"יש התרגשות מהחזרה הפיזית לקמפוסים, אצל הסטודנטים והסגל כאחד", אומר פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, "אבל יחד עם ההתרגשות, אנחנו רואים שהמגפה, וליתר דיוק הסגרים שבאו בעקבותיה, חידדו אצלנו את הצורך להצדיק את ההגעה לקמפוס". האתגר, אומר פרופ' מדינה, הוא יצירת שילוב מיטבי בין היתרונות של למידה פיזית ללמידה מרחוק.

שנת הלימודים האקדמית נפתחה בתחילת השבוע בלמידה פיזית מלאה, לאחר שבמרבית השנה הקודמת התקיימה למידה מרחוק. עבור פרופ' מדינה ועמיתיו, השינוי הדרמטיים העלו שאלות ותובנות חשובות על יתרונות הלמידה פנים אל פנים. "עד לפני שנה וחצי הכל היה מובן מאליו: יש כיתה, יש מרצה ושם מתקיימת למידה. ועכשיו, אחרי שנה וחצי בה הלמידה התקיימה בעיקר מרחוק, היינו צריכים לשאול את עצמנו: מה המשמעות של למידה בכיתה?".

מדינה מצביע על היכולת של הסטודנטים להיפגש כנקודת חוזק משמעותית, לא רק מההיבט החברתי אלא גם מההיבט האקדמי. "אחד המרכיבים שהבנו שחסר בלמידה מרחוק הוא המפגש בין הסטודנטים, והיכולת שלהם ללמוד אחד מהשני. היכולת הזאת ללמידה ועשייה משותפת עם אדם אחר היא יכולת מבוקשת מאוד בעולם העבודה, ולכן הציפייה שהסטודנט יגיש עבודות וייבחן לבד היא אנכרוניסטית. מתוך התפיסה הזאת, ברוב הקורסים משולבת הגשת עבודה בקבוצות אקראיות. הלמידה המשותפת מאתגרת אצל הסטודנטים את התפיסה הראשונית, וממחישה שהידע לא בהכרח נמצא אצל המרצה. בנוסף היא דורשת מהם פתיחות וסובלנות כלפי סטודנטים שלא בטוח שהם היו בוחרים לעבוד איתם."

עבור מדינה, מדובר בשינוי תפישה. "זה מעניין, כי לפני הקורונה כל הזמן היו לנו מחשבות להפוך את הלמידה למקוונת. תפסנו את זה כהוראה מתקדמת כביכול. דווקא כשזה נפל עלינו בשוק כזה, הבנו שיש יתרונות בדרך המסורתית".

התובנות האלו הובילו את האוניברסיטה העברית לניסיון לשלב בין היתרונות של שתי דרכי הלמידה. "חלק מההרצאות שלנו מוקלטות בחלק מהקורסים. ככה אנחנו מנצלים את זמן המפגש הפיזי למפגש שאינו הרצאה, שבקלות יכולה להיות מקוונת."

"יש ביקוש של 130% למעונות הסטודנטים"

לצד האתגר לצורות הלמידה, הקורונה הרעה את מצבם הכלכלי של הסטודנטים. 70% מהסטודנטים חוששים למצבם הכלכלי. 26% מהסטודנטים מובטלים במגזר היהודי, ו-46% מובטלים במגזר הערבי. מלבד זאת סטודנטים רבים נאלצים להיעזר בסיוע כלכלי חיצוני על מנת לעבור את שנות הלימודים באקדמיה. 39% מהם מקבלים סיוע כלכלי מההורים, ואחד מכל חמישה לוקח הלוואה.  הסיוע הממוצע לסטודנט עומד על 1,765 שקלים בחודש. כך עולה מסקר שערכה התאחדות הסטודנטים יחד עם "מאגר מוחות" ובו השתתפו כ10,000 סטודנטים מרחבי הארץ במוסדות אקדמים שונים.

"השקפת העולם שלנו היא שככל שהסטודנטים יקדישו את זמנם ללמידה כך אחוז ההשתכרות שלהם יגדל לאחר מכן. כלומר לחסוך עכשיו כמה שניתן ולהרוויח פי כמה אחר כך. כמובן שאנחנו רואים את הקשיים שנוצרו אחרי הקורונה. דוגמא לכך היא ביקוש היתר למעונות. המעונות הם מגורים שהאוניברסיטה מציעה, והם זולים יותר משכירת דירה בירושלים. בשנים עברו המעונות היו בתפוסה של 90%, והשנה יש ביקוש של 120% או אפילו 130%. עלייה זו משקפת את הקשיים הכלכליים בהם מצויים הסטודנטים. הפתרון העיקרי שאנחנו מציעים לכך הוא הגדלת מערך המלגות ומשרות בתוך האוניברסיטה ובארגונים אחרים שאנחנו בקשר איתם."

"אנחנו מעוניינים לעודד הגעה לקמפוס"

על מנת להיכנס לאקדמיה יש להציג תו ירוק שניתן לקבל או כבעלי חיסון שלישי או עם שתי בדיקות שליליות בשבוע. בהתייחסו לתו ירוק אמר מדינה: "קודם כל חשוב לומר כי הנחיה זו היא הנחיה ממשלתית ואינה בשליטתנו. אני גם מבין את הקושי גם לאלו הבוחרים לא להתחסן לבצע שתי בדיקות פעם בשבוע על מנת לקבל את התו הירוק. יחד עם זאת אנחנו מעוניינים לעודד הגעה לקמפוס, כי הרי הרבה יותר קל לבחור לשמוע הרצאה בפיג'מה עם מצלמה כבויה, ולכן לא יכולים שכלל הלמידה תהיה מקוונת. לכן הפשרה שמצאנו היא הקלטת ההרצאות והעלאתן לאחר מכן ולא במקביל להרצאה. להערכתי בכל אופן התו הירוק יבוטל בשבועיים שלושה הקרובים ולא ילווה אותנו כל הסמסטר."