זכאים לסיוע משפטי יהיו פטורים מאגרת פתיחת תיק חדלות פרעון בהוצאת לפועל ואצל הממונה על חדלות פרעון במשרד המשפטים גם אם אינם מיוצגים בפועל, כך אישרה היום (שני) ועדת החוקה. עוד אישרה הוועדה שכל יחיד שיפתח בהליך חדלות פרעון יוכל לשלם רק 900 שקלים מתוך האגרה, ו-500 השקלים הנוספים ישולמו בסיום ההליך מקופת הנשייה, ככל שיוותר שם סכום מספיק לכך.

התיקון בעייתי, משום שיש הרבה אנשים שחיים בעוני וצריכים את הפטור, אבל לא עומדים בסף הזכאות של סיוע משפטי. מבחן ההכנסה של זכאות לסיוע משפטי לא כולל אנשים שחיים מתחת לקו העוני.

האפוטרופסה הכללית סיגל יעקבי נענתה לבקשת יו"ר הוועדה גלעד קריב להקדים את מועד תחילת ההקלות, כך שההקלה לזכאי סיוע משפטי תינתן בעוד חודשיים במקום בעוד שנה, ותשלום האגרה החלקי לכלל המבקשים לפתוח תיק יחל בעוד חודש במקום בעוד חצי שנה כפי שהוצע בתחילה. עוד התחייבה בפני הוועדה לבחון בטווח הזמן הקרוב הקלה נוספת שתאפשר את פריסת האגרה לתשלומים. 

עו"ד בקי קשת מארגון רבנים לזכויות אדם שהייתה שותפה בניסוח החוק אמרה על הפטור: "כארגון שהעלה את סוגיית הבעייתיות החמורה של האגרה כמחסום בפניה לחדלות פרעון לפני שנים, מספק שהעניין נדון ושהאגרות הופחתו, ובתקווה תתאפשר גם חלוקת האגרה לתשלומים.

"עם זאת, מטריד ביותר שהכנסת החליטה להעדיף יעילות ואחדות: הפחתה ודחיית אגרה לכולם במקום בחינה פרטנית של פטור מאגרה. לפטור זוכה רק מי שזכאי לסיוע משפטי, שהוא מבחן הכנסות שלא מזכה אפילו את כל מי שמתחת לקו העוני. מבחני הסיוע המשפטי משקפים תפיסה שגויה שבוחנת את העוני רק במבחן הכנסות (הנמוך מדי בפני עצמו), אבל אין בו התייחסות להוצאות המשפחה או יכולת הקיום שלה בכבוד. לדוגמה, משפחה עם הוצאות רפואיות חריגות וגבוהות שהכנסותיה גבוהות ב-100 שקלים מהסף השרירותי לא תהיה זכאית". 

יעקבי אמרה בדיון: "לגבי זכאי הסיוע שלא מעוניינים להשתמש בסיוע, אימצנו אותם לתוך התקנות, והפועל היוצא הוא שגם חסרי מעמד שירצו להשתמש במנגנון יוכלו לפעול על פיו. התבקשה תקופת תחולה מאוחרת של שנה, והרעיון הוא שנקים אצלנו מנגנון בדיקה דומה לזה של הסיוע המשפטי, לאפיין ולפתח מערכות מחשוב שיתמכו בתהליך הזה. אני מבינה ששנה זה פרק זמן ארוך, כך שנוכל לצמצם לכמה חודשים.

"אותה אוכלוסיה שקצת מעל זכאי הסיוע המשפטי, כולה אוכלוסיה במצוקה כזו או אחרת, ולכן חשבנו להחיל באופן גורף, במקום לייצר מנגנון בדיקה פרטני. לכן יש שלב ביניים של אגרה בסך 900 שקלים.

"הבדיקה שתיעשה היא על פי קריטריונים הקבועים בתקנות ולא בדיקה פרטנית. אנחנו מרחיבים את הפטור לכל זכאי לסיוע משפטי גם אם אינו משתמש בו. נקצר משמעותית את תחולת ה-900, אבל אני לא יודעת כמה בקשות כאלו יהיו, וכמה זמן ייקח לבדוק את הבקשות. מדובר על כ-22 אלף בקשות בשנה לפתיחת חדלות פרעון ו-50% מיוצגי סיוע משפטי".

עו"ד נעם הרצוג ממשרד המשפטים: "כאן מלכתחילה מדובר על אנשים חדלי פרעון. עד לאחרונה הייתה קבוצה שלא עומדת ברף הסיוע ונאמר שקשה לשלם 1,400. הורדנו ל-900. אם נאפשר פטור, כולם יגישו. המחוקק הסמיך לקבוע את גובה האגרה. בסוף אנחנו לא רוצים שכניסה להליך חדלות פרעון תהיה תהליך שלא משלמים עליו כלל. אנחנו לא מכירים אמפירית חייבים שלא עומדים ברף הסיוע ולא יכולים לשלם את ה-900. אנחנו ערב שינוי גדול שאנחנו מקווים שתאשרו. המערכת מתחילה להתאים את עצמה ונראה אחרי שהדברים יעבדו". 

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "למה לא פותחים מסלול פטור שיינתן על ידי הממונה? אפשר להגיע להסכמות, אנחנו מברכים על מגמת הפחתת האגרות. נשאר רק הנושא של אפשרות להגיש בקשות לפטור. אם בכל זאת לא תינתן אפשרות פטור, יש לאפשר את ההצעה של האגודה לזכויות האזרח לפריסה לתשלומים".

קריב: "אנחנו מוטרדים מסוגיית התחולה. כמו כן, לא נעלמת מעינינו הירידה הדרמטית בגובה האגרות מ-2,600 שקלים לפני שנתיים ל-900 שקלים כיום. המקרה של חדלות פרעון הוא מקרה מיוחד וצריך להקנות לאפוטרופסה גם במקרים מובהקים וקיצוניים סמכות לפטור מאגרה או להקטין מאגרה מהרף של 900 שקלים. המהלך הגדול של חדלות פרעון מצדיק זאת.

"זה מהלך חשוב, כי רוב מי שמגיע לחדלות פרעון ידו אינה משגת. גישה אחת אומרת שיש לא מעט חדלי פרעון שיכולים לגייס 1,400 שקלים, ולעומתם יש כאלו שגם 900 קשה להם. ברגע שאתם לא הולכים איתנו למסלול פרטני, לוחות הזמנים לא הגיוניים. ההקלה לכלל החייבים צריכה להיות מיידית".