חברי כנסת ממפלגות הקואליציה מתנגדים לאישור תקציב המדינה שלא נותן מענה לתקציב תנועות הנוער. ״הנושא נידון ברמות הגבוהות ביותר וגם ראש הממשלה בנט מעורב״, אומר יו״ר סיעת העבודה רם שפע ל׳דבר׳, ״יש לנו מחויבות קריטית לעניין כיוון שהתחייבנו יחד בקווי היסוד של הממשלה להגדיל את בסיס התקציב של תנועות הנוער, ארגוני הנוער, שנות השירות, קבוצות המחנכים והמכינות״.

ח"כ רם שפע. (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

השבוע הוקמה שדולה בכנסת לחיזוק תנועות וארגוני הנוער, והשתתפו בה 19 חברי כנסת, רובם מהקואליציה. יו״ר ועדת חוקה ומשפט גלעד קריב (עבודה) היה לא פחות נחרץ מעמיתו לסיעה: ״סוגיית תנועות הנוער חייבת להיפתר לפני אישור התקציב. אם מכבדים הסכמים, אז צריך לכבד את ההסכמים הקואליציוניים על כל סעיפיהם. תקציב מדינת ישראל יעבור רק אחרי שכל ההסכמים הקואליציוניים יאושרו״.

אם התקציב של תנועות הנוער לא יוגדל כמובטח, תתמוך בתקציב המדינה?
״אנחנו לא משתמשים ברטוריקה של איומים, אבל יש לנו בקואליציה עוד המון כלים לנהל את זה״.

עשרות מיליונים מקוצצים בכל שנה, ומוחזרים בכספים קואליציוניים

בתנועות וארגוני הנוער מתחנכים כ-600 אלף בני ובנות נוער. הן מתוקצבות באמצעות ארבע תקנות תמיכה – לתנועות הנוער, לארגוני הילדים והנוער, לשנות השירות ולקבוצות המחנכים, שתקציבן הכולל עמד בשנה החולפת על 257 מיליון שקלים. בתקציב 2022-2021 הוא יעמוד על 174 מיליון שקלים בשנה בלבד, קיצוץ של 83 מיליון שקלים.

למעשה, קיצוץ כזה מתרחש בכל שנה מחדש. בסיס התקציב הקבוע של התקנות התומכות בפעילות תנועות וארגוני הנוער נמוך בעשרות מיליוני שקלים מהסכומים הנדרשים לפעילותן. בשנים האחרונות, משרד החינוך השלים בכל שנה את מרבית הפער בהסטת כספים חד-פעמית מסעיפי תקציב אחרים, וחלק נוסף הגיע מכספים קואליציוניים, שגם הם תוספות חד-פעמיות לסכומי תקנות התמיכה. מצב זה מביא בכל שנה מחדש את התנועות והארגונים להיאבק על עצם קיומם ומקשה על הפעילות החינוכית.

מזכ״ל תנועת הנוער 'המחנות העולים', אילן גזית, אמר השבוע: ״במקום לעסוק בריפוי השברים והחוליים במיוחד בעת הזו, אנחנו נדרשים שוב ושוב להיאבק בשביל לקבל תקציב בסיסי לפעילות שלנו. אם לא ינתן תקציב, הפגיעה בפעילות תהיה אנושה, בעיקר בפריפריה ובהורים שלא יכולים לממן לילדיהם פעילות חינוכית״.

״אני לא מבין את הפער בין הסופרלטיבים למעשים בפועל״, אומר יו"ר הנוער העובד והלומד פסח האוספטר, ״לקצץ את התקציב של תנועות הנוער כמעט ב-50%, באחת השנים הקשות בעולם ובחברה הישראלית? איפה זה פוגש את החיבוקים על הפעילות?״

הדרישה של התנועות והארגונים הוא לעגן את תקציביהן המלאים בבסיס התקציב, כדי למנוע את ההתבססות על כספים קואליציוניים או רזרבות תקציביות בכל שנה מחדש.

ח״כ גלעד קריב (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

שרת החינוך: ״אי אפשר לתקן הכול בארבעה חודשים״

״הנושא של החינוך הבלתי פורמלי עולה הרבה ובצדק״, אמרה שרת החינוך שאשא ביטון בוועדת החינוך בכנסת, ״אבל מה לעשות, אי אפשר לתקן את הכל בארבעה חודשים. צריך להשאיר גם משהו שיהיה לנו לכל 4 השנים״.

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון (צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90)

שאשא ביטון אומרת שתפעל להגדלת התקציב השנה, אבל לא להכנסתו לבסיס תקציב המדינה: ״התקציב של תנועות הנוער וארגוני הנוער היה בנוי בעצם מהתקציב בבסיס ומכספים קואליציוניים לאורך השנים. מה שהיום אין – הכספים הקואליציוניים אינם בנמצא.

״בכל זאת אני אמרתי בצורה מאוד מפורשת, זה גם לא פוליטיקלי קורקט מול האוצר, אבל אנחנו אמרנו שבמשרד אנחנו נמצא את הפתרון כדי להשלים את התקציב לתנועות הנוער, אני יודעת שאולי משה (שגיא – מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך) ודודי (מזרחי – סמנכ"ל כספים של משרד החינוך) פחות אוהבים את זה, כי עכשיו יהיה לנו פחות על מה להתמקח, אבל יש לי באמת חובה אמתית מוסרית לעשות את זה, אנחנו נשלים את התקציב הזה״.

למרות דבריה של שרת החינוך, היא עצמה יחד עם מפלגתה ׳תקווה חדשה׳, חתומה על קווי היסוד של הממשלה שכוללים את ההסכמה להגדיל את תקציבי תנועות הנוער בבסיס תקציב המדינה: ״תנועות הנוער והבוגרים, ארגוני הנוער, מתנדבי שנת השירות, תלמידי המכינות הצבאיות, מכלל הזרמים, מהווים גורם חשוב בחברה האזרחית הישראלית, ולשם כך תפעל הממשלה להגדלת תקציבם בבסיס התקציב״.

לא שוברים את הכלים

״אני מאמינה שנפתור את הגדלת תקציב תנועות הנוער בדיאלוג עם שותפינו לקואוליציה״, אומרת ח"כ אמילי מואטי (העבודה) ל׳דבר׳, ״כפי שפתרנו הרבה עניינים אחרים". מואטי מדגישה שמבחינתה התקציב לחינוך הבלתי פורמלי לא מהווה ׳קו אדום׳ ביחס לאישור התקציב: ״אחרי 3 שנים שלא היה תקציב, חשוב שיהיה תקציב מסודר״.

ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) השתתף גם הוא בשדולה לחיזוק תנועות הנוער: ״אני רואה את תנועות הנוער כגופים חינוכיים ערכיים וחשובים לעיצוב בני הנוער של מדינת ישראל. אני תומך נלהב של הפעילות שלהם. כאבא לבנות שעברו את שנות הנערות שלהן בתנועת נוער אני בהחלט תומך. אעשה ככל יכולתי לתמוך בשיפור תקציב התנועות בתקציב הקרוב״.

חברי הכנסת שרון רופא אופיר (ישראל ביתנו) ומיכל שיר (תקווה חדשה) אמרו גם הן ל׳דבר׳ שיעשו הכול בשביל לחזק ולהגדיל את תקציב תנועות וארגוני הנוער. אך לא התחייבו לפעול לכך בתקציב הקרוב.