במטה המאבק של עובדי מערך הכשרות טוענים כי הרפורמה המתוכננת צפויה לפגוע בתנאי עבודתם.
פגישת המו"מ התקיימה על רקע דרישת יו"ר הועדה לשירותי דת, ח"כ יוליה מלינובסקי, להכניס את סוגיית העובדים לתוך סעיפי החוק, השתתפו יוני פת סגן הממונה על השכר באוצר, מוני מעתוק מנכ"ל המשרד לשירותי דת, ונציגי ההסתדרות, החטיבה הדתית בהסתדרות וועד עובדי המועצות הדתיות ומשגיחי הכשרות.
נציגי האוצר ומשרד הדתות התנגדו להכניס את סוגיית ההגנה והשמירה על זכויות עובדי המועצות הדתיות והמשגיחים לתוך סעיפי החוק, והציעו להמתין עד להתקדמות היישום של הרפורמה בשטח. במהלך הפגישה הבכירים אף התנערו מאחריותם לסוגיית העסקתם של 4,000 משגיחי הכשרות.
יניב שפירא מנהל ארצי בחטיבה הדתית בהסתדרות: "במספר ישיבות הועדה למיזמי תשתיות לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, ביקשה יו"ר הועדה ח"כ יוליה מלינובסקי לכלול את הביטחון התעסוקתי והדאגה לעובדים בתוך סעיפי הרפורמה. לאור בקשתה ישבנו היום עם נציגי משרדי הממשלה על מנת למצוא פתרונות בתוך רפורמת הכשרות לאלפי העובדים שנמצאים כבר היום בתחתית סולם השכר הציבורי.
"לצערנו, התחושה שקיבלנו מהבכירים באוצר והמשרד לשירותי דת היא של חוסר אכפתיות ממצבם התעסוקתי של העובדים ומגורלם של אלפי משפחות עובדי המועצות הדתיות ומשגיחי הכשרות", הוסיף שפירא. "אנו בהסתדרות נמשיך להיאבק על עתידם הכלכלי והביטחון התעסוקתי של עובדי המועצות הדתיות ומשגיחי הכשרות בכל הכלים העומדים לרשותנו עד שנבטיח שאיש מהעובדים לא יפגע מרפורמת הכשרות".
במסגרת הרפורמה המוצעת כחלק מחוק ההסדרים, אמורים לקום תאגידי כשרות פרטיים, ומשגיחי הכשרות צפויים להפוך לעובדי כוח אדם (כשכיום הם מועסקים על ידי העסקים המושגחים עצמם – צורת העסקה שבג"צ קבע שנדרש לשנותה בשל ניגוד העניינים הגלום בה).
גם הפיקוח על הכשרות המבוצע כיום באמצעות המועצות הדתיות, צפוי לעבור לתאגידים הפרטיים, וכך צפויים להיפגע גם עובדי המועצות הדתיות במערך הכשרות. בעבר הוצעו חלופות אחרות בין היתר על ידי ועדה שבחנה את הנושא ברבנות הראשית ועל ידי ההסתדרות וועד המשגיחים – דוגמת הקמת רשות כשרות לאומית, תאגידי כשרות ציבוריים איזוריים, או קליטת משגיחי הכשרות למועצות הדתיות.
