עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון שבהתאחדות התעשיינים, מודאגת מהאפליה ממנו יסבלו היצרנים הישראלים בעקבות השינויים בתקינה שתביא רפורמת הייבוא. הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף ב-1 ביוני 2022. "לא יכול להיות מצב שאנחנו עומדים בתקנים המחמירים של מדינת ישראל בעוד היצרנים האירופאים לא יצטרכו לעמוד בדרישות האלו", היא אומרת ל'דבר'.

הרפורמה המדוברת, חלק מחוק ההסדרים, תבטל את התקינה הישראלית על אלפי מוצרים מיובאים ותחליף אותה בהצהרות יבואנים על עמידה בתקנים האירופים. כך שלמעשה יהפוך תפקיד המדינה מאישור מקדמי של מוצרים לבדיקה בדיעבד של אמינות ההצהרות של היבואנים.

עו"ד גליה שגיא גזית, מנכ"לית איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים (צילום: לוליפופ- סטודיו צילום)

בשבועות האחרונים שגיא היא אורחת קבועה בדיוני ועדת הכלכלה, בהם היא מתריעה על הפגיעה האפשרית ביצרן הישראלי אם הרפורמה תצא לדרך ללא תיאום הדדי.

"אנחנו תומכים ברפורמה, היא תטיב עם יצרני המזון בגלל ההסתמכות על ייבוא חומרי גלם, הרגולציה בארץ כבדה", היא מסבירה. עם זאת חשוב לה להדגיש שאם המהלך ייושם מהר מדי עלול להיווצר מצב שעל המדפים יעמדו שני מוצרים, ישראלי ומיובא, עם סטנדרט תקינה שונה

"לא יכול להיות שיהיה פער בין מה שמצופה מהיצרן הישראלי עם כל האכיפה שמוטלת עליו, למה שמצופה מהיצרן האירופי שלא מפוקח באופן ישיר", היא אומרת.

לטענת שגיא, אי שוויון בתקינה יכול להביא לאפליה בתחרות בין יצרן ישראלי למותג אירופי, מה שעלול לגרום לפגיעה כלכלית בטווח הבינוני והארוך. "אנחנו רוצים להאמין שאין אינטרס לשום משרד ממשלתי לפגוע בתעשייה הישראלית", היא מוסיפה.

לפי משרד הכלכלה, תקנות הרפורמה ומערך האכיפה שלה אמורים להיות מוכנים עד ה- ביוני, עם אפשרות להחרגה זמנית של עד תשעה מוצרים שהאכיפה עליהם לא שלמה.

"צריך שהמהלכים ייכנסו לתוקף לא בסוף התהליך אלא בתחילתו כך שלא תיווצר אפליה", אומרת שגיא, "עלויות הייצור בישראל גבוהות, קשה מאוד להתמודד איתם מול העלויות באירופה מבחינת תשומות: כוח אדם, ימי עבודה ומים".

הרפורמה המתוכננת היא מעין המשך ל'רפורמת הקורנפלקס' מ-2016 , שאפשרה ייבוא של מאות מוצרים יבשים לישראל. השוואת הרגולציות המתוכננת תביא לפתיחת מסלול מקביל לייבוא מוצרים יותר רגישים.

בדיון שקיימה השבוע ועדת הכלכלה ברפורמה אמרו נציגי משרד הבריאות שמערך האכיפה של תהליך הייבוא לא ייושם. הרפורמה קבעה את ההיררכיה של חקיקת המזון, ובעקבותיה היו אמורים להתקין כ-75 תקנות לניהול הייבוא, בהן כאלה שיעזרו לשיפור מוצרים ובקרת איכות הייבוא.

לדברי שגיא, "משרד הבריאות עוד לא הצליח לנסח את התקנות בגלל נסיבות של מיעוט בכוח אדם, האתגרים של הקורונה ורפורמת סימון המוצרים".

בשירות המזון במשרד הבריאות טענו שמערך האכיפה ידרוש גיוס נרחב של כוח אדם ובנייתם של אמצעי אכיפה מותאמים. על פי הנתונים שלהם, בישראל רשומים כיום כ-3,000 יבואנים ובכל שנה מוכרזים כ-20 עד 25 מהם כ'מפרי אמון' ונידונים לסנקציות.

להערכת משרד הכלכלה הרפורמה תביא להכפלת מספר היבואנים, עם זאת לא קיימת בישראל מערכת שתבחן באופן רחב ואפקטיבי את איכות המוצרים המיובאים. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), דרש בדיון האחרון שתוך חצי שנה תובא בפניו הצעת החוק בעניין האכיפה.

"חשוב שהחוק כרגע יכלול כמה שיותר פרטים, שלא ימשכו את הדברים לחקיקה בהמשך, שיעמדו בלוחות הזמנים ושתעשיות המזון בישראל לא יופלו לרעה", מסכמת שגיא, "ראינו את החשיבות של התעשייה הזאת בקורונה. כשבעולם היו חוסרים, בישראל לא היה חסר מזון. גם כשעלויות הייצור המריאו, לא הייתה כאן עליית מחירים".