משרד החינוך. התמונה כוללת 20 מדדים המציגים את ההישגים של החטיבה העליונה בשלושה אשכולות: למידה והישגים, ערכים ואקלים חינוכי, והתמדה ונשירה. בנוסף פורסמו 3 מדדים תקציביים שמצביעים על תקצוב גדול יותר לתלמידים בפריפריה וביישובים בעשירונים כלכליים חברתיים נמוכים.
ציוני בגרות: 73.4% זכאים לבגרות
שיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב מהלומדים בכיתה י”ב עמד בשנת הלימודים תש"ף על 73.4%. מדובר בעלייה של 3.7% ביחס לתשע"ט.
שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידות גבוה יותר מאשר תלמידים: בעוד 75% מהתלמידות היו זכאיות לבגרות, רק 71.6% מהתלמידים היו זכאים לה.
בפילוח לפי מגזרים, עולה מנתוני המשרד שבמגזר היהודי 75.8% מהתלמידים היו זכאים לבגרות, בחברה הערבית (ללא מזרח ירושלים) עמדה הזכאות על 69.4%, ובחברה הבדואית בנגב 58.1% זכאים לבגרות. שיעור הזכאות הגבוה ביותר היה במגזר הדרוזי, בו היו 89.2% זכאים לבגרות.
בפילוח לפי סוג הפיקוח עולה ששיעור הזכאות הגבוה ביותר היה בפיקוח הממלכתי דתי – 85.9% זכאים לבגרות. בפיקוח הממלכתי עמד שיעור הזכאים על 83.)%, ובפיקוח החרדי על 24% בלבד.
במדדי איכות התעודה עולה מנתוני המשרד ששיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת מקרב הלומדים ב-י”ב עמד על 10.8%. שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 4 יחידות לימוד עמד על 20.1%, והזכאות לתעודה הכוללת מתמטיקה ברמת 5 יח״ל עמדה על 15.6%.
שיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 4 יח״ל עמד על 22.3%, ושיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית 5 יח״ל עמד על 41.5%.
מדד טוהר בחינות (אחוז מחברות בחינה פסולות): 0.9%, ומדד אירועי שק"ד (פער בין הציון הבית ספרי לציון של הבחינה החיצונית) עמד על 1%.
ירידה קלה במדדי איכות הלמידה
במדדים הבוחנים את איכות הלמידה נרשמה ירידה קלה. עם זאת הם מתייחסים ככל הנראה למחצית הראשונה של השנה, בטרם התפרצות הקורונה. לפי ההתונים, מדד קבלת הערכה ומשוב מקדמי ולמידה מהמורים עמד על 53% (לעומת 56% בתשע"ט), מדד מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה עמד על 49% (לעומת 52% בתשע"ט), ומדד פרקטיקות הוראה- למידה–הערכה איכותיות עמד על 53% (לעומת 56% בתשע"ט).
התאמות לקורונה
במשרד ציינו שההישגים של "התמונה החינוכית" לשנת הלימודים תש"ף משקפים את השינויים שנכנסו במתכונת בחינות הבגרות על רקע התפרצות נגיף הקורונה. בעניין זה מדגישים במשרד שהמחצית השנייה של שנת הלימודים תש"ף, ממרץ 2020 ואילך, התנהלה באופן חריג בשל מגפה זו. הלימודים בבתי הספר הופסקו חדשות לבקרים, כאשר חלק ארי מן השיעורים התקיים באופן מקוון. חלקם בוטל כליל מסיבות שונות. גם בימים הספורים בהם התקיימו לימודים בבית-הספר, הם התקיימו בקבוצות קטנות, ותלמידים רבים לא הגיעו אליהם. התחלואה הגבוהה במערכת החינוך, גרמה לכך שמורים רבים הושבתו מהוראה בשל בידודים או מחלה.
