רשות המסים הציגה אתמול (ראשון) בוועדת הכספים את תיקון החוק שיאפשר לגבות מע"מ מספקים מחו"ל שמעניקים שירותים דיגיטליים לישראלים. התיקון, שמכונה גם "מס הנטפליקס", צפוי לעבור בכנסת כחלק מחוק ההסדרים.
לפי ה-OECD, שלוש חברות בעולם מחזיקות ב-60% מנתח תשלומי המע"מ על שירותים דיגיטליים, ו-13% מהחברות בעולם משלמות 99% מהמע"מ, כך הסביר בדיון נציג רשות המסים גיא גולדמן.
הסיבה למהלך היא הקושי לגבות מע"מ מלקוחות פרטיים בישראל על שירות מחו"ל, שאינו רשום במע"מ, ולכן הצעת החוק מטילה את החובה לשלם מע"מ לרשות המסים על העוסק. התשלום ייעשה בלי שהחברות ינפיקו חשבונית ללקוח בישראל, אלא בהרשמה בפלטפורמת תשלום באינטרנט, שם ידווח העסק כמה כסף גבה מלקוחות בישראל וישלם מע"מ בהתאם.
"אם שילמת בעבר 100, לא בהכרח תשלם 117 עכשיו", אמר גולדמן. "ייתכן שבספוטיפיי חוששים שתעבור לאייטונס. לא כל המחירים יעלו מחר בבוקר. יש תחרות".
טענה זו זכתה לביקורת מחברי הכנסת בוועדה. לשיטתם, אף שהחוק היבש מחייב תשלום מס גם כיום, הוא בפועל לא נגבה ולכן כן צפוי ייקור עלויות בעקבות החלת החוק.
"אזרחי ישראל משלמים מס על @netflix?" – הח"כים ינון אזולאי ו-@shlomo_karhi ביקשו מגיא גולדמן, נציג רשות המסים בוועדת #כספים, לדעת האם האזרחים משלמים מס על נטפליקס, והוא ענה להם: "מס ערך מוסף חל על כל צריכה"@nati_hatar pic.twitter.com/UVcYiALy9I
— ערוץ כנסת (@KnessetT) October 10, 2021
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) התנגד להבחנה בחוק בין צרכן, עסק ומלכ"ר. "אל המלכ"ר והעוסק שרשומים אצלך קל לך לגשת, אז אתה לא רוצה לפטור אותם", הסביר סמוטריץ'. "אבל מה יוצא לך מהביורוקרטיה הזו? נטפליקס יגבו את אותו מחיר ללקוח הביתי ולצימר שקונה את זה לעסק".
לפי סמוטריץ', רשות המסים נוקטת עמדה בעלת סתירה פנימית: מצד אחד היא קובעת שיש להעביר את חובת תשלום המע"מ מהרוכש לספק, ומצד שני היא לא בטוחה ב-100% ברמת הציות לחוק הזה. לכן, עוסקים ומלכ"רים יחויבו להמשיך לכלול דיווח מפורט ולהתחשבן מול רשות המסים על מע"מ גם על שירותים שרכשו בחו"ל.
"זה יפגע בחלשים", אמר ח"כ שלמה קרעי (הליכוד). "מי שיידע איך לצרוך שירות שלא דרך ספק רשום בישראל, לא ישלם את המע"מ". יו"ר הוועדה אלכס קושניר הוסיף: "כיום הנזק הוא לחברות ישראליות, שמתחרות מול חברות בחו"ל שלא משלמות את המס".
הצעת החוק לא תחייב את העסקים למסור מידע מזהה לגבי אזרחים ישראלים שביצעו רכישות בחו"ל, אלא תחול על סך התקבולים מאזרחי ישראל בלבד.
"אין ספק שיכולת הביקורת שלנו מוגבלת יותר כלפי חברות בחו"ל", הודה גולדמן, ביחס לשאלה אם החברות ימסרו לרשות המסים בישראל דיווחי אמת.
נציגי רשות המסים הודו שהם פועלים על פי ההנחה שרוב הכלכלה הדיגיטלית מבוססת על החברות הגדולות והמוכרות, שבוחרות לציית לחוקים המקומיים מרצונן, גם כשקשה הרבה יותר לבצע כלפיהן פיקוח ואכיפה מקומיים.
היו"ר קושניר סיכם את ההערות של הוועדה לחוק: "אני לא מרגיש שאתם ברשות המסים ערוכים לגבות את זה מ-1 בינואר". עוד ציין קושניר את הצורך בהחרגת המלכ"רים ובהוספת גביית מס במקור על טובין במחיר שמעל 75 דולר כדי למנוע ביורוקרטיה מהאזרחים. סוגיה נוספת שמצריכה דיון היא הבחנה משפטית בין טובין מוחשיים שעשויים להיות פטורים ממע"מ אם מחירם נמוך מ-75 דולר, לטובין דיגיטליים שאינם פטורים.
