דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ט"ז בחשון תשפ"ב 22.10.21
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 19°באר שבע
  • 24°אילת
  • 22°טבריה
  • 18°צפת
  • 24°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

"היעד הסופי הוא קצבה בגובה שכר המינימום"

אלכס פרידמן בביתו. "כשיש לי אתגר אני חייב לסיים אותו עד הסוף" (צילום: אלבום פרטי)

אלכס פרידמן, ממנהיגי מאבק הנכים, משחזר את הדרך להישג הגדול שנרשם השבוע עם ההחלטה על העלאת הקצבאות, ומסמן יעדים לעתיד | "הציבור תומך. חד משמעית. היום עוצרים אותי ברחוב, אומרים לי תודה, עושים איתי סלפי, אני סוג של סלב, וזה מראה את התמיכה הציבורית ומרגש מאוד"

טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

הוא יצא לדרך ב-2015 עם צילום שפרסם בפייסבוק שבו הוא נראה יושב בכיסא הגלגלים מחזיק דף נייר  ועליו הכתובת: נכה, לא חצי בן אדם. חלפו עוד שש שנים, עד שהשבוע זכה מאבק הנכים, שהוא בין מוביליו, להישג המשמעותי: ועדת העבודה של הכנסת אישרה את העלאת קצבת הנכות ל-3,700 שקלים בחודש, כולל תוספות לחוק, בראשן בשורה לילדים נכים – תוספת של מאות שקלים לקצבה החל מ-2022. האישור הסופי למהלך יינתן עם העברת תקציב המדינה בנובמבר הקרוב. ואלכס פרידמן לא מתכוון לעצור. 

הצילום שהצית את המאבק ב-2015. "זה תפס תאוצה ברשת, כל הסלבס הצטלמו עם השלט, אחרי זה הצטרפו פוליטיקאים" (צילום: אלבום פרטי)

פרידמן, 33, כיום יו״ר עמותת "נכה לא חצי בן אדם", עלה לארץ עם הוריו מבלארוס כשהיה בן שנתיים. בילדותו אובחן כחולה במחלת ניוון שרירים, שעם השנים גרמה לו לשיתוק כמעט מלא. הוא מתגורר ביבנה עם הוריו ושם גם החל המאבק שלו. 

"ב-2015, לפני הבחירות", הוא משחזר, "היה ביבנה סיפור על בחורה שניסתה להתאבד כי לא היה לה מספיק כסף. התחלתי לנסות להבין כמה זה קצבת נכות. לי, לא חסר שום דבר בבית, וגיליתי את מה שגיליתי, שקצבת הנכות עומדת כבר המון שנים על 2,342 שקלים. גיליתי גם שהפוליטיקאים לא מתעניינים בזה, הנכים הוותיקים עסוקים בלריב, והחלטתי לנסות לעשות מעשה לקראת הבחירות, להעלות מודעות. הצטלמתי עם שלט 'נכה לא חצי בן אדם'. זה תפס תאוצה ברשת, כל הסלבס הצטלמו עם השלט, אחרי זה הצטרפו פוליטיקאים, אחרי זה התחילו להגיע גם מתנדבים לעזור לקדם את המאבק".

מתי הבין שקורה משהו משמעותי? אחרי העצרת בכיכר רבין, ב-2016, שאליה הגיעו כ-3,000 איש, מספר תקדימי בהפגנת נכים. "פתחנו דף פייסבוק, תוך שבועות ספורים היו 15 אלף חברים, הבנתי שאני חייב להמשיך להוביל את המאבק", הוא אומר, "עכשיו יש 75 אלף". 

מפגש ראשון עם הפוליטיקאים

ואז הגיע השיעור הפוליטי. באפריל 2016, חבר הכנסת אילן גילאון (מרצ) העלה להצבעה בכנסת הצעת חוק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, וביקש הצבעה שמית. באופן לא שגרתי להצעות חוק פרטיות שמוגשות על ידי האופוזיציה, ההצעה עברה בקריאה טרומית. 

"התכנון היה להגיש הצעת חוק של הקואליציה והאופוזיציה", מספר פרידמן את הצד שלו בסיפור של אותו יום, "רתמנו לזה את קארין אלהרר (יש עתיד) מהאופוזיציה ואת רועי פולקמן (כולנו) ויואב קיש (ליכוד) מהקואליציה. ברגע האחרון אילן הגיש לבד. 

"כשהבנו שהצעת החוק של האופוזיציה, פנינו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ויולי לימד אותנו איך עובדים הדברים: את המשא ומתן עושים קודם כל במשרד האוצר. הוא חיבר אותנו לשי באב"ד (אז מנכ"ל האוצר), ובסוף אותה שנה התחלנו משא ומתן עם באב"ד ועם שלמה מור יוסף מהביטוח הלאומי. ביקשנו להוסיף את הנציב לשוויון זכויות, אחיה קמארה".