כתוצאה מכך, שעות ההוראה פחתו באופן משמעותי, ותלמידי בתי הספר התיכוניים למדו רק חלק מחומר הלימוד הנדרש לבחינות הבגרות. כתוצאה מכך, כל בית-ספר תכנן את ההוראה באופן ייחודי, דבר שיצר הבדלים גדולים בין בתי הספר בשעות הלימוד ובתכני הלימוד של כל מקצוע. בהתחשב במצב הייחודי שנוצר בגין הקורונה, עלה הצורך לבצע שינויים במבנה הבחינות והציונים של תעודת הבגרות.
לנוכח מציאות מורכבת זו נקבעו התאמות אשר כללו: צמצום של מקצועות ההבחנות ל- 5 בלבד, צמצום של חומר הלימוד, מיקוד של חומר הלימוד, שאלון מותאם בשפה במועד קיץ תש"ף ותוספת מועד ב' לבחינת הבגרות בשפה. בהמשך הוחלט על ביטול שק"ד קורונה אשר הוחל על מקצועות ההבחנות הבית ספריים. על רקע הקשיים שנמצאו בהפעלת נוסחת שק"ד קורונה, מונתה ועדה ציבורית בראשותה של מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, הגב' רונית תירוש. כזכור, המשרד אימץ את מסקנות הוועדה וגם את אלה אשר התייחסו לעניין הפיקוח על הציונים הבית ספריים. בעניין זה נקבע כי הן תוחלנה על הבגרויות של השנים הבאות. המסקנות כללו:
קביעת סימולטור למתן הציון הבית ספרי– לפני כ- 7 חודשים הנגיש המשרד לבתי הספר סימולטור שיסייע להם לתקף את הציון הבית ספרי של התלמיד, שעל פי מתווה הבגרויות החדש יקבל מעמד של ציון חיצוני. לשם כך, המשרד העביר לבתי הספר את הציונים שלו בכל שאלון במשך שלוש השנים האחרונות בממוצע רב שנתי (ציון בחינה חיצונית, ציון שנתי והציון הסופי של בית הספר).
ליווי והדרכה – על מנת לסייע לבתי הספר בקידום תהליכי הערכה בית ספרית מיטביים, שהחליפו את בחינות הבגרות החיצוניות, תוגבר בתשפ"א כוח ההדרכה בתחומי הדעת השונים בבתי ספר שנבחרו על ידי המחוזות. המזכירות הפדגוגית בשיתוף עם אגף העל יסודי והמחוזות, בנתה מהלך של הכשרה וליווי למדריכים ובעלי תפקידים בבתי הספר, והללו סייעו לבתי הספר למפות את תהליכי ההערכה שלהם, להפגיש את המורים להתנסות בכלי הערכה מתוקשבים, לבנות מחווני הערכה בתחומי הדעת השונים וליישם מודלים להערכה איכותית.
במשרד ציינו ששנת הלימודים הקרובה (תשפ"ב) וזו שלאחריה (תשפ"ג) תהיה בסימן של 5 בגרויות חיצוניות בלבד. בד בבד, במהלך שנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ב) תוסדר ההערכה הבית ספרית בהתאם להנחיות שנשלחו לבתי הספר. בתי הספר יבנו בשיתוף עם המפקחים ומדריכי המפמ"רים תכנית הערכה בתחומים בהם מתקיימת הערכה בית ספרית. הם יתעדו את המחוונים וישמרו את תוצרי תלמידים הנכללים בתכנית זו. בהתאם לתהליכי בקרה שיקבעו במהלך השנה, יתבקשו המנהלים באופן מדגמי להציג מחוונים ואת התוצרים להערכה חיצונית.
במשרד הודיעו שבימים אלו מפתח המשרד תכנית להתחדשות תהליכי הלמידה וההערכה בחטיבה העליונה שיכללו שינויים והתאמות לאתגרי המאה ה–21, בהתאם להנחיית שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. עם גיבושה היא תפורסם באופן מסודר לציבור.
