75 אלף פעוטות נמצאים בבית עם ההורים, זה היום השלישי. הארגונים שמפעילים את מעונות היום מתריעים מפני סכנת קריסה בגלל קשיים כלכליים ומחסור בכוח אדם, שנובע בעיקר מתנאי העבודה והשכר הנמוך של 16 אלף מטפלות. במקום להתערב ולמצוא פתרונות, שר האוצר אביגדור ליברמן מעדיף לזרוק אחריות ולהטיח האשמות.

״הם יודעים לתפוס את המדינה בגרון״, אמר ליברמן בראיון לחדשות 12, ״כי נשאר חודש לפני אישור התקציב, אז חייבים לתת ביס, לנסות. הם יודעים שזה דבר ציני״. שר האוצר ואנשי משרדו חיים כנראה בעולם הפוך, שבו דרישה שהממשלה תיקח אחריות על שירות ציבורי היא ׳ציניות׳, בעוד שאדישות, זלזול ופגיעה באזרחים ובעובדים (במקרה זה בעובדות), הן אידאליזם טהור.

החינוך לגילי לידה עד 3 בישראל הופקר והוזנח משך שנים ארוכות. אין מערכת ציבורית לכלל הפעוטות, חלקה של ההוצאה הלאומית בתחום עומדת על מחצית מממוצע המדינות המפותחות, ורק בשנה שעברה הוגדרו לראשונה סטנדרטים מחייבים לניהול מעון ולפיקוח עליו. זו גם הקרקע לצמיחת פרשיות קצה כמו התעללות בפעוטות בגנים שונים.

רק רבע מהפעוטות בישראל נהנים ממעונות שמכונים 'המעונות המפוקחים', אותם מפעילים ארגונים חברתיים כמו ויצו ונעמת, שמחויבים לסטנדרטים סבירים בתחום הטיפול, יחס מספרי של מטפלת לפעוטות, הזנה והכשרה. במדינות המפותחות הסטנדרטים לחינוך הגיל הרך גבוהים בהרבה.

***

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון דרשה וקיבלה להעביר את האחריות על מעונות היום למשרד החינוך, והממשלה קבעה שהם יועברו ב-1 בינואר, כשעד אז יפעל צוות חשיבה משותף של נציגי משרדי הרווחה, הכלכלה, האוצר והחינוך לבחינת אופן המעבר. השינוי הזה יכול להיות הזדמנות לרפורמה מקיפה בתחום הגיל הרך, לשיפור התנאים, הפיקוח ושכר המטפלות. אך תהליך כזה צפוי לקחת שנים ארוכות.

בינתיים, מפעילי המעונות המפוקחים מתמודדים עם משבר קונקרטי. הקורונה הובילה לעזיבות של פעוטות רבים, המעונות איבדו מקורות הכנסה והם מתקשים לשלם משכורות. תנאי השכר וההעסקה של המטפלות, שמבצעות עבודה קשה לאורך שעות ארוכות, נשארים ירודים, והמעונות מתקשים לגייס מטפלות חדשות. עקב כך, היכולת להעניק לפעוטות טיפול ראוי נפגעת.

המשבר הזה קורה עכשיו, ודורש פתרון עכשיו. הפתרון יכול להיות נקודתי וזמני, בדמות מענקים או הגדלת תמיכות של מאות מיליונים אפילו לשנה הקרובה, עד שרפורמה רחבה יותר בתחום תצא לדרך. ללא התחייבות לשינוי בתקציב הקרוב, המעונות, המטפלות והפעוטות ייאלצו להמתין עד סוף 2022. במציאות הפוליטית המשברית של ישראל, גם זה לא בטוח הם יכולים להיקלע שוב לסחרור פוליטי ולתקציב המשכי שישאיר אותם מוטלים בצד הדרך.

***

״אומרים לנו שאנחנו סתם שובתות, ושצריך להמתין״, אמרה יו״ר נעמת, חגית פאר, בהפגנה ביום ראשון השבוע, ״אבל המתנו שנים. בלי תקציב, ובלי מענה. לא נמתין יותר. אין עיתוי ׳מתאים׳ לקריסת המעונות״.

ראש הממשלה מתפאר במדיניות ׳המשק הפתוח׳ ומתגאה בכך שלא ׳הטיל סגרים׳, אבל הדיבורים האלה מתגלים כריקים. ההורים, ובעיקר האימהות, ל-75 אלף פעוטות שוב מוצאים את עצמם בבית אחרי החופשה, החגים והבידודים. הפעם כתוצאה מייבוש תקציבי.

בנט מתגאה שלצורך המדיניות שלו פעל בנחישות לחובת בדיקות בנתב״ג, לאכיפת בידודים ולהוספת מיליוני בדיקות ביתיות למערכת החינוך. זה עולה מיליארדים. וזה רק מוכיח שכשהממשלה רוצה משהו, היא מוצאת לכך תקציב. הפעוטות, המטפלות וההורים מתבקשים בינתיים להמתין.