המאבק של תושבי השרון נגד הקמת תחנות כוח נוספות באזורם, מהלך שממשיך להיות מקודם, עומד בפני בעיה: הממשלה דוחפת לסגור את תחנת הכוח רדינג בתל אביב. הניסיון לסגור את התחנה התל אביבית, אם יצליח, ישרת את האינטרס הבריאותי של תושבי העיר וגם אינטרס נדלנ"י, אבל הוא יבוא על חשבון הבריאות תושבי השרון, שיאלצו לקלוט עוד תחנת כוח.
עם זאת, רדינג עשויה להישאר פעילה, בגלל חוסר הוודאות לגבי היכולת להוליך כמות משמעותית של חשמל לאזור תל-אביב מבחוץ.
עתיד רדינג מוכרע בנפרד מעתיד תחנות הכוח שמתוכננות באזור השרון, למרות הקשר שיש ביניהן במציאות. לרשות החשמל יש עמדה ברורה: מבחינה היכולת לספק חשמל בבטחה יש נחיצות לתחנת כוח בתל אביב.
התכנית המקורית של הרשות הייתה להשבית את התחנה ב-2022 בזכות הקמת 'תחנת מיתוג עתידים', שתוכל להוליך חשמל לתל אביב במקומה. עד 2026 תכננה הרשות להחליף את רדינג, המיושנת והבלתי יעילה, בתחנת כוח גזית חדשה באותו מתחם בהספק גבוה בהרבה.
בחוק ההסדרים הנוכחי, יש הצעה אחרת, שמיועדת לסגור את רדינג סופית. התנאי לכך הוא השלמת תחנת המיתוג בעתידים ב-2022 ותחנת משנה נוספת בעתיד, בניגוד להגיון של משק החשמל.
משיחות עם גורמי מקצוע, עולה שהממשלה מעדיפה לסגור את רדינג לא כתוצאה מדאגה לבריאות הציבור, אלא בעיקר משיקול כלכלי נדלנ"י. תחנת כוח גדולה במיקום הנוכחי יכולה לפגוע בערך הנדל"ן שעתיד לקום בשטח שדה התעופה הסגור 'שדה דב'.
בנוסף, הקרקעות של רדינג עצמה מוערכות בכ-4 מיליארד שקלים. אם התחנה תפונה יהיה ניתן לבנות במקום כ-2,400 יחידות דיור נוספות.
השלכה נוספת של סגירת רדינג תהיה הכרח בהקמת תחנת כוח אחרת מחוץ לתל אביב, שתייצר את את החשמל שתחנות המיתוג (בהם ישונה המתח הגבוה למתח ביתי) יוכלו להוליך לעיר.
מי שעלול לסבול ממהלך כזה עם הם תושבי חדרה, כפר סבא וראש העין, שבקרבת בתיהם מתוכננות תחנות כוח בגז.
בעבר, גורמי ממשלה האשימו את תושבי השרון בהתנהגות נימב"י ( Not In My Back Yard, או נגד מיקום בחצרי), כלומר כאלה שרוצים לקבל חשמל אבל רוצים לייצר אותו ליד הבית של משהו אחר. כיום נראה שהממשלה עצמה היא ארגון הנימב"י של תל-אביב, בגלל הפער העצום בשווי הקרקע בין שני האזורים.
בינתיים, בחוק ההסדרים מוצע להסדיר בשנים הקרובות את ההיתר לרדינג להמשיך לייצר חשמל בניגוד לחוק נפגעי אסבסט, כדי לבחון אם יהיה ניתן לסגור אותה כשיימצא פתרון אספקת חשמל חלופי לתל אביב.
מדובר בפריבילגיה שתטיל משקל נוסף לטובת הקמת תחנות כוח באזור השרון אך גם בפריבילגיה מפוקפקת, משום שקשה להבטיח שפתרונות ההולכה יקומו בזמן סביר ובאמינות שוות ערך לייצור החשמל בתוך תל אביב עצמה.
בקרב גורמי המקצוע שוררת הסכמה שהשאיפה של חלק מהתושבים ופעילי הסביבה לעבור באופן מיידי לבניית תחנות כוח באנרגיה מתחדשת בלבד לא מעשית. היא מתוארת כ'משאלת לב' שלא ניתן לספק בעזרתה חשמל אמין בטווחי הזמן של השנים הקרובות. הדבר נכון בייחוד בגוש דן, שם אין הקצאת קרקעות לשדות סולאריים.
לכן צפה השאלה ביתר שאת: מדוע שווי הקרקעות הגבוה בתל אביב הוא הגורם שמכתיב את השאיפה לעשות הכל כדי לסגור את רדינג לנצח ולא שיקולי אנרגיה, בריאות הציבור או צדק חברתי?
הדיונים בוועדת הפנים והסביבה, גם לגבי תחנות כוח בשרון וגם לגבי רדינג, עוסקים בכל נושא בנפרד, כשלמעשה יש ביניהם קשר שקשה להטיל בו ספק.
את החלופות ניתן לצייר כך: סגירת תחנת הכוח רדינג תעלה במחיר של תחנת כוח אחת נוספת לפחות מחוץ לתל אביב, בנוסף לפתרונות הולכה מורכבים לייישום. לחלופין, הריסת רדינג והחלפתה בתחנת כוח בהספק גבוה, עשויה לחסוך הקמת תחנת כוח במקום אחר, עם אמינות גבוהה באספקת החשמל לתל אביב. במקרה השני, המחיר העיקרי ייגבה בשיבוש תכניות הנדל"ן בתל אביב.
