דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בארץ

מפעל יין קדום נחשף ביבנה: "ייצרו כאן כ-2 מיליון ליטרים מדי שנה"

אזור התעשייה הענק בן 1,500 שנה, נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת העיר | בחפירה נחשפו גתות נדירות מהתקופה הפרסית, לפני כ-2,300 שנה | בהמשך, יוצג המפעל לקהל במסגרת פארק ארכיאולוגי

אזור תעשיית היין הקדום ביבנה (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

אזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, נחשף ביבנה במהלך השנתיים האחרונות. המפעל, בן 1,500 שנה, נתגלה בחפירה שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.

המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.

תאים בגת קושטו בצורת קונכיה (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות)

שתיית יין היתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו, השתרעה על שטח של כ-225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם – שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.

לדברי ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הופתענו לגלות כאן מפעל משוכלל, ששימש לייצור יין בכמויות מסחריות. גולת הכותרת של הגיתות הם תאים ("נישות" חצי עגולות) בצורת צדפה, שקישטו את הגיתות, ומצביעים על עושרם הרב של בעלי המפעל. חישוב משוער של יכולת הייצור של הגיתות מראה, שמכאן שווקו כ-2 מיליון ליטרים של יין מידי שנה. זוהי כמות עצומה גם ביחס לימינו, וצריך לזכור שכל התהליך אז נעשה באופן ידני".

מנהלי החפירה ד"ר אלי הדד, ליאת נדב-זיו וד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות)

בין הגיתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר  בכבשנים גדולים.

"יין עזה ואשקלון, נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי JAFFA מישראל, ששמם יצא למרחוק", מסבירים הארכיאולוגים. "הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין – שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה, הכרנו אתרים אחרים שבהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת, נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן – יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומשם – לרחבי אגן הים התיכון  או העולם העתיק".

בורות לאיסוף היין שצורתם מתומנת (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

בחפירה ביבנה נחשפו גתות נדירות, קדומות אף יותר, מהתקופה הפרסית, לפני כ-2,300 שנה. "במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים, נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גתות באתר בתקופה הפרסית – לפני 2,300 שנה, ובתקופה הביזנטית – לפני 1,500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים", אומרים הארכיאולוגים.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".

בור אשפה קדום הכיל שברי קנקנים פגומים (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות)

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, אמר כי "האוצרות הגלומים בקרקע, נחשפים בזכות ההשקעה הנרחבת של רשות מקרקעי ישראל במימון החפירות הארכיאולוגיות ביבנה. רמ"י מקדמת, במסגרת הסכם הגג עם עיריית יבנה, הקמת פרויקט ענק בשטח תכנית יבנה מזרח שורק. כחלק מהעבודות המקדימות לפיתוח התכנית, משקיעה רשות מקרקעי ישראל כ-200 מלש"ח בעבודות רשות העתיקות, אשר מאפשרות את חשיפת הממצאים הארכאולוגיים, חקירתם ושימורם לטובת הדורות הבאים".

ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי: "הממצאים המרשימים מחזקים את ההכרה בחשיבותה של העיר יבנה ועברה המפואר לאורך כל התקופות. קבענו כי אתר תל-יבנה יישמר ויהווה בשנים הבאות אבן שואבת ומוקד תיירותי וחינוכי למבקרים רבים. תכניות הבינוי ישונו ויותאמו באופן שהכביש שאמור היה לעבור בשטח האתר ישודרג לגשר שיאפשר המשך קיומו של האתר. פעילות מסוג זה בשיתוף רשות העתיקות לא נעשתה בפרויקטים אחרים בארץ, וזוהי הזדמנות להודות לכלל הגורמים על שיתוף הפעולה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על בארץ:
טרגדיה: פעוטה בת שנתיים נדרסה למוות ביישוב חורה שבנגב
בנט הורה לגייס שתי פלוגות מג"ב למאבק בפשיעה בחברה הערבית בדרום
בן 50 נפצע קשה בשריפה בבניין מגורים במזרח ירושלים
תגובות