דו"ח חדש שפירסמה האגודה לזכויות האזרח בישראל, תחת הכותרת 'מותה של ההכשרה המקצועית' מעיד כי תקציב ההכשרות המקצועיות בישראל קוצץ בכ-83% בתוך 12 שנה, ומספר הנהנים והנהנות מההכשרות וממגוון מסלולי הלימוד הצטמצם בהתאם. משמעות מדיניות זו על פי כותבי הדו"ח היא מניעת פרנסה ואופק תעסוקתי ממאות אלפי גברים ונשים בישראל, אשר חלקם אינם עובדים כלל וחלקם עובדים בשכר נמוך ובלא אופק התקדמות.

על אף שה-OECD מגדיר את המחסור בעובדים מיומנים בישראל כאיום על הכלכלה הישראלית, ומעריך כי קיים חוסר במקצועות התעשייה בכעשרת אלפים עובדים מיומנים, ישראל משקיעה רק כ-0.15% מהתמ"ג בהכשרה מקצועית, בהשוואה לכ-0.66% בממוצע מדינות ה-OECD.

להכשרה המקצועית שני תפקידים מרכזיים. האחד הוא שיפור המוביליות החברתית והענקת כלים לאוכלוסיות רחבות בחברה הישראלית להשתלב באופן טוב יותר בשוק העבודה, להגדיל את שכרן ולהרחיב את אפשרויות העבודה וההתפתחות העומדות בפניהן, ובכך לסייע בצמצום פערים ומאבק בעוני. השני הוא הכשרת עובדים מיומנים לצרכי המשק – המעסיקים והתעשייה המתפתחת ובכך להגדיל את פריון העבודה ואת כושר ההתחרות הכלכלית של החברה בשוק הגלובלי, נוכח הטכנולוגיה המתפתחת. זה שנים שהתאחדות התעשיינים מתריעה שוב ושוב, על מחסור כרוני בעובדים מיומנים, בפרט בתעשייה.

על פי הנתונים המוצגים בדו"ח, בעוד ששנת 2002 הייתה שנת שיא בתקצוב ההכשרה המקצועית בישראל, בלמעלה מ-273 מיליון ש"ח עם למעלה מ-34 אלף לומדים במסגרות ההכשרה המקצועית, מיד בשנה שלאחריה, במסגרת הקיצוצים במהלך כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כשר אוצר, קוצץ התקציב ביותר ממחצית. כבר בשנת 2005 ירד תקציב ההכשרה המקצועית בישראל אל מתחת למאה מיליון ש"ח, והמשיך לרדת עד שכיום הוא עומד על כ-45.6 מיליון ש"ח בלבד, וזאת על אף צמיחת האוכלוסיה בישראל ושינוי אתגרי השוק העומדים בפניה לאור ההתפתחות הטכנולוגית ותהליכי הגלובליזציה.

הקיצוץ בתקציב ההכשרה המקצועית (גרפיקה: דבר ראשון)

הקיצוץ בתקציב ההכשרה המקצועית (גרפיקה: דבר ראשון)

בשנת 2014 מתוך למעלה מחצי מיליון דורשי תעסוקה שפקדו את לשכות התעסוקה בישראל, רק 7,888 הופנו לקורסי הכשרה מקצועית, ומתוכם רק 3,723 סיימו את לימודיהם – 0.74% בלבד מדורשי העבודה. עד שנת 2003 מקבלי דמי אבטלה שנרשמו לקורסים מקצועיים של משרד התמ"ת היו זכאים לקבל את קצבת האבטלה עד סוף הקורס, גם לאחר סיום תקופת הזכאות. ב-2003 בוטלה אופציה זו. ב-2002 נקבע כי יקוצצו 30% מדמי האבטלה לזכאי המשתתף בהכשרה מקצועית.

מספר הלומדים במסגרת הכשרה מקצועית (גרפיקה: דבר ראשון)

מספר הלומדים במסגרת הכשרה מקצועית (גרפיקה: דבר ראשון)

משמעות מהלכים אלו היא שמקבלי קצבת אבטלה כמעט ואינם משתתפים כיום בקורסים להכשרה מקצועית. הנהנים העיקריים מקורסים אלו הם מקבלי הבטחת הכנסה. כך, בחודש דצמבר 2014 פקדו את לשכות התעסוקה כ-211 אלף מבקשי עבודה, מתוכם כ-73 אלף מובטלים כבר למעלה מתשעה חודשים. אוכלוסיה זו השרויה בעומק האבטלה עשויה להתייאש, ולהפסיק לנסות גם לצאת ממעגל זה – ובכך להפלט אל מחוץ לכוח העבודה. רוב המובטלים במשך תקופות ארוכות הם מבוגרים בני למעלה מ-45. אולם אוכלוסיה זו, שהכשרה מקצועית עשויה היתה לסייע לה מאוד, אינה יעד להכשרה מקצועית מאז הקיצוצים החריפים ב-2002-2003.

המלצות המדיניות שמציגה האגודה לזכויות האזרח הן בראש ובראשונה הגדלת התקציבים המופנים להכשרות מקצועיות בישראל. כמו כן מוצע לעגן את נושא ההכשרה המקצועית ותקצובה באמצעות חקיקה, ולקבוע תשלום של 100% דמי אבטלה ללומדים במסגרת הכשרה מקצועית עד תום לימודיהם, גם מעבר לתקופת הזכאות הבסיסית. כמו כן ממליצה האגודה על הקמת פורום ציבורי שידון בסוגיות הנוגעות להכשרה המקצועית בישראל, ובו יהיה ייצוג לגופים ממשלתיים, נציגי המעסיקים, ארגוני העובדים ונציגות אקדמית; שידרוג תוכניות ההכשרה הקיימות והתאמתן לשוק התעסוקה המשתנה ולהתארכות תוחלת החיים, עידוד נשים להכנס למקצועות הטכנולוגיים והתעשייתיים, ויצירת תוכניות הכשרה מקצועית המיועדות גם למבוגרים מעל גיל 45.