פינוי 45 המשפחות האחרונות משכונת גבעת עמל בתל אביב צפוי להתחדש בשבוע הבא, ועדיין אין עבורן פתרון. הפינוי אמור היה לצאת לפועל באוגוסט והוקפא בלחץ פעילים והממשלה.

באפריל פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב שהפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו נמוכים מהסכומים להם היו זכאים ביחס לשווי הקרקעות ומחירי הדיור באזור. הפסיקה באה אחרי שהיזמים יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף סירבו לתת למשפחות דירה או שווה ערך לדירה בתמורה לפינוי.

בית המשפט מתח ביקורת על עיריית תל אביב שפעלה באופן נמרץ לפנות את התושבים אבל לא עשתה מספיק כדי לתמוך בהם.

הפיצוי שקבע בית המשפט בינואר עמד על 42 מיליון שקלים ל-45 משפחות שגרות בשכונה ב-14 נחלות. לגבי כל המשפחות האלה נקבע שהן בגדר 'בר רשות' עם מעמד חוקי בקרקע.

משמעות הפסיקה היא פיצוי של פחות ממיליון שקלים למשפחה, כרכישת בית באותו אזור יעלה להם בערך פי שלושה. על השטח שיפונה מתוכנן להיבנות פרויקט של  120 דירות יוקרה בשווי מוערך של כ-3 מיליארד שקלים.

ב-1961 מכר מנהל מקרקעי ישראל את הקרקע עליה יושבו תושבי השכונה לפני קום המדינה ליזם פרטי בבעלות בנק הפועלים. לאחר מכן נמכרה הקרקע לחברת סולל בונה ב-20% מערכה.

בתמורה להנחה, דרשה המדינה לקיים הבטחה שלטונית שנתנה לתושבים ב-1949 לדיור חלופי.  בחוזה המכירה בין המדינה ליזמים נכתב שיש למצוא לתושבים פתרון דיור חלופי באזור בתוך חמש שנים, הסכמה שמעולם לא יושמה.

ב-2014 פינתה המשטרה כ-80 משפחות מ-20 נחלות בשני מבצעי פינוי רחבים שכללו התנגדות מצד המשפחות פעילים שהגיעו לתמוך בהן.

בית המשפט המחוזי בעיר קבע ב-2018 שהמשפחות שנשארו בשכונה יפוצו בצורה דיפרנציאלית בסכום כולל של 33 מיליון שקלים. על פי הפסיקה, כל משפחה הייתה אמורה לקבל פיצוי בגובה שנע בין 800 אלף שקלים ח-4 מיליון שקלים. כאמור, בינואר השנה הגדיל בית המשפט את הסכום הכולל ל-42 מיליון.