136 מדינות הגיעו להסכמה על שינויים גורפים באופן בו חברות רב לאומיות משלמות מיסים, כולל מס חברות מינימלי בגובה 15% שאמר למנוע מחברות כאלה להחביא את רווחיהן במדינות עם מס נמוך.
ההסכם שהוכרז אתמול (שישי) הוא ניסיון להתמודד עם האופנים בהם הגלובליזציה והמהפכה הדיגיטלית שינו את הכלכלה העולמית. ההסכם הוא יאפשר למדינות למסות את ההכנסות של חברות שרשומות במקומות אחרים מפעילויות כמו מכירות ופרסום באינטרנט בשטחן.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן היה אחד הקולות הבולטים שדחפו להסכם, בתקופה בה ממשלות ברחבי העולם מחפשות דרכים להגדלת הכנסותיהן בעקבות משבר הקורונה.
את ההודעה על ההסכם החדש שהושג בין 136 מדינות שמהוות כ-90% מהכלכלה הגלובלית פרסם ה-OECD, שאירח את המגעים שקדמו לו. על פי ההודעה, הממשלות החתומות על ההסכם ירוויחו קרוב ל-150 מיליארד דולר כתוצאה ממס החברות המינימלי.
"ההסכם הזה הוא הישג של פעם בדור לדיפלומטיה הכלכלית", אמרה מזכירת האוצר האמריקאית ג'נט ילן. לדבריה, הצעד יסיים את "המירוץ לתחתית", במסגרתו מדינות מתחרות זו בזו על מי תציג את שיעור המס הנמוך יותר.
"במקום שנתחרה על בסיס היכולת שלנו להציע מיסי חברות נמוכים", הוסיפה ילן, "אמריקה תוכל כעת להתחרות על בסיס המיומנויות של העובדים שלנו ועל יכולת החדשנות שלו, שזה מירוץ שאנחנו יכולים לנצח בו".
בפני מימוש ההסכם עומדות עדיין מספר משוכות. אחת הגבוהות שבהן היא אישור בארה"ב למספר שינויים בחוקי מיסוי קשורים שהעלה ביידן, משום שארה"ב היא הבית של כמה מהחברות הרב לאומיות הגדולות בעולם. אם הקונגרס ידחה את את השינויים, עתידו של כל המהלך יהיה מוטל בספק.
ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות, כמו גוגל ואמזון, הביעו תמיכה בדיונים שקיים ה-OECD בנושא. אחת הסיבות לכך היא שמדינות מסוימות יסכימו להפסיק לגבות מיסי שירותים דיגיטליים שכבר הוטלו עליהן בתמורה לזכות לגבות מהם מס על ההכנסות במסגרת התכנית החדשה.
מהלך כזה משמעותו שחברות יצטרכו להתמודד עם משטר מיסוי גלובלי אחד, ולא עם מגוון מיסים שונים במדינות שונות.
"ההסכם הזה סולל את הדרך למהפכת מיסוי אמיתי עבור המאה ה-21", אמר שר האוצר הצרפתי ברונו לה מאירי, "סוף סוף ענקיות הטכנולוגיה ישלמו את חלקן ההגון במדינות בהן הן מייצרות, כולל צרפת".
ביום חמישי האחרון הודיעה אירלנד שהיא תצטרף להסכם. בכך ויתרה המדינה על מדיניות של מס חברות נמוך שמשך חברות כמו גוגל ופייסבוק לקבוע שם את המטה האירופי שלהן.
למרות שההסכמה האירית הייתה צעד קדימה לעבר ההסכם, מדינות מתפתחות עדיים מביעות אליו התנגדות. ניגריה, קניה, פקיסטן וסרי לנקה כבר רמזו שלא יצטרפו להסכם.
ארגונים הפועלים נגד עוני ובעד מדיניות מס הוגנת טוענים שמרבית הרווחים מההסכם החדש ילכו למדינות העשירות יותר ופחות למדינות המתפתחות, שתלויות יותר במיסי חברות.
קבוצת ה-G-24, שמורכבת ממדינות מתפתחות, אמרה שבלי חלק גדול יותר מרווחי המס, ההסכם החדש יהיה "פחות מאופטימלי" כמו גם "לא בר-קיימא אפילו בטווח הקצר".
ההסכם יעלה לדיון במפגש שרי האוצר של ה-G-20 בשבוע הבא, ואז לאישור סופי במפגש הפסגה של ה-G-20 ברומא בסוף אוקטובר.
המדינות שיצטרפו למהלך יצטרכו לחתום כל הסכם דיפלומטי בוא יתחייבו להטיל את המס על חברות שאין להן נוכחות פיזית בשטחן אבל גורפות בו רווחים, בין היתר דרך שירותים דיגיטליים. סעיף זה יחול על כ-100 חברות גלובליות.
החלק השני של ההסכם, מס חברות מינימלי של 15%, יחול על חברות עם רווחים של מעל 750 מיליארד אירו ויעוגן בחקיקה מקומית בכל אחת מהמדינות בהתאם לתקנות לדוגמה שיפתח ה-OECD.
סעיף השלמה לחקיקה יקבע שמס שחברה הצליחה לא לשלם בחו"ל, ישולם במדינה בה היא רשומה. כך שכל עוד המס המינימלי ייושם לפחות בכל המדינות בהן ממוקמים המטות הראשיים של החברות הרב-לאומיות, ההסכם ישיג את התוצאה לה קיוו.