פיצוץ הישיבה באוצר

הדיונים עם האוצר נמשכו בערך שנה: "כל חודשיים-שלושה הייתה ישיבה, ובין לבין היו הפגנות וכל מיני דברים שניסינו להעלות למודעות. ואז הייתה ההצהרה הראשונה על 300 מיליון ש"ח. משרד האוצר קרא לנו יום אחד, ואמר לנו: 'כל הכבוד, עשיתם בשורה היסטורית, הבאתם 300 מיליון שקל'. נתנו לנו מכתב תודה". 

לא שמחתם.
"באותו רגע הסתובבנו ויצאנו מהמשרד, פוצצנו את הישיבה".

למה?
"כי בפועל זה היה 78 שקל תוספת לקצבאות, פשוט לעג לרש. המשכנו במחאות, הצטרפו אלינו עוד ארגוני נכים, בעיקר בחסימות כבישים. בתחילת ספטמבר 2016 התקיימה חסימת הכבישים הראשונה בצומת עזריאלי. ואז חזרנו לתכנית המקורית". 

שהייתה?
"שצריך לעבוד עם משרד האוצר, אבל גם להסביר להם מה עומד בהיגיון שלנו". 

מה עשיתם?
"גייסנו את ירון זליכה שהיה בעבר החשב הכללי באוצר. עבדנו בשיתוף פעולה איתו".

זליכה המליץ על תוספת של 4.5 מיליארד שקלים, ושר האוצר דאז, משה כחלון, קיבל את ההמלצה. לדברי פרידמן, נתניהו פחות תמך בכך, "אז הוא מינה את פרופ' אבי שמחון, שהציע רפורמה בהיקף 1.5 מיליארד שקל, הרבה יותר מצומצמת, ואנחנו החרפנו את המחאות בשיתוף פעולה מלא של כל הנכים. זה היה קיץ החסימות ב-2017".

שני סוגים של חסימות כבישים

חסימות הכבישים היו אחד הצעדים הכי אפקטיביים של המחאה. והיו חסימות משני סוגים: החסימה בהפתעה, כמו עלייה על פסי רכבת, חסימת כביש גישה לנתב"ג; וחסימה מתוכננת, כמו חסימת צומת עזריאלי למשך שעות אחר הצהריים ביום חמישי. חסימה בשעת עומס כבד העלתה את מחאת הנכים לכותרות, כי כשגוש דן פקוק, מדברים עליך. בקיץ 2017 חסמו כביש אחת לשבוע. וזו פרקטיקה שארגוני הנכים המשיכו להשתמש בה עד עכשיו. 

אלכס פרידמן באחת מחסימות הכבישים. אחד הצעדים האפקטיביים במחאה (צילום: אלבום פרטי)

"ההסתדרות שמה אותנו בחדר סגור"

בספטמבר 2017 ההסתדרות החלה לתווך בין ארגוני הנכים והממשלה, כדי להגיע להסכמות על גובה העלאת הקצבה. בשלב ההוא כבר היה ברור שהקצבה תעלה, לא ענין מובן מאליו בכלל, השאלה הייתה בכמה. 

לדברי פרידמן, "אחרי החסימות הגדולות הצלחנו לגייס את ההסתדרות לסיפור הזה, ההסתדרות תיווכה בין כל הגורמים הרלוונטיים. שמו אותנו בחדר סגור משתיים בצהריים עד שתיים בלילה,  ושם יצאו ההסכמות ההיסטוריות של חוק הנכים. כמה חודשים אחר כך, ועוד מאבקים שנאלצנו לעשות, בסוף בפברואר 2018, עבר חוק הנכים עם 4.3 מיליארד שקל". 

שיטת הפעימות לא עבדה. המחאה חודשה

אבל החקיקה לא הספיקה. בניסוח הצעת החוק היו חורים, ומה שאושר בפועל הייתה רק הפעימה הראשונה מתוך שלוש. פרידמן: "פעימה ראשונה במרץ, ובשנתיים האחרונות נאלצנו לחדש את המחאה בעקבות הבחירות החוזרות וחוסר התקציב. 

פרידמן עם שר האוצר ישראל כ"ץ. "היה קשוב לכל הטענות שלנו" (צילום: מדף הפייסבוק של פרידמן)

"אבל היה שיתוף פעולה נהדר עם שר האוצר ישראל כ"ץ, שהיה קשוב לכל הטענות שלנו ונתן לנו את המענקים. ועכשיו אנחנו מגיעים לצומת האחרון עם ההרחבה של החוק, בדגש על הילדים הנכים".

"ביציאה מהישיבה באוצר אושפזתי בבית חולים"

היה רגע במשך השנים שחשבת בשביל מה אני עושה את זה?
"כבר בהתחלה, אחרי העצרת, אמא שלי אמרה לי: 'מה אתה צריך את זה, תעזוב'. אמרתי לה: 'איך אעזוב את זה, אם בפייסבוק יש 15 אלף אנשים שמחכים לבשורה'. היו רגעים לא פשוטים. אחרי שיצאתי מהישיבה במשרד האוצר, קיבלתי התקף שאף אחד לא יודע עליו עד היום, הגעתי לבית חולים. אחרי הבדיקות אשפזו אותי לכמה ימים. אני סובל מחוסר ברזל ובגלל שאני כל הזמן בעבודה אני לא מספיק לאכול.

