דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

פתיחת השנה האקדמית: 43% מהסטודנטים דיווחו על ירידה בהבנת החומר בלמידה מרחוק

350 אלף סטודנטים יפתחו את השנה האקדמית בכפוף לתו הירוק | מספר הסטודנטים בישראל זינק ב-8% בעקבות הקורונה, וצפוי לגדול | המוסדות עם שביעות הרצון הגבוהה ביותר: האוניברסיטה הפתוחה, אחווה וגורדון

אוניברסיטת בן גוריון (צילום: דוברות האוניברסיטה)

כ-350 אלף סטודנטים יפתחו היום (ראשון) את שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב ב-59 מוסדות אקדמיים – כך הודיעה המועצה להשכלה גבוהה. פתיחת שנת הלימודים מתקיימת במגמה של חזרה כמעט מלאה ללמידה פרונטלית במוסדות תחת כללי התו הירוק, לאחר שרוב שנת הלימודים הקודמת התקיימה בלמידה מרחוק. עקב הקורונה זינק מספר הסטודנטים בישראל, בעיקר לתואר ראשון.

שרת החינוך, ד״ר יפעת שאשא ביטון, בירכה את הסטודנטים לרגל פתיחת השנה: "המערכת האקדמית מצמיחה את טובי החוקרים ומביאה כבוד גדול למדינת ישראל. נמשיך לחזק את תחום המחקר גם בשנה הקרובה ולהצמיח חוקרות וחוקרים חדשים. כמו כן, כמערכת אשר מכינה את בוגריה לשוק העבודה, האקדמיה שואפת להיות קשובה ורלוונטית לצרכי התעסוקה בישראל כך שבוגריה ישתלבו בכל תחום ויתרמו לחוסן הכלכלי, החברתי והלאומי."

ביטון התחייבה לצמצם את הפערים בהשכלה הגבוהה ולקדם הקמה של אוניברסיטה נוספת בגליל: "כמי שרואה בצמצום הפערים בחברה הישראלית יעד בעל חשיבות רבה, אנו נמשיך לפעול להנגשת האקדמית לכלל שכבות האוכלוסייה תוך שמירה על איכות אקדמית. בתוך כך נפעל ביתר שאת להקמתה של האוניברסיטה בגליל."

43% מהסטודנטים התקשו בלמידה מרחוק

בסקר שערכה התאחדות הסטודנטים באמצעות מכון 'מאגר מוחות' השיבו 43% מהסטודנטים  שהבנת החומר שלהם ירדה בעקבות הלמידה מרחוק. בנוסף עלה ש-79% מהסטודנטים אינם מרוצים מההיבט החברתי של הלמידה מרחוק.

במועצה להשכלה גבוהה ציינו שהמוסדות האקדמיים תוקצבו ב-70 מיליון שקלים כדי לשדרג את אהמצעים וההכשרה של חברי הסגל ללמידה מרחוק.

הסיוע לסטודנטים הוגדל במאה מיליון שקלים

במועצה להשכלה גבוהה מציינים שמאז פרוץ מגפת הקורונה גובשה תוכנית סיוע נוספת על סך 100 מיליון שקלים שסייעה לסטודנטים דרך שלושה ערוצים מרכזיים: הגדלת תקציב קרן הסיוע לסטודנטים בסך 40 מיליון שקלים, תוך הענקת 10,000 מלגות נוספות בנות 4,000 שקלים כל אחת. בנוסף, הוקמה קרן מלגות ייעודית ע"י מפעל הפיס לכלל הסטודנטים בישראל שנפגעו כלכלית עקב המשבר על סך 50 מיליון שקלים להענקת מלגות לאלפי סטודנטים שיתנדבו בקהילה במסגרת תכנית "ביה"ס של החופש הגדול". כמו כן ניתן סיוע לסטודנטים דרך המוסדות האקדמיים למניעת נשירה וסיוע כלכלי נדרש.

שביעות הרצון הגבוהה ביותר באוניברסיטה הפתוחה, אחווה וגורדון

הסקר בחן את שביעות הרצון של הסטודנטים מהמוסד האקדמי בו הם לומדים, והם התבקשו לדרג אותה מ-1 עד 5. בקרב האוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה מובילה את סקר שביעות הרצון עם 3.84, אחריה אוניברסיטת בר אילן עם 3.62 ואוניברסיטת ת"א עם 3.6.

בקרב המכללות המתוקצבות, מכללת אחווה מובילה עם 3.63, אחריה מכללת ספיר עם 3.62 והאקדמית גליל מערבי עם 3.6. במכללות הלא מתוקצבות מוביל המרכז האקדמי  פרס עם 3.87, האקדמית אונו עם 3.82, והמכללה למנהל עם 3.6.

במכללות לחינוך מובילה מכללת גורדון עם 3.98, אחריה סמינר הקיבוצים עם 3.93, ומכללת אורות ישראל עם 3.81.

המוסדות האקדמיים שקיבלו את ציון שביעות הרצון הנמוך ביותר הם: אוניברסיטת בן גוריון שקיבלה 3.20, ואורט בראודה והמכללה לחינוך ע" קיי, שקיבלו 2.81.

זינוק בנרשמים לאקדמיה בתשפ"א: עליה של 15.9% בנרשמים לתואר ראשון

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בתשפ"א עלה בכ-8,660, עלייה של 15.9% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) הייתה עלייה של 16.8% ובמכללות האקדמיות ­– עלייה של 17.2% (20.3% במכללות הלא-מתוקצבות). במכללות האקדמיות לחינוך הייתה עלייה של 5.9%.

מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-7.5% לעומת השנה הקודמת, במיוחד במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות (3%). גם באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) עלה מספרם (7.0%), ואילו במכללות האקדמיות לחינוך חלה ירידה (2.9%).
מספר הסטודנטים לתואר שני עלה ב-9.0%. עליות היו בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות (25.4%). באוניברסיטאות עלה מספרם ב-2.6% בלבד. במספר הסטודנטים לתואר שלישי חלה עלייה של 2.0%.

לפי נתוני למ"ס, בתשפ"א כ-55% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח. 69% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-5%, בהתאמה). הסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות (43.1%) ומדעי הרוח (24.0%).

60% מהסטודנטים הן נשים, עלייה בשיעור הסטודנטים הערבים בעשור האחרון

נשים היו רוב (59.2%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (66.2%) – פי שניים מאחוז הגברים, כלומר על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות. גם בקרב החרדים היה אחוז הנשים יחסית גבוה יחסית (67.2%).

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשפ"א עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה): בתואר ראשון – מ-10.9% ל-19.3%, בתואר שני – מ-7% ל-15.9% ובתואר שלישי – מ-3.9% ל-8.0%, בהתאמה.

בשנת תשפ"א למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה (כולל האוניברסיטה הפתוחה) 14.7 אלף סטודנטים וסטודנטיות חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי). הם למדו בעיקר חינוך והכשרה להוראה (32.4%).

בשנה זו, חלקם של סטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8) היה 28.1% בתואר ראשון, 32.5% בתואר שני ו-42.2% בתואר שלישי. חלקם היחסי של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היה 25.6% בתואר ראשון, 24.3% בתואר שני ו-17.9% בתואר שלישי.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על חינוך ורווחה:
פותחים שנה ללא 83 מיליון שקלים: למרות שיחות בין ח"כים לאוצר, אין פתרון למשבר תנועות הנוער
ועדת העבודה והרווחה אישרה את סעיפי החוק להעלאת קצבאות הנכות
בגלל קושי להיערך: מענקי ההסתגלות לנשים עקב העלאת גיל הפרישה יעוכבו בחודש
תגובות