דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / מהפכת מס החברות: החלטה נקודתית או שינוי כיוון בגלובליזציה

הסכמת מדינות ה-OECD על רפורמת מס יכולה להעביר מאות מיליארדי דולרים מכיס החברות לממשלות, אבל הדרך לשם לא מובטחת. ואיך זה ישפיע על ישראל?

מפעל אינטל. משלמת שיעור מס אפסי (צילום: אביר סולטן / פלאש 90).
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

ההחלטה על אימוץ מס חברות גלובלי יכולה להפוך לאבן דרך בהתמודדות עם נזקי הגלובליזציה בעשורים האחרונים, או להישאר הצהרת כוונות כללית. מדובר בהסכם המס הגדול ביותר מזה עשרות שנים, במהלכן תאגידי ענק בינלאומיים נהנו מיתרון על פני מערכות המיסוי הלאומיות, שהתחרו אחת בשנייה וסבלו מנחיתות מובנית. שיתוף הפעולה הייחודי שמובילה ארצות הברית יכול לשנות מגמה זו. מה משמעות ההחלטה, מה הקשיים בביצועה, ואיך זה ישפיע על ישראל?

מה זה מס חברות, ואיך נוצר "המירוץ לתחתית" שאיתו אמורה להתמודד הרפורמה?
מס חברות הוא שיעור המס שאותו משלמות חברות על הרווח הנקי שלהן: ההכנסה הכוללת בניכוי כל ההוצאות כולל משכורות.

בניסיון למשוך עסקים בינלאומיים, הורידו בעשורים האחרונים מדינות רבות בעולם את מס החברות, בתהליך שזכה לכינוי "המירוץ לתחתית". תהליך זה גרם לנדידה של עסקים ומשרות למדינות שבהן מס החברות נמוך, ומשך את מיסוי החברות למטה, תוך שהוא משאיר רווח גדול יותר ומסים נמוכים יותר למדינות.

מה החליטו המדינות ה-OECD?
136 מדינות מתוך 140 חברות בארגון הסכימו על פתרון בעל שני מרכיבים לבעיה זו: הראשון הוא שחברות ישלמו חלק מהמס שהן חייבות, 25% מהרווח שלהן, במקום שבו הן עושות עסקים, תוך יצירת מנגנון לבירור מחלוקת בין מדינות. מרכיב זה נוגע ל-100 החברות הגדולות ביותר בעולם.

השני הוא קביעת שיעור מס מינימלי של 15% בכל אחת מהמדינות. מלבד צ'ילה, אירלנד, הונגריה ושוויץ, מס החברות הרשמי גבוה יותר כבר עכשיו בכל מדינות הארגון, אבל קביעת המינימום צפויה לשים קץ גם ל"פטורים" השונים שמחלקות המדינות היום לחברות שעומדות בתנאים מסוימים.

מה זה מקלטי מס?
לצד התחרות בין המדינות המתועשות, נוצר שוק מקביל של "מקלטי מס", מדינות קטנות שהורידו לחלוטין את מס החברות, או קבעו אותו קרוב לאפס. במדינות אלה התפתחה תעשיית התחמקות ממסים, והן מאפשרות להקים חברה, לשכור לה דירקטוריון, לפתוח לה חשבון בנק ועוד. כל זאת בשיחת טלפון אחת, בתמורה לתשלום קבוע, בסודיות ובלי צורך להעביר למדינה פעילות ממשית. לפי עמותת 'מס הוגן' הבריטית, 900 מיליארד דולר עוברים בכל שנה למקלטי המס.

ההסכם החדש נועד, לפי ה-OECD, להעלים את מקלטי המס, ויש בו כמה סעיפים שמתמודדים עם הבעיה ישירות. עם זאת, מקלטי המס אינם חתומים על ההסכם, והשפעתו תלויה בכך שמדינות הארגון יאכפו אותו בצורה אגרסיבית, תוך שימוש בכוחן הפוליטי והכלכלי.

בכמה כסף מדובר?
לפי ה-OECD, יישום החלק הראשון בהסכם יביא למיסוי של 125 מיליארד דולר מרווחי החברות שכיום לא ממוסים. יישום החלק השני בהסכם יגדיל את גביית המס ב-150 מיליארד דולר בשנה, שיגיעו ישירות לקופות המדינות החברות בהסכם. בארגון מדגישים כי ההסכם ייטיב עם כלכלות מפותחות ומתפתחות כאחד. אם הרפורמה תצליח, יועברו מאות מיליארדי דולרים מרווחי החברות לממשלות בכל העולם.

