ראש הממשלה נפתלי בנט אמר היום (שני) בוועידת הגולן של העיתון ״מקור ראשון״ בחיספין שברמת הגולן כי "מטרתנו להכפיל ואז שוב להכפיל את מספר המתיישבים ברמת הגולן. אנחנו רוצים להגיע מ-26 אלף תושבים ל-50 אלף, ואז ל-100 אלף, אבל נתחיל ביעד ריאלי ונקבע מועד: הכפלת ההתיישבות, הקמת שני יישובים חדשים ברמת הגולן, מקומות תעסוקה והרבה יותר השקעה בתשתיות". 

במישור הבינלאומית רמת הגולן נמצאת במחלוקת בין ההכרה כשטח ישראלי התביעה הסורית להשיב את רמת הגולן לסוריה. בנט ציין שתי החלטות שעיגנו את מעמד הרמה כשטח ישראלי: "לפני 40 שנה בדיוק קיבלה הממשלה בראשות מנחם בגין החלטה אמיצה מאין כמוה: להחיל את החוק על רמת הגולן, וממש מהר בשלוש קריאות העבירו את החוק ההיסטורי. לפני כמעט שלוש שנים חלה התפתחות היסטורית נוספת: החלטת הממשל האמריקני להכיר בגולן כחלק ממדינת ישראל, תפיסה שאומצה גם בידי הממשל הנוכחי". 

בנט ציין כי "זה נכון שהזוועות שמתרחשות בסוריה שכנעו חלק מהעולם שחבל הארץ הזה יימצא בידי ישראל", אך הדגיש כי " אני רוצה להבהיר שעמדתנו בעניין רמת הגולן לא קשורה למצב בסוריה". 

האם הטכנולוגיה תגשר על הריחוק ברמת הגולן? 

בנט ציין בנאומו כי: "בדרך לכאן עם שר המשפטים הסתכלנו על גדרות הבקר, ואמרנו אחד לשני שלא הרבה השתנה בעצם מאז ילדותינו, אבל היום בעולם שמאפשר עבודה מרחוק, כשמשפחות רבות במרכז רוצות מרחב, איכות חיים, קרבה לטבע ותחושת קהילה אמורה להיות נהירה המונית לגולן, ואנחנו בממשלת ישראל צריכים לסייע לכל מי שרוצה לקבוע כאן את חייו. יש תחרות גדולה על מי שרוצה את הזכות לבנות את הגולן".  

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, יעקב קוינט אמר: "בגולן יש 2 יישובים חדשים שאנחנו חושבים שניתן להקים  – חומה וחושניה. יש גם את ההרחבה של חד-נס. ואנחנו נפעל כדי להביא את זה בפני הממשלה כדי לאשר את זה במסגרת התוכנית שהשרים מתכוונים להציג לממשלה". קווינט ציין כי יישובים אלו אמורים לקום במקומות בהם היו בסיסי צבא ולכן פגיעתם בסביבה מתונה יחסית. 

לעומת ראש הממשלה, מנכ"לי משרדים בממשלה הסתייגו מהכוונה להקים יישובים חדשים.  

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן אמר: "במועצה האזורית גולן יש כיום 33 יישובים. המטרה בתוך 4 שנים להכפיל את מספר התושבים. לפני יישובים חדשים- צריך לעבור יישוב יישוב ולהגדיל את מספר התושבים בכל מקום. במועצות האזוריות אנחנו מלפני חודש- החלטנו על 100 שיווקים ראשונים ברמת טראמפ. מאמין שזה יילך עוד קדימה. אין טעם ללכת בצעדים קטנים, צריך לעבות את היישובים הקיימים ולרוץ קדימה בכל הכח". 

גם מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, הביעה תמיכה בעיבוי יישובים קיימים: " המגוון שנמצא ברמת גולן זה הכפרים וצריך לשמור עליהם. כשאנשים מגיעים לרמת הגולן- זה לא מגיעים לעוד מקום. באים כאן למרחב שמאפשר נגישות אל הטבע. נוף פתוח. לא נכון להעתיק את דפוסי פיתוח המדינה לכאן עיבוי יישובים קיימים זה הדבר הנכון". 

גם שדות סולאריים גובים מחיר סביבתי גדול 

כהן התייחסה גם למיזמי האנרגיה המתחדשת ברמן הגולן בהם טורבינות רוח ושדות סולאריים. "באופן כללי בוודאי שאנחנו בעד אנרגיות מתחדשות וגמילה מדלקים פוסיליים, אבל בתוך זה יש את האיזונים".  

ביחס לטורבינות רוח אמרה, "כשנמצאים על ציר הנדידה של הציפורים מאירופה לאפריקה, כשאני חושבת על הפוטנציאל של יצור אנרגיה מתחדשת לעומת המחיר הסביבתי, אני אומרת לאט לאט. אנחנו מאמינים באנרגיה מתחדשת במרחב הבנוי (חיפוי קרקע עירונית בפנלים סולאריים, א.ר.), כמה שיותר קרוב לאזור הצריכה, ללא צורך בשינוע".

על פיתוח הרמה אמרה: "אפשר לאגור את האנרגיה, ולהיות אזור שמספק אנרגיה לעצמו, ללא אנרגיה מרשת החשמל הארצית. צריך לחשוב טוב טוב לפני שמאשרים עוד טורבינות רוח וגם לאנרגיה סולארית יש מחיר סביבתי גדול". 

מחלוקת שנובעת מסדר יום שונה 

דבריהם של פרידמן וכהן בעד עיבוי יישובים קיימים ממוקמים ב"אמצע" בין עמדות ראש הממשלה וחלק מהשרים, שתומכים בפיתוח הרמה תוך הקמת יישובים חדשים אל מול תפיסות עדכניות לגבי קיימות. לפי תפיסות אלו מי שמעוניין לשמור על הטבע לא צריך לפתח מגורי אדם בקרבתו, אלא לפתח את המרחב העירוני, לצופף אותו ורק לבקר בשטחי הטבע הפתוחים, לא לגור לידם.  

השיקולים שהציג ראש הממשלה בנט לא היו שיקולי תכנון וקיימות, אלא שיקולים לאומיים שבראשם ביצור אחיזתה של ישראל ברמת הגולן על ידי התיישבות, כולל הקמת יישובים חדשים.