"פתרון המשבר הנוכחי שקול למכונת אקמו", אומרת ל'דבר' יו"ר ארגון אמונה ליאורה מינקה. הארגון שהיא עומדת בראשו הוא אחד הארגונים שמפעילים מעונות מפוקחים, ושובתים זה היום הרביעי.

השביתה ממשיכה לאחר שתי פגישות של נציגי מפעילי המעונות עם נציגי משרדי האוצר והכלכלה שלשום שהסתיימו ללא תוצאות. הארגונים שמפעילים את המעונות דורשים תוספת תקציב לשיפור תנאי ההעסקה של המטפלות-מחנכות במעונות.

השביתה כוללת את מעונות היום של ויצו, נעמת, נשי חירות, אמונה, עמותת ינבוע, שמפעילה מאות מעונות יום בחברה הערבית, ורשת החינוך נאות מרגלית, שמקיפים יחד כ-70 אלף פעוטות מתוך 120 אלף פעוטות בכלל המעונות המפוקחים. מעונות החברה למתנ"סים אינם שובתים.

ליאורה מינקה, יו"ר אמונה. "אנחנו מקווים שמישהו יתעשת בסוף" (צילום: מאיר פ9/ויקימדיה)

"הגענו למחסור אדיר במטפלות-מחנכות", אומרת מינקה. "מלבד זאת, 30% מהעובדות החדשות בכל שנה עוזבות. התחלופה פוגעת בתהליך החינוכי של הילדים ובהתפתחותן המקצועית של העובדות. המצב הזה גורם לנו לסגור כיתות ומעונות, או פשוט לא לקבל ילדים למעונות היום כי אין מקום. זה שובר את הלב".

מינקה מביעה תקווה שהמשבר יגיע לקצו. "אנחנו מקווים שמישהו יתעשת בסוף. כרגע יש פקידים מהאוצר שעוברים על הנתונים ששלחנו להם זה מכבר, אבל לבקשתם שלחנו להם שוב לאחרונה. אנחנו בסך הכול עמותות מסודרות ושקופות. שלחנו שוב כדי שלא יגידו שהעיכוב הוא עלינו. אבל אני חושבת מניסיון עבר שעד שלא נשב עם מקבלי ההחלטות, זה לא ייפתר.

"אנחנו לא רגילות למצב הזה. אנחנו ארגונים חברתיים שנותנים שירות לציבור בשלל תחומים. אנחנו לא אוהבות לשבות, אבל הממשלה דחפה אותנו לזה".

במעונות היום המפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שמופעלים על ידי ארגונים חברתיים, בהם נעמת, ויצו ואמונה, מטופלים כ-120 אלף ילדים מגיל לידה עד 3, שהם כרבע מאוכלוסיית הילדים בגילים אלו. כיום מועסקות בהם מעל ל-16 אלף עובדות בתפקידי מנהלות, מטפלות-מחנכות, מבשלות ועוד.

ההשתתפות במעונות אלו, שגם מסובסדת על ידי המדינה, נקבעת לפי קריטריונים שמתעדפים ילדים להורים עובדים ומשפחות מרקע כלכלי-חברתי נמוך.

240 אלף פעוטות נוספים, כמחצית מהילדים בגיל הרך, מטופלים במעונות יום פרטיים, שגם עליהם חל פיקוח בסיסי של משרד הכלכלה. רבע מהילדים בגיל לידה עד 3 אינו לוקח חלק במסגרת כלל.

על פי הנתונים שהציגו הארגונים המפעילים, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כשמתוכם ההוצאה על גילי לידה עד 3 עומדת על 0.2%. מדובר על כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.

עוד הם טוענים שבישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות, ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה ב-OECD.