משרד האוצר פרסם השבוע את נתוני הביצוע התקציב, הכנסות המדינה ממסים ותכנית הסיוע הכלכלית בחודש ספטמבר. מבט מעמיק בנתונים חושף מספר מגמות מטרידות, בתוך הכלכלה הישראלית המתאוששת ממשבר הקורונה.

סימנים של התעשרות? בחודש ספטמבר הקודם נכנסה ישראל לסגר בתקופת החגים, עם תחלואה גדולה ומשק שנסגר ונפתח לחליפין. לכן, אין זה מפתיע שבהשוואה לשנה זו גדלה גביית המסים ב-17.6% השנה. נתון מפתיע יותר הוא שגם בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019, טרם הקורונה, זינקה גביית המסים עד ספטמבר ב-19.3%.

בתוך זאת, מגמה ייחודית היא השינוי בתמהיל המס. בשנים האחרונות חלקם של המסים הישירים (המסים על הכנסה ורווחים) והמסים העקיפים (על הוצאות ורכישות), היה פחות או יותר שווה (כ-52% ישירים לעומת 48% עקיפים). מאז תחילת השנה הפער בין השניים משמעותי: המסים הישירים מהווים 58% מגביית המסים, לעומת המסים העקיפים שעומדים על 42%.

תמהיל ההכנסות ממסים (גרפיקה: אידאה)

באמת מידה של שוויון וצדק חברתי תמהיל המס הזה הוא טוב יותר (מסים ישירים לוקחים יותר מהחזקים), אבל השאלה המעניינת היא מה עומד מאחורי השינוי, בהתחשב בכך שלא היה שום שינוי חקיקה משמעותי. הסיבה הברורה לכך, היא שרובם הגדול של מאות אלפי המובטלים במשק הם עובדים בשכר נמוך, שהשפעתם על גביית המסים זניחה. בקצה השני, התחזקות הגבייה מעידה על התעשרות, עלייה בשכר וברווחים של חלקים אחרים בציבור. ברשות המסים, מייחסים זאת בין היתר לגאות בהייטק, הזינוק בעסקאות נדל"ן ורווחי הון.

ואולי זו תמונה ראשונה של ישראל של אחרי הקורונה: מאות אלפי מובטלים, לצד חברות חדי קרן שהפכו אלפים למיליונרים.

הסיוע דועך מהר: סיוע המדינה להתמודדות המשק עם נגיף הקורונה מתפוגג בקצב מהיר, ובחודשים הקרובים יעלם סופית. בחודש ספטמבר עמדה ההוצאה על תכנית הסיוע על 1.5 מיליארד שקלים בלבד, לעומת 8 מיליארד בתחילת השנה ו-10 מיליארד בשנה שעברה. בתוך כך, הסיוע הסוציאלי, הכולל את דמי החל"ת, עמד על 616 מיליון שקלים, והסיוע לעסקים על 327 מיליון שקלים בלבד.

הסיוע להתמודדות עם נגיף הקורונה. (נתונים: משרד האוצר)

נתונים אלה אינם מפתיעים על רקע המדיניות המוצהרת של הממשלה, בלימה מוחלטת של תכנית הסיוע, מדיניות שקיבלה ביטוי בהחלטה להפסיק את החל"ת והסיוע לעסקים באוגוסט. עם זאת, בהתחשב בכל שהמשק רחוק מלחזור לשגרה, שיעור האבטלה עדיין גבוה, הסיכון לאבטלה מבנית ארוכת טווח גדל, וענפים שלמים עדיין מושבתים, הסתלקות המדינה מהמגרש הכלכלי תהפוך להיות יותר ויותר מורגשת.

האצה איטית במיוחד: הפרק בתכנית שמומש בשיעור הנמוך ביותר בתכנית הסיוע (61%) הוא התכנית להאצת המשק עם היציאה מהמשבר. סעיף זה היה ממילא מצומצם יחסית ועמד על כ-9 מיליארד שקלים (כ-0.7% תוצר בלבד). גם עיון בסעיפי התכנית מראה שמדובר כמעט רק בהאצת פרויקטים קיימים.

היעדר תכנית כלכלית ליציאה מהמשבר אפיין את הממשלה הקודמת, והממשלה הנוכחית ממשיכה את אותו הקו. בתקציב 2022-2021 אין שום תכניות ייעודיות למשבר, והוא מורכב בעיקר מריכוז תכנית שמתגלגלות כבר שנים רבות, מחוק הסדרים אחד למשנהו. מאות אלפי המובטלים יצטרכו לחכות בסבלנות שהיד הנעלמה של השוק תעשה את עבודתה.