דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ג בניסן תשפ"ד 01.05.24
20.5°תל אביב
  • 14.4°ירושלים
  • 20.5°תל אביב
  • 19.8°חיפה
  • 20.2°אשדוד
  • 17.5°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 20.5°טבריה
  • 15.1°צפת
  • 19.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

תוספת 46 תקנים וקנסות מוגדלים: כך מתכוון משרד הכלכלה לפקח על היבוא

מנכ"ל משרד הכלכלה אמר בוועדת הכלכלה שמוצרים שלא יהיה עבורם מערך אכיפה מספק יוחרגו מהרפורמה והבטיח: "עד ה-1 ביוני 2022 יהיה מערך מלא"

מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא בדיון ועדת הכלכלה על הרפורמה בייבוא. (צילום: ועדת הכלכלה של הכנסת)
מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא בדיון ועדת הכלכלה על הרפורמה בייבוא. (צילום: ועדת הכלכלה של הכנסת)
דוד טברסקי

מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא, הציג היום (שלישי) לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת תכנית האכיפה של רפורמת הייבוא שכלולה בחוק ההסדרים. מלכא הבטיח להחריג מהרפורמה מוצרים שלא תוקם עבורם מערכת פיקוח טובה מספיק, והוסיף: "עד ה-1 ביוני 2022 יהיה מערך אכיפה פרוס ומתקדם וסנכרון מלא של כל המערכת. ניצור מערכת שתשפר את עצמה".

בלב הרפורמה במדוברת עומד ביטול התקינה הישראלית למוצרים מיובאים והחלפתה בהצהרות יבואנים על עמידה בתקנים האירופים. כך שלמעשה יהפוך תפקיד המדינה מאישור השימוש במוצרים לבדיקה של אמינות ההצהרות של היבואנים.

"אנחנו יוצאים למהלך שיש בו סיכונים אבל הוא מושכל", אמר מלכא בדיון שקיימה הוועדה במסגרת הכנת הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית. לדבריו, תוך חצי שנה המשרד יצליח להעמיד מערך אכיפה שידע לעמוד מול כמות כפולה של יבואנים.

"ההצלחה תלויה בהקמת מערך אכיפה ופיקוח אפקטיבי יעיל ומרתיע", טען.

על פי משרד הכלכלה, מערך האכיפה המתוכנן יגדל באופן משמעותי במספר זרועות: הגדלת כוח אדם למערך הפיקוח והאכיפה; הקמת מערכות הערכת סיכונים במכס והגדלת מספר  מעבדות הבדיקה לפיקוח; וחיזוק האכיפה המנהלתית על ידי סנקציות ליבואנים מפרי חוק, בדגש על מהלך של גידול בקנסות שנמצא בימים אלו בדיונים משפטיים.

בנוסף, תקום בחודשים הקרובים ועדה שתלווה את הקמת מערך האכיפה החדש. מלכא עצמו יעמוד בראשה.

לפי התחזית של הנוכחית של המשרד, הרפורמה תכניס מאות ואולי אלפי יבואנים חדשים לשוק, כך שמספר ההצהרות שיגיעו אליו יעלה מ-250 אלף ל-480 אלף. "נבקש מוועדת הכלכלה גיבוי להגדלת הסנקציות, קנסות שיגיעו למיליוני שקלים ושלילת רישיון הייבוא", אמר מלכא.

גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים, הסביר לחברי הוועדה כי "האחריות שהייתה של מכון התקנים עוברת ליצרן וליבואן. זו אחריות כבדה ויש להשיט אותה לגבי מי שלא יישא בו כמו שצריך".

לדבריו, "יבואן שלא יבדוק את הספקים שלו מחו"ל, האחריות הפלילית חלה עליו במידה והייבוא יהיה לא טוב".

לפי התכנית של משרד הכלכלה, יתווספו 46 משרות למשרד הכלכלה, מתוכן 11 משרות תוספת מפקחים וצוותים מקצועיים תומכים, 8 משרות תוספת לבקרה ביבוא, ו-8 משרות תוספת לצוותי אכיפה פלילית ועיצומים כספיים. בשלב משני יתווספו 19 משרות שיגויסו בהתאם לצורך.

מלכא ציין שהתוספת התקציבית תעמוד על 30 מיליון שקלים עבור בדיקות יזומות ביבוא ועוד 30 מיליון שקלים בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה.

סגנית היועץ המשפטי של המועצה הלאומית לשלום הילד, עו"ד דניאלה זלוטניק-רז אמרה כי "אין להקל בייבוא מוצרי ילדים עד שאנחנו לא יודעים שיש פיקוח והוא עובד".

זלוטניק-רז ציינה שבמספר בדיקות שנעשו בעבר, 42% ממוצרי התינוקות נמצאו עם בעיות בתקן, ובמחצית מהמקרים נפתחו הליכים פליליים. "הפיקוח היום בישראל לא כמו באירופה, יש מחסור משמעותי בכח אדם", טענה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!