דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / איך הכלכלה עובדת באמת: השיעור הראשון שמשרד האוצר יכול ללמוד מזוכי פרס נובל

במשך שנים היה קונצנזוס שעליית שכר המינימום פוגעת בתעסוקה, עד שפרופסור דיוויד קארד החליט לבדוק את זה | התיאוריה בה מחזיק שר האוצר ביחס למשבר האבטלה לא מצליחה לנבא את המציאות

דיוויד קארד זוכה פרס נובל לכלכלה (צילום: AP Photo/Noah Berger)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

באחת הסצנות בסרט "מכונת הכסף", שמתאר את סיפורה של קבוצת משקיעים שהימרו נגד שוק הדיור האמריקאי והרוויחו בגדול במשבר הכלכלי של 2008, יוצאים המשקיעים לפגוש את הציבור שרוכש את איגרות הסאב פריים – המשכנתאות באיכות נמוכה שהרעילו את שוק ההון האמריקני והיו גורם מרכזי למשבר.

המציאות שהם מגלים רחוקה מאד מהמסכים הירוקים שסנוורו את המשקיעים בוול סטריט: חשפנית שמשכנה את הבית שלה מספר פעמים במכשירים פיננסים מסובכים, משכיר בתים שרשם את השם של הכלב שלו על משכנתא שלקח, כנס פיננסי שנראה כמו אירוע התעוררות דתי ועוד. מידע זה חיזק את אמונם בכך שהמודלים עליהם מתבססת הגאות בוול סטריט התנתקו מהמציאות, והם המשיכו להחזיק בפוזיציה שנתפסה כהזויה – הימור נגד שוק הדיור.

סצינה זו מגלמת בתוכה מתח מובנה בכלכלה: מדע הכלכלה הוא ביסודו ניסיון לחזות התנהגות של גורמים שונים, בעלי אינטרסים ומוטיבציות מגוונות, באמצעות הגיונות, נוסחאות, נתונים סטטיסטיים, תוך בניית מודלים מדעיים. ניסיון להבין, מה גורם לאנשים לקנות, לחסוך, למכור, לפתוח עסק או להעלות מחיר. אלא שהמודלים האלה, כפי שניכר במשבר הכלכלי הגדול, לפעמים מתרחקים מהמציאות, ומרחפים להם בספירה נפרדת משל עצמם.

אקסיומת שכר המינימום שהתנפצה

באפריל 1992 עלה שכר המינימום במדינה ניו ג'רזי מ-4.25 דולר ל-5.05 דולר לשעה. הכלכלן זוכה פרס הנובל דיוויד קארד, ושותפו שנפטר מאז אלן קרוגר, החליטו להשתמש בנסיבות אלה כניסוי טבעי לבחינת קונצנזוס כלכלי חזק ביותר: האמונה לפיה העלאת שכר המינימום גוררת בהכרח פגיעה בכמות המשרות.

השניים התמקדו ב-410 סניפי מזון מהיר בניו ג'רזי ופנסילבניה, מדינה בה שכר המינימום לא עלה ושימשה כקבוצת ביקורת. הסניפים קיבלו שאלונים, שבחנו אספקטים שונים של התעסוקה לפני ואחרי העלאת השכר, וכן את ההשפעה על מחיר המוצרים, פתיחת סניפים חדשים וסגירתם ועוד. הממצאים שלהם היו ברורים: בניגוד לדעה המקובלת, החוקרים לא מצאו כל אינדיקציה לכך שעליית שכר המינימום פגעה בתעסוקה.

בראיון שנערך עם קארד לאחר ההודעה על הזכייה בפרס נובל אתמול (שלישי) הוא נשאל מדוע תוצאות הניסוי היו כל כך שנויות במחלוקת באותה תקופה, ומה השתנה בשדה המחקר מאז.

"היסטורית, כלכלה היתה שדה מחקר של ניתוח עצמי", אמר קארד, "מישהו היה מפתח היפותזה באמצעות תיאוריה של האופן בו דברים עובדים. פעמים רבות זה גורם לך לטעות בין משהו שיכול להיות נכון, משהו שהוא באמת נכון, ומשהו שהיית רוצה שיהיה נכון. הרבה פעמים התאוריה מפתחת הטיה אידאולוגית, שנובעת מהנחות המוצא שלך וממה שניסית להוכיח".

הוא הסביר כי כלכלני העבודה, שהיו שמרנים יחסית, החזיקו בתפיסות הנכונות לראשית המאה ה-20 לגבי מעסיקים ושוק העבודה, ומסקנות המחקר שלו סתרו אותם. לא רק מסקנות המחקר היו שנויות במחלוקת. באופן מפתיע, מחקרי שטח לא היו נהוגים במדע הכלכלה.