"אבל אני לא מוותר לעצמי ולא מוותר לאחרים. הבעיה של המאבק הזה הייתה שכל פעם שהיינו בטוחים שסיימנו, החזירו אותנו למחאה. החוק עבר, נאלצנו להילחם על הפעימות הבאות; הממשלות מתחלפות, כל פעם זה עבודה עם שרים חדשים. לא פשוט. זה מתסכל. אני הלכתי לפוליטיקה (למפלגת ישראל ביתנו) אחרי שהייתי בטוח שסיימתי את החוק, ואז מצאתי את עצמי גם במסע פוליטי וגם במאבק. מצד שני, כשיש לי אתגר אני חייב לסיים אותו עד הסוף". 

"אני רואה רוח חיובית מצד הממשלה בנושא שכר מינימום"

בעבר היו סכסוכים בין ארגוני הנכים, איך זה השפיע על המאבק המשותף?
"עם כל הפוליטיקה הבעייתית של ארגוני הנכים, אנחנו משתדלים לשתף פעולה. עכשיו יש שיתוף פעולה מלא עם ארגוני הילדים, ארגון לין. מצאנו את המקור התקציבי והבאנו בשורה היסטורית לילדים הנכים".

לאחר שהתקציב יאושר, המאבק יסתיים מבחינתך?
"היעד הסופי הוא קצבה בגובה שכר המינימום. אני רואה רוח חיובית מצד הממשלה בנושא שכר המינימום, וגם ברפורמה של העובדים הזרים בסיעוד. אנחנו גם שותפים של הביטוח הלאומי ברפורמה בניידות. אני רוצה להאמין שמעכשיו נוכל לעשות את הדברים בשיתוף פעולה והידברות, ולא נצטרך לחזור למחאות. אני חושב שצריך לעשות את זה אחרת".

"היום עוצרים אותי ברחוב, אומרים תודה"

במשך השנים הרגשת תמיכה של הציבור, גם בזמן חסימות הכבישים?
"אני חושב שהציבור תומך במחאה שלנו. חד משמעית. אומנם בהתחלה היינו צריכים להסביר על מה המחאה, אנשים חשבו שאנחנו מקבלים קצבאות גבוהות ובתים בחינם. היינו צריכים לעשות הסברה מאסיבית שקצבת נכות זאת קצבה בסיסית למחיה, שמקבלים קצבה בסיסית והטבות שמסייעות, אבל לא כסף שאפשר לקנות איתו במכולת, או לשלם איתו שכר דירה, ובטח שלא לקנות תרופות. הצלחנו בהסברה הזאת. במחאה ב-2017 85% מהציבור תמך בחסימות, תמך במחאה שלנו. 

"היום עוצרים אותי ברחוב, אומרים לי תודה, עושים איתי סלפי, אני סוג של סלב. זה מראה את התמיכה הציבורית וזה מרגש מאוד". 

פרידמן. "אני הולך לנוח שבועיים" (צילום: אלבום פרטי)

יש תוכניות לזמן הקרוב?
"אמרתי לאוצר ולביטוח לאומי שלא ידברו איתי שבועיים. אני הולך לנוח. אגיע להצבעה במליאה. הזנחנו את החיים שלנו, בזוגיות, בהכל. ביליתי את הלילות שלי בשבוע האחרון בירושלים, לא פשוט. עכשיו הזמן שלנו לחיות קצת. ובעתיד יש הרבה רפורמות שהעמותה שלנו רוצה להוביל לטובת אנשים עם מוגבלות. ברמה האישית, אני מניח שאעשה סבב נוסף בפוליטיקה".

הולך לפוליטיקה?
"ההחלטה שלי לפני שנתיים וחצי לא הייתה ללכת לפוליטיקה כדי לקדם את עצמי, או לעשות משהו לעצמי. קיבלתי מקום לא ריאלי ברשימה של ישראל ביתנו, אבל בזכות ההצטרפות שלי למפלגה קיבלנו מצע שלם לאנשים עם מוגבלות, ועכשיו שר האוצר מוביל את ההרחבה של החוק. זה מראה את הכוח של הפוליטיקה. 

"נמשיך להיאבק. כל השינויים צריכים להגיע מתוך הכנסת והממשלה. כל עוד יש הידברות זה מבורך, אבל אם זה לא ילך כנראה שנצטרך גם דחיפה ברמה הפוליטית מבפנים". 

יש לך מסקנה מהמסע הזה?
"כן. גם אנחנו החלשים ביותר יכולים להיות החזקים ביותר. רק חבל שמאוד שבמדינת ישראל אוטוטו 2022, אנחנו צריכים להילחם על הזכויות הבסיסיות ביותר. זה דבר שצריך להיות מובן מאליו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
ביצה קשה מאוד 
קופצי המשאיות
לשיר לעובדים הפשוטים 
תגובות