למה זה קורה עכשיו?
מי שדוחפים ליישום ההסכם הן ארצות הברית, שנחשבת לאחת הסובלות המרכזיות מ"המירוץ לתחתית", הנשיא ג'ו ביידן ושרת האוצר ג'נט ילן. התמיכה בהסכם נובעת גם מהקושי של המדינות למסות את ענקיות הטכנולוגיה, שפועלות בצורות מבוזרות ומתוחכמות כך שהן נמנעות מתשלום מס כמעט לגמרי.

איך תיושם התכנית? 
למרות ההסכמה העקרונית, הפיכת התכנית למציאות תהיה תהליך מורכב. ה-OECD אמנם יכין קווים מנחים לחקיקה בנושא ויפיץ אותם למדינות הארגון, אבל בסופו של דבר האחריות ליישום המהלך היא של כל מדינה לעצמה. לארגון יש מנופי לחץ, אבל אין לו יכולת לכפות את השינוי על מדינות, מה גם שמערכת המס בכל אחת מהן נראית שונה לחלוטין. שני גורמים שייפגעו מההסכם צפויים לנסות "לחתור" תחתיו: מדינות שמסתמכות על מס נמוך או 'הנחות' מס ככלי למשיכת חברות, וחברות הענק עצמן שינסו לשלם פחות. סביר להניח שהמחלקות המשפטיות של אותן החברות מכינות אסטרטגיה ליום שבו ההסכם ייושם.

איך אפשר לעקוף את ההסכם?
מדינות שירצו לנהל תחרות אגרסיבית על משיכת חברת לא יוכלו להשתמש יותר בהורדת המס, אבל באמצעות חוקי המיסוי הן יכולות להפוך עצמן לאטרקטיביות, וליצור בפועל תשלום מס נמוך יותר. דרך אחת היא באמצעות הכרה ביותר הוצאות כתקפות לענייני מס וכך שחיקת היקף הרווחים שעליהם משלמים מס. לדוגמה, הכרה ברכישת קרקעות כהוצאה מוכרת לצורכי מס תאפשר לחברות להשתמש ברווחים שלהן כדי לרכוש נדל"ן, להגדיל את נכסיהן ולהימנע מתשלום מס על אותם רווחים. אפשרות נוספת שקיימת למדינות היא חלוקת מענקים שיהיו שקולים לביטול הטבת המס, אם כי הן ימנעו מלקשור בין הדברים במישרין כדי לא להיראות כמי שחותרות תחת ההחלטה.

מורכבות גדולה ביישום ההסכם נובעת מהצורך לתאם בין מדינות שונות בגביית מס. החברות עצמן ידווחו לרשויות במדינות השונות על הפעילות שלהן, ויתנגדו לכל מצב שבו כמה מדינות יבקשו למסות את אותו הרווח. לצורך כך אמור לקום מנגנון לבירור מחלוקות בנושא, אבל חברות הענק יכולות גם לנסות להשתמש בו על מנת ליצור מחלוקות אינסופיות בין המדינות השונות.

מה המשמעות ביחס לישראל?
בישראל מס החברות עומד על 23%, גבוה מהמינימום שסוכם, אבל החוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס נרחבות לחברות שעומדות בכמה תנאים. הדוגמה המוכרת ביותר היא אינטל, ענקית הטכנולוגיה שמפעילה בארץ מפעלים ומרכזי פיתוח, ומשלמת שיעור מס אפסי. עם זאת, יש עוד דוגמאות רבות לחברות שמקבלות פטור ממס חברות: מפעלים בפריפריה, מרכזי מחקר ופיתוח, סטרטאפים ועוד.

כמה כסף זה יכניס לקופת המדינה?
קשה מאד לענות לשאלה זו משני טעמים: הראשון הוא שייתכן שהחוק יגרום לחברות מסוימות לשנות את דפוס פעולתן. השני הוא הקושי לקבל תמונה עדכנית של היקף ההטבות שניתנו במסגרת החוק. על פי פרסום של משרד האוצר מלפני כמה שנים, סכום הטבות המס ב-2012 עמד על 8 מיליארד שקלים בשנה, וסביר שמאז עלה עוד יותר.

מה השלבים הבאים?
במשרד האוצר אומרים שנכון לעכשיו מחכים לאישור החקיקה בארצות הברית לפני שיתחילו בצעדים לשינוי החוק לעידוד השקעות הון. ייתכן שישראל אף תרחיב את החלק השני בחוק, שמחלק מענקים לאותן חברות, כ"פיצוי סמוי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על כלכלה:
שיא של כל הזמנים: שער הביטקוין הגיע ל-67 אלף דולר
חוק ההסדרים עובר במהירות, ובאוצר רוצים להקדים את אישור התקציב
בלי מנגנון אכיפה ובלי קיצור התהליכים: אושר פרק המזון ברפורמת היבוא
תגובות