זו תרומתם הייחודית של קארד ושני הזוכים הנוספים, ג'ושוע אנגריסט הישראלי אמריקני, ועמיתו למחקר חוידו אימבנס (רבים ציינו כי גם שותפו של קארד למחקר, אלן קרוגר, היה בוודאי זוכה בפרס לולא נפטר). שלושתם השתמשו בתנאים טבעיים על מנת לבחון תאוריות ורעיונות כלכליים: מה ההשפעה האמתית של גודל הכיתה על הישגים לימודיים, איך השתתפות במלחמת וייטנאם השפיעה על כושר ההשתכרות לאחר המלחמה, איך כניסת מהגרים משפיעה על שוק העבודה ועוד.

עריכת ניסוייים מסוג זה מורכבת מאד: בשונה ממעבדה, בה למדען יש שליטה גבוהה במתרחש, על החוקרים לקחת בחשבון משתנים רבים שאינם בשליטתם, ולפסול גורמים שיכולים להטות את התוצאות, כך שניתן יהיה להסיק מהנתונים מסקנות תקפות. ניסוי בודד לא תמיד מצביע על מגמה רחבה, ונדרשת בכל זאת עבודה תיאורטית רבה כדי לתת הקשר לממצאים. ניסוי כלכלי נטול אידאולוגיה לחלוטין איננו קיים.

לצד זאת, החשיבות של ניסויים טבעיים מסוג זה גדולה: הם מאפשרים לבחון מודלים ורעיונות שנהגו במוחם הקודח של כלכלנים, שמחזיקים בתפיסה ספציפית של המציאות. הם חושפים מורכבות שיתכן שנעלמה מעיניהם של מתכנני המדיניות, ומאפשרים גמישות מחשבתית והסתגלות לנסיבות משתנות. יש בהן את הפוטנציאל להתקרב להבנה של איך המציאות מתרחשת באמת.

הניסוי הישראלי

מאז שנכנס לתפקיד שר אוצר, חוזר אביגדור ליברמן על מנטרה אחת: הדרך המרכזית להחזרת המשק לעבודה היא הפסקת הסיוע הכלכלי. המנטרה הזאת היא למעשה מודל כלכלי, בו מחזיקים אנשי משרד האוצר וקובעי המדיניות, ובו שלושה משתנים: מידת ההגבלות על המשק, הסיוע לאזרחים, ושיעור האבטלה. המשוואה שהם מציירים פשוטה: משק פתוח + הפסקת הסיוע = ירידה באבטלה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

אלא שאקסיומה זו מתגלה כמוטלת בספק. בראשית חודש ספטמבר האבטלה דווקא עלתה, ולאחרונה ליברמן העלה תיאוריה חדשה. ״נתוני האבטלה הגבוהים נובעים מהכלכלה השחורה בישראל", אמר שר האוצר בדיון בוועדת הכספים. את הקביעה הזו אין יכולת לבדוק, כך שהיא מהווה פתרון מושלם לתעלומה (יש לציין כי נתוני האבטלה נמדדים בסקר אנונימי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כך שאין סיבה לנשאלים להימנע מלדווח על עבודה 'בשחור').

המציאות היא כנראה מורכבת יותר. המודל הכלכלי שמתבסס על שלושה משתנים רחוק מלהכיל את המצב חסר התקדים אליו נקלע שוק העבודה הישראלי: מאות אלפי מפוטרים, צעירים שסיימו אבטלה ממושכת, עסקים שעברו צמצומים או אוטומציה, מובטלים מבוגרים ללא הכשרה מקצועית, ועוד ועוד. יש לציין שלמרות הצורך הדוחק, לא נעשו בישראל מהלכים שיקדמו הבנה מעמיקה יותר של שוק העבודה.

הכלכלה האמיתית מורכבת יותר ואנושית יותר ממודלים כלכליים מופשטים. במצב כלכלי חסר תקדים, מוטב לנהוג בזהירות ותוך תשומת לב מרבית למתרחש במציאות. ההפסקה המהירה של הסיוע הכלכלי רחוקה מלהיות צעד כזה. גם את חוק ההסדרים, שכופה על המשק שינויי ענק בשם מודלים כלכליים שלא בהכרח הוכיחו את עצמם, כדאי להחזיר לפרופורציות הראויות לו.

קובעי המדיניות בישראל צריכים לקחת מזוכי פרס נובל קודם כל שיעור בענווה. המודלים הכלכליים מוגבלים. חשוב לשמור על קשר ישיר עם החיים עצמם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על כלכלה:
שיא של כל הזמנים: שער הביטקוין הגיע ל-67 אלף דולר
חוק ההסדרים עובר במהירות, ובאוצר רוצים להקדים את אישור התקציב
בלי מנגנון אכיפה ובלי קיצור התהליכים: אושר פרק המזון ברפורמת היבוא
תגובות