השרה מרב מיכאלי הכריזה השבוע על הקמת קבינט ממשלתי לשוויון מגדרי. יו"ר מפלגת העבודה דיברה על האלימות כלפי נשים ועל החשיבות בייצוג של נשים בבית המשפט העליון.
"זה אחד ההישגים של מפלגת העבודה בהסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה הזו", אמרה, "לראשונה תהיה ועדת שרות ושרים שתסתכל על נשים. מה הבעיות של נשים. מה הצרכים של נשים. ואיך אנחנו מביאות ומביאים לשוויון מגדרי".
בזמן הנאום שלה, עמדו ברחוב מאות מטפלות לגיל הרך שלא יודעות את נפשן. הן שובתות כבר 4 ימים, ושר האוצר מכנה אותן "ציניות". "הן רק רוצות ביס מהתקציב", אמר עליהן ליברמן.
צריך לדמיין מטפלת במעון לגיל הרך בת גילם של מיכאלי או של ליברמן, מתכופפות להרים ילדים על הידיים. שישה ימים בשבוע. לדמיין את הגב שלה. להורים טריים קשה להתמודד עם ילד אחד בבית. המטפלות במעונות מטפלות ב-25 ילדים.
ליברמן ומיכאלי מרוויחים 44,223 שקלים בחודש. המטפלות במעונות – 5,700 שקלים בממוצע. 29 שקלים לשעה. לא צריך לעשות מחקר גדול בשביל לראות אותן מול העיניים.
***
מיכאלי היא מנהיגה פמיניסטית בעלת עוצמה. היא שרה בכירה בממשלה ומהארכיטקטיות שלה. היא יכולה, אם תרצה, שההחלטה הראשונה של הקבינט לשוויון מגדרי תהיה העלאה של שכר המטפלות ל-6,000 שקלים בחודש. אם לא – אין תקציב, ואין ממשלה. אין דבר מקדם נשים יותר מזה.
בהיותה חברת אופוזיציה הובילה מיכאלי, יחד עם חברות כנסת מהקואליציה, הצעת חוק לפיה העלאת גיל הפרישה לנשים יותנה במענה משמעותי לנשים במקצועות שוחקים. איפה זה עכשיו? מיכאלי ומפלגתה הצביעו בעד הפסקת קצבאות הזקנה לנשים עד גיל 65, בלי לתת מענה לנשים במקצועות השוחקים.
בכך מוסיפה מפלגת העבודה (יחד עם כל סיעות הממשלה האחרות) חטא על פשע. לא רק שלא מעלים את שכר המטפלות, גם מבטלים למבוגרות שביניהן את קצבת הזקנה.
יו"ר נעמת, חגית פאר, מתארת מצב לפיו במעונות יש תחלופה של 30% בכוח האדם מדי שנה. "אנחנו לא מספיקות לעשות טקס פתיחה של מעון אחרי החגים, וכבר עוזבות מטפלות", אמרה פאר. "אומרים לנו שעכשיו זה לא זמן מתאים. אבל אף פעם אין זמן מתאים לשביתה. המעונות פשוט מתפרקים מחוסר בכוח אדם שנובע משכר נמוך".
***
מיכאלי הובילה ומובילה צעדים לשוויון מגדרי שעוסקים בייצוג ובסמלים. לשני הדברים האלה ערך רב. אבל זקיפת קומתן של נשים, של כבודן, בטחונן וחירותן, לא עוברת רק בתחום הסמלים והייצוג. תפקידה של פוליטקאית מנוסה ובעלת עוצמה כמיכאלי לעסוק בכאן ובעכשיו. לנצל את כוחה הפוליטי להטבת חייהן של נשים בישראל. לצמצם פערים של רבבות נשים מכל הארץ ביומיום.
***
באותה כנסת, נשאה ח״כ נעמה לזימי (העבודה) דברים יוצאי דופן. לאחר ששר האוצר ליברמן הציג את תקציב המדינה בוועדת הכספים, וכינה אותו "החברתי ביותר שהיה", אמרה לזימי: "אני, לצערי, כחברת קואליציה, לא יכולה להגיד בלב שלם שהתקציב חברתי. אני לא אדברר את המסר הזה, הגם שיש בו עוגנים חברתיים.
״התקציב השנה יעמוד על 438 מיליארד ש"ח, אפילו בדו"ח השנתי של בנק ישראל הומלץ על תקציב של 468 מיליארד ש"ח, על הגדלת גרעון בגלל שאנחנו אחרי משבר. בשביל לייצר מניות צמיחה. 30 מיליארד השקלים האלה יכלו לפתור את כל המחאות שיש עכשיו.
"אחר כך היינו אולי מתכנסים תקציבית בדרך אחרת. גם אם אני לא מאמינה בה. אבל הדבר הנכון באמת היה להרחיב, לאפשר את אורך הנשימה, במצב הזה שאנחנו נמצאים בו. אנחנו ממשלה חדשה שכל תחלואות השנים האחרונות התכנסו אליה, ובמקום לאפשר את השחרור הזה אנחנו נתקעים במצב שהוא צנע".
מיכאלי ולזימי יכולות להוביל את מפלגת העבודה להיות מפלגת שלטון כחלומן, אם יעזו להוביל את תפיסות הצדק החברתי והשוויון עבור מיליוני נשים בישראל, וייצאו מהמקום של "הובלת שיח" למקום של השפעה דרמטית במציאות של אנשים חיים. זה הצומת של מפלגת העבודה.