ערכים ואקלים חינוכי: ירידה בעידוד למעורבות חברתית
במדד המעורבות באירועי אלימות בתש"ף נרשמה יציבות: 6%, בדומה לתשע"ט. גם במדד קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים נרשמה יציבות והוא עמד על 47%, בדומה לתשע"ט. במדד 'תחושה כללית חיובית כלפי בית הספר' נרשמה יציבות והוא עמד על 71% לעומת 70% בתש"ף. במדד העידוד למעורבות חברתית ואזרחית נרשמה ירידה, והוא עמד על 54% בתש"ף לעומת 60% בתשע"ט.
שיעור הנשירה ירד, נתונים חלקיים בשנת הקורונה
לפי נתוני המשרד, שיעור ההתמדה בתש"ף עמד על 80.2%, ושיעור הנשירה היה 0.6% בלבד.
ככלל, לאורך השנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הנשירה, שבמשרד החינוך מייחסים לעבודה שמבצע אגף ילדים ונוער בסיכון.
עם זאת, נתון הנשירה לשנת הלימודים תש"ף מתייחס גם לתקופת הקורונה, בה חלק מהשנה נעשה באמצעות הלמידה מרחוק. בתוך כך, ובשל הנסיבות החריגות של מגפת הקורונה, דיווח המנהלים אודות הגעת התלמידים אל המוסד החינוכי היה חלקי. באותו עניין יצויין, כי בשל אותן נסיבות לא חלה חובת דיווח.
הסמכות טכנולוגיות בקרב תלמידי י"ב
- שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות: 65.1%
- שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות ולתעודות בגרות והסמכה המאפשרת לימודי טכנאים והנדסאים:49.3%
- שיעור הזכאים לתעודת הסמכה טכנולוגית מצטיינת – עם אנגלית ומתמטיקה מורחב: 10.5%
הנתונים התקציביים: תלמיד בצפון מתוקצב ב-18,566 שקלים, תלמיד במחוז ת"א ב-15,259 שקלים
בנוסף לתמונה החינוכית, המשרד מפרסם גם את נתוני השקיפות התקציבית לשנת הלימודים תש"ף. הנתונים מצביעים על 3 ממצאים עיקריים:
- תלמיד בפריפריה מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז
תלמיד מהדרום ומהצפון מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מהמרכז. תלמיד בבית ספר יסודי ממחוז צפון מתוקצב בממוצע ב-18,566 שקלים, ותלמיד ממחוז דרום ב- 18,360 שקלים בממוצע. זאת לעומת תלמיד ממחוז מרכז המתוקצב ב- 15,538 שקלים ותלמיד ממחוז תל אביב המתוקצב ב- 15,259 שקלים.
- תלמיד בעשירון טיפוח נמוך מתוקצב יותר מאשר תלמיד בעשירון טיפוח גבוה
ביסודי ובחטיבת הביניים קיימת דיפרנציאליות באשכולות כלכלי-חברתי – תלמיד מאשכול למ"ס נמוך מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד מאשכול למ"ס גבוה.
תלמיד בבית ספר יסודי השייך לאשכול למ"ס 1-2 (חלש) מתוקצב ב- 19,119 שקלים בממוצע, לעומת תלמיד השייך לאשכול למ"ס 9-10 המתוקצב בממוצע ב- 14,159 שקלים.
- גידול משמעותי בתקצוב לתלמיד מהחברה הערבית
במגזר הערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד בין השנים תשע"ב-תש"ף, בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
התקציב לתלמיד ערבי ובדווי ביסודי גדל פי 1.5 יותר ביחס לתקציב של תלמיד יהודי באותו שלב חינוך. בחטיבת הביניים התקציב לתלמיד במגזר הערבי והבדווי גדל פי שניים ביחס לתקציב של תלמיד במגזר היהודי. עלות ממוצעת לתלמיד ערבי בחטיבה העליונה עלתה ב-60% בין השנים תשע"ב-תש"ף, מ-17,130 שקלים בשנת תשע"ב ל- 27,330 שקלים בשנת תש"ף.
