אחות תושבת באר שבע, שהפכה לנכה בעקבות השלכות ארוכות טווח של קורונה, קיבלה תשלום רטרואקטיבי של למעלה מ-150 אלף שקלים, וגמלה חודשית בסך 10 אלפים שקלים מהביטוח הלאומי, זאת למרות ששבה לעבודתה.
האחות שנדבקה בקורונה במהלך עבודתה, הגישה תביעה באמצעות עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון וטענה שבעקבות ההידבקות בנגיף היא סובלת מתסמיני פוסט קורונה קשים בהם פגיעה במערכת הנשימה, פגיעה בזיכרון לטווח הקצר, מגרנות, ירידה בחוש השמיעה וחולשה כללית. לאחרונה, כאמור, הכיר בה המוסד לביטוח לאומי כנפגעת עבודה, קיבל את תביעתה וקבע לה נכות משמעותית לצמיתות.
"להכרה של הביטוח הלאומי יש משמעויות מרחיקות לכת"
"פחות מדברים על החולים הרבים שכביכול כבר החלימו, אבל בפועל נותרו נכים שסובלים מתסמיני פוסט קורונה קשים ביותר", אומרים עורכי הדין קראוס ואלון. "להכרה של הביטוח הלאומי בחולים כנפגעי עבודה יש משמעויות מרחיקות לכת, שכן מעבר לנכות ולתשלומים הזמניים, עשוי המוסד לביטוח לאומי לקבוע להם בהמשך, נכות קבועה שתזכה אותם במקרים לא מעטים בגמלה חודשית קבועה או במענק חד פעמי לא קטן".
קראוס ואלון הסבירו שמי שנדבק בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה מאומת במקום עבודתו, עשוי להיות מוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה, בתנאי שהצליח להוכיח את הקשר הסיבתי שבין ההידבקות למקום העבודה ברמת סבירות גבוהה.
לדבריהם, כשמדובר בעובדי מערכת הבריאות שעדיין נמצאים בקו הראשון, המצב עשוי להיות פשוט יותר, שכן קל יותר להוכיח כי נחשפו לחולה קורונה במהלך עבודתם.
עוד הסבירו שכל מי שהוכר כנפגע עבודה ומצבו הרפואי מתדרדר סביב אותה נכות שנגרמה לו בעבודה, אחוזי הנכות שלו עשויים להיות מוגדלים ובהתאם גם זכויותיו. נפגעי עבודה זכאים גם להחזרים כספיים עבור ההוצאות הרפואיות שנגרמות או שייגרמו להם בעתיד, כתוצאה מנכותם – דוגמת מימון טיפולים משקמים או החזרים מלאים להוצאות בגין משככי כאבים או קנאביס רפואי.
