הבניין ברחוב יוסף סרלין בחולון קרס כבר לפני שלושה שבועות, ומאז דווח על יותר מ-20 בניינים שנפערו בהם סדקים או בעיות שדרשו פינוי. שני מבנים, ברעננה ובבני ברק, קיבלו צו הריסה מיידי ותושביהם מצאו את עצמם בן לילה ללא בית וחפצים. לתושבי הבניין שקרס בחולון נאמר שיתחילו תהליכי בנייתו של בית חדש, אבל זה ייקח כמה שנים. עד אז ייאלצו התושבים להבין כיצד יוכלו לקבל פיצוי על נכסיהם.

"אדם שמתמוטט לו הבית צריך לשקול תביעה נזיקית", אומר ל'דבר' ד"ר אסף פוזנר, שייצג את נפגעי ומשפחות הרוגי אסון ורסאי, ולפני כמה שנים ייצג את דייריו של בניין במרכז ירושלים שנהרס. לדבריו, בהרבה מקרים הקריסות מתרחשות כי הבניין לא נבנה טוב, כמו בקביעה שנעשתה על ידי אנשי מקצוע באסון ורסאי. לעומת זאת, אם יוכח שהבניינים התרסקו כתוצאה מהתיישנות ובלאי, הקריסה תוחרג בפוליסת דירה, והדיירים יוכלו למצוא את עצמם ללא פיצויים. "צריך להתכונן לכך שזה ייקח הרבה זמן לקבל פיצוי מלא, אבל במצב כפי שאנחנו מכירים היום אנחנו צריכים לשאול: האם יש לדייר ביטוח? ואם כן, איזה?"

כל אדם שרוכש דירה קונה פוליסת ביטוח על המבנה עם לקיחת המשכנתא. מדובר בחובה, שכן הבנק דורש את הביטוח כתנאי למתן משכנתא, ואף משעבד אותה מולו לשם הבטחת ההחזרים. הסכום שמבטחים בביטוח מבנה, שגם ההחזר עליו נחשב למהיר יותר, הוא הסכום של המבנה, כלומר מחיר בניית הבית ללא מחיר הקרקע. לכן דייר בפריפריה, שבה מחיר הקרקע זול יותר, יקבל החזר גבוה יותר יחסית למחיר שאדם שרכש דירה או בית במרכז.

ד"ר אסף פוזנר. "לחלק גדול מהדיירים אין לא ביטוח תכולה ולא ביטוח מבנה" (צילום: משרד עו"ד אסף פוזנר)

"רוב חברות הביטוח מביאות בחשבון את ירידת הערך של המבנה", אומר פוזנר, "כלומר הן מחזירות את עלות הבנייה של הבית הקודם שלך, שזה פחות מהמחיר שייקח לך לבנות בית חדש, שכן יש פחת בנכס. הסיבה לכך היא שבמצב אחר הנפגע מרוויח מקבלת דירה חדשה יותר. יש אפשרות של פוליסה שתכסה למבוטח בנייה של בית חדש, אבל היא יקרה יותר".

למה אדם שהורסים לו את הבניין יכול לצפות?
"בנוסף לביטוח מבנה, יש ביטוח תכולה, כלומר ביטוח על כל החפצים בתוך הבית. את הביטוח הזה הבנק לא מחייב ולא משעבד ולכן לרבים אין אותו. יש אנשים שמפנים אותם מהבית בהתרעה של שניות בלי יכולת לשוב יותר, כך שכל התכולה הלכה להם. אם יש להם ביטוח תכולה הם יוכלו לקבל את הכסף, אפילו יחסית מהר ביחס לביטוח המבנה.

"ביטוחי התכולה שונים ומכסים מצבים שונים שתלויים גם במחיר של התכולה. יתרה מכך, הביטוחים אינם מבטחים כל סוג של אסון. למשל במקרה של רעידות אדמה, חברות ביטוח מבקשות לעתים השתתפות עצמית מוגדלת, כי להערכתן יש סיכוי גבוה יותר שתהיה רעידת אדמה. כך שנגיד אם רעידת אדמה תוריד לי את הבית, אני אקבל החזר כספי מופחת ב-10% מהמחיר שחברת הביטוח צריכה לשלם לי.

"כיום, דיירי ישראל לא צריכים לחשוש מאורך התהליכים המשפטיים אלא מהביטוח שאין להם, או לפחות לחלק העני שבהם. לחלק גדול מהדיירים אין לא ביטוח תכולה ולא ביטוח מבנה. מדובר לרוב בדיירים ותיקים, בבניינים ישנים, ללא משכנתא, או שהם יורשים של מבנים וכל מה שנשאר להם זה הזכויות על הקרקע. "הדבר העצוב הוא האנשים שבדרך כלל לא צריכים את הדירות. אם ייהרסו, יש להם פוליסות. לאלו בבניינים הישנים לרוב אין".

מה מקומן של הרשויות המקומיות במקרה של הרס מוחלט של מבנה?
"אנחנו רואים עכשיו במקרים של חולון, בני ברק ורעננה שלתקופה קצרה הן עוזרות בשיכון זמני. הן לא מחויבות לכך, אבל הן מנסות. העיריות נוטות להיות נדיבות יותר במה שהן נותנות באחוזי הבנייה, כדי שיבנו את הבית מחדש ויוכלו להשתמש בתוספת למימון קבלן.

"אתן דוגמה: במלחמת המפרץ הראשונה בניין נהרס לחלוטין מפגיעה של סקאד. היה צריך לבנות אותו מחדש, ולכן העירייה באה לדיירים, שהיו להם דירות של כ-80 מ"ר, והבטיחה לתת זכויות בנייה רחבות יותר. הזכויות האלו תמרצו קבלנים לפרויקט הבנייה מחדש, והדיירים קיבלו דירות הרבה יותר גדולות. זה מקרה מיוחד שבסופו של דבר נועד להוציא את ראשי הרשויות טובים לקראת הבחירות. יש פסיקה שאומרת שאם יש בניין שנהרס ויש דיירים מוגנים, הדיירות המוגנת מסתיימת ובעל הבית מרוויח".

מה המדינה יכולה לעשות?
"ח"כ אפרת רייטן מרום מנסה להעביר היום חוק שיבוא כעזרה למדינה במקרה של אסונות לאומיים. היא מתרכזת בנזקי גוף, כמו באסון במירון, אבל לדעתי זה הולך להתרחב גם לאסונות בסדר גודל של השריפה בכניסה לירושלים, שבה נשרפו בתים שלמים. כשמישהו נופל בבית, המשפחה, השכנים והחברים עוזרים לו. אבל כשיש אסון המוני ונשרף לך יישוב, או אסונות כמו מירון, אז יש לך מעגלים רחבים שנפגעים מזה וצריכים תמיכה. שם המדינה צריכה להיכנס".