הסתיימה שביתת מעונות היום המפוקחים לגיל הרך, והם חזרו לפעול ביום שישי. זאת לאחר שהושגו הבנות בין שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, ויו"ר ארגוני מעונות היום.

הגורמים השונים יפנו לוועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר וזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, הקובעת את מחיר ההשתתפות של ילד במעון, בבקשה לביצוע בדיקת בסיס של התעריף המפוקח, בדיקה שלא נעשתה ב-10 השנים האחרונות, מתוך רצון למימוש מסקנותיה בתחילת שנת הלימודים הבאה

במסגרת בדיקת הבסיס ייבחנו כלל הטענות של הארגונים לגבי פערי תעריפים ועלויות (לרבות שכר, תקינה, עלויות רגולציה, שכירות ותפעול) שאינן נכללות בתעריף הנוכחי.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. (צילום: אגף דוברות ההסתדרות)

מאחר שתהליך עדכון התעריף ייקח זמן, ובשל ההבנה שחלק מהקשיים במסגרות נבעו ממשבר הקורונה, סוכם כי האוצר והארגונים יבחנו מתן מענה זמני שיגובש בין הצדדים בהקדם.

הארגונים המפעילים את המעונות, בהם נעמת, ויצו, אמונה ונשי חירות, השביתו את פעילות המעונות לגיל הרך מיום ראשון השבוע, בדרישה לתוספת תקציב לשכר המטפלות עקב מחסור חמור בכוח אדם. מטפלות במעונות והורים הפגינו במהלך השבוע בדרישה מהממשלה להתייחס למשבר במעונות. מו"מ אינטנסיבי בין הארגונים המפעילים את מעונות היום המפוקחים למשרדי האוצר והכלכלה לפתרון השביתה במעונות התקיים הלילה (בין רביעי לחמישי) ונמשך גם הבוקר, בעד להגעה להסכמות.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, בירכה על ההסכמות וסיום השביתה: "לאחר מאמצים רבים שנעשו בחודשים האחרונים ע"י זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, אני מברכת על הגעה להסכמות בנושא מעונות היום ועל סיום השביתה.
כעת יוכלו לשוב לעבודה עשרות אלפי הורים כאשר המטפלות ימשיכו בעבודתם המסורה והחשובה בחינוך ילדינו. כפי שאמרתי לארגוני מעונות היום, אני מחויבת להמשיך ולעסוק בנושא".

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

ישראל משקיעה בחינוך הגיל הרך מחצית מהמדינות המפותחות

במעונות היום המפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שמופעלים על ידי ארגונים חברתיים ביניהם נעמת, ויצו ואמונה מטופלים כ-120 אלף ילדים מגיל לידה עד 3, שהם כרבע מאוכלוסיית הילדים בגילים אלו. כיום מועסקות בהם מעל ל-16 אלף עובדות בתפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות, מבשלות ועוד. שכרן הממוצע הוא כ-5,700 שקלים בחודש.

ההשתתפות במעונות אלו, שגם מסובסדת על ידי המדינה, נקבעת לפי קריטריונים שמתעדפים ילדים להורים עובדים ומשפחות מרקע כלכלי-חברתי נמוך.

240 אלף פעוטות נוספים, כמחצית מהילדים בגיל הרך, מטופלים במעונות יום פרטיים, שגם עליהם חל פיקוח בסיסי של משרד הכלכלה, ופועלים כעסקים פרטיים. רבע מהילדים בגיל לידה עד 3 אינו לוקח חלק במסגרת כלל.

לטענת הארגונים המפעילים מעונות היום המפוקחים סובלים ממחסור של מאות עובדות ועובדים עקב השכר הנמוך, התנאים המורכבים ופערי השכר המשמעותיים ביחס לסייעות גני הילדים בשלטון המקומי.

יו"ר נעמת, חגית פאר, בהפגנת מטפלות הגיל הרך בתל אביב (צילום: ניצן צבי כהן )

על פי הנתונים שהציגו הארגונים המפעילים, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתל"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד 3 עומדת על 0.2%. מדובר על כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.

עוד הם טוענים שבישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות וביחס לממוצע ה-OECD ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה ב-OECD.