פינוי משפחות מדירות דיור ציבורי שהוקפא בקורונה התחדש בחודשים האחרונים, ועל פי הפעילים 90 משפחות כבר פונו ו40 נוספות יפונו עד סוף השנה. מחר (חמישי) תתכנס ועדת הכלכלה לדיון מיוחד במדיניות הפינויים, שלא נבחנה מחדש למרות דו"ח מקיף שכתבה השרה אורנה ברביבאי לפני חמש שנים. שרת הכלכלה עצמה תשתתף בדיון, לאחר שהבטיחה למוחים כי תסב את תשומת לבו של שר הבינוי והשיכון זאב אלקין לנושא.

"לא ייתכן שמשרדים הקימו ועדה וזרקו אותה לזבל" אומרת הפעילה החברתית ריקי כהן בנלולו. היא מברכת על קיום הוועדה, אבל חוששת מניסיון מסמוס נוסף: "או שתקיימו את הדו"ח או שתגידו שאנחנו ממשלה של פינוי, תצהירו על זה שאנחנו זורקים אנשים לרחוב, ממה אתם מפחדים? הרי גם ככה זה קורה".

"השרים עוברים על הציווי 'לפני עיוור לא תיתן מכשול" אומר הרב אריק אשרמן, יו"ר ארגון "תורת צדק" שיגיע לוועדה בחמישי לאחר חודש של מחאות מול שר השיכון "המדינה הופכת לאנשים האלו לעבריינים בעל כורחם.. לכנסת יש את הכח להבהיר לממשלה שחייבים לעצור את הפינויים, מדובר במשפחות קשות יום שבאמת זקוקות לבתים".

דו"ח פורץ דרך

הדו"ח, שהוגש בדצמבר 2016 לשולחנו של שר השיכון דאז, יואב גלנט, נחשב למסמך פורץ דרך במאבק על דיור ציבורי צודק ונגיש. לפני תמונת המציאות הקודרת שהציג, בישראל בין 2014 ל-2017 התבצע פינוי אדם מדירתו כל חמישה ימים. בסוף 2017, 7,800 משפחות עמדו בפני הליכים לקראת פינוי ו-4,200 קיבלו פסק דין מחייב עם מועד פינוי. הדו"ח קבע לראשונה את האחריות שצריכה להיות למדינה על דיירי הדירות והמיועדים לפינוי.

ברביבאי, האלופה הראשונה בצה"ל, סיפרה אז שבהגשת הדו"ח השלימה מעגל בחייה; כבת למשפחת מרובת ילדים וקשת יום מעפולה עילית, פתחה ברביבאי את הדוח המפורט בן 59 העמודים בסיפור אישי על משפחה שנאלצה לפלוש לדירת דיור ציבורי כי לא נותרו לה עוד אפשרויות. "ההתעקשות על פינויים ככלי לגיטימי, נראית לא נכונה, ואני סבורה שיש לבטל את הפינויים ולהשאירם ככלי חריג ביותר" כתבה ברביבאי. היא הוסיפה כי המצב בו 8,000 ישראלים נמצאים בסכנת פינוי מביתם אינו מקרי, "מדובר במדיניות השמה בראש סדרי העדיפות שיקולים תקציביים".

מטרת הוועדה שהוציאה את הדו"ח הייתה לעצור את הפינויים של משפחות במצוקה שאין להן אלטרנטיבה, פינויים שנעשים לא פעם בשרירותיות, בעוד דירות ריקות נמצאות במקומות אחרים ביישוב וללא נתינת מענה הולם למפונים עם האשמת המשפחות בכך שאינן מאפשרות למשפחות אחרות אפשרות מגורים. בנוסף לכך, הדו"ח דרש לקבוע קריטריונים ברורים שיקבעו מהי פלישה שאותה יש לאכוף וקביעת אופן פעולה הפינוי שיידע לתת מענה מכובד למפונה.

הדרישה: למפות את ה"פולשים"

חמש שנים עברו מהגשת הדו"ח, ופרט להגדלה מינורית של כ-3,000 דירות שנקנו ללא השקעת תקציב תוספתי, לא ייושם דבר. במוצ"ש לפני שבוע התכנסו פעילי הדיור הציבורי מחוץ לביתה של ברביבאי במטרה לדרוש ממנה ללחוץ על שר השיכון שיקפיא את הפינויים ויישם את את עיקרי המלצותיו, בראשן:  מיפוי פנימי בקרב הדיירים המוגדרים כפולשים, בשביל להפריד בין מבקשי דיור זכאים וכאלה שלא זכאים אך מצבם מצדיק קבלת דיור לדיירים שלא נמצאים במצוקה שמצדיקה קבלת דירה.

עד כה, השר אלקין לא התייחס לסוגיית הפינויים, אותה הבטיח לבחון. בעקבות הניסיון לפינויו של מרדכי מונסנגו, תושב ירושלים שלא הותר לו להמשיך לגור בדירה של משפחתו בה גדל בלשכת השר מסרו ל'דבר' שבישראל ישנים מעל ל-5,000 ממתינים ואי אפשר לתת דירה לאלו שאינם קיבלו זכאות "אי אפשר לתת גב לאנשים שפולשים לבתים".

בין  2014 ל-2017 המדינה הוציאה לפועל 217 פינויים, מהם 60% טענו שהם דיירים ממשיכים והמדינה לא הכירה בהם, 31% הוגדרו כפולשים ו 10% כבעלי חוב לאחת מחברות השיכון. עיקרי הדו"ח של ברביבאי שפעילי הדיור הציבורי יבקשו מהמדינה להכיל מבקשים לעצור את תהליכי פינוי לחייבים לאלתר ודרישה ממשרד האוצר לבחון מחדש את הסיבות להיווצרות החובות. לדיירים הטוענים כממשיכים של בני משפחותיהם בדירה, הדו"ח דרש להסיר את התנאי שביקש מהם לעמוד בתבחיני זכאות, הנחשבים לקשיחים מאוד כך שגם דיירים עם מצוקה רבה לא עומדים בהם.

בנוסף לכך, ביקש הדו"ח לייצר הבחנה ברורה בין הדיירים אותם הוא מכנה פולשים, שכן רבים מהם נמצאים במצוקה ונדרשים למענה רחב מהרשויות. הדו"ח המליץ על הקמת ועדה בין משרדית בין השיכון, הרווחה, הרווחה המקומית וביטוח לאומי שתבחן את מצבו האישי של כל דייר המוגדר פולש ותיתן משקל למצבו האישי, בין היתר הועדה תהיה רשאית להחליט על איסור פינוי, גם אם הוצא פסק דין.