בבית הספר התיכון אורט קרית ביאליק יציינו היום (שני) רצח יצחק רבין בצפייה בהצגה ובדיונים על סוגיה דמוקרטית אקטואלית שבחר צוות המחנכים בבית הספר: גזענות כלפי העדה האתיופית. התלמידים יצפו בהצגה בנושא ולאחריה ידונו בהם בשיעורי מחנך, ללא התייחסות או העמקה ברצח רבין עצמו. מדי שנה בוחר צוות בית הספר נושא אחר שסביבו נבנה היום.

אורט קרית ביאליק אינו בית הספר היחיד שמציין את יום הזיכרון לרצח רבין בניסיון ליצור דיון אקטואלי בערכי הדמוקרטיה, אך הבחירה הזו בולטת על רקע התעלמות או ציון מצומצם של יום הזיכרון הזה ברבים מבתי הספר. מאז הכרזתו ב-1997, נמצא 'יום הזיכרון ליצחק רבין' (זה שמו הרשמי של היום) במחלוקת ציבורית על התוכן שראוי לעמוד במרכזו: למידה 'נייטרלית' על דמותו של רבין כאיש צבא וראש ממשלה, הדגשת המאבק לשלום שבגינו אירע הרצח, העמקה בסכנות לדמוקרטיה כמו קיצוניות ואלימות פוליטית, או קריאה לפלורליזם וקבלת האחר.

"אנחנו מתמודדים עם המתח של מצד אחד הרצון להעביר את המורשת, ומהצד השני ההבנה שבני הנוער נולדו אחרי הרצח, וצריך להתאים את היום הזה אליהם, למציאות בישראל ב-2021", אומר רמי פורת, מנהל בית הספר. "רבין אמר בנאומו האחרון ש'אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית'. מבחינתי, המורשת שלו מורכבת מדמוקרטיה, ממאבק באלימות על כל סוגיה, ומכבוד האדם וחירותו."

לצד יום הזיכרון ה'אקטואלי', בבית הספר יש מסורת נוספת שמדגישה את מורשתו האישית של רבין: ב-4 בנובמבר נערך בבית הספר טקס שבו התלמידים שרים שירים הקשורים לחייו ולמורשתו.

"היום הזה טבול בפוליטיקה מהרגע הראשון"

"טווח אופני האזכור של יום הזיכרון ליצחק רבין במערכת החינוך הוא רחב", אומרת ד"ר תמי הופמן, מנהלת תכנית רג"ב למצוינים במכללת סמינר הקיבוצים, וראש תכנית מדיניות חינוך לדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, "מלא להזכיר בכלל, דרך פלקט עם נר נשמה, שיחה על רבין האיש, ועד שבוע דמוקרטיה עם סדנאות".

"הסיבה לטווח הרחב היא היחס המורכב של הציבור ומוסדות המדינה ליום הזה", אומרת הופמן, "מצד אחד, בחוק המורה על יום הזיכרון ליצחק רבין נאמר שבתי הספר יציינו את היום בהתייחסות לשני נושאים: חייו של רבין כמקבילה לתולדות המדינה, וסוגיות הקשורות לדמוקרטיה ומניעת אלימות. מהצד השני, יום הזיכרון טבול בפוליטיקה מהרגע הראשון, בגלל המחלוקת שהובילה לרצח, ומרגשות אשם או האשמה של הציבור הדתי ברצח."

"משרד החינוך בוחר נושאים שמטשטשים את הנושא של היום עצמו"

לדברי הופמן, השיח הפוליטי יוצר טשטוש של התכנים הרלוונטיים ליום. היא מתייחסת לנושא המרכזי שמשרד החינוך בוחר מדי שנה ליום הזיכרון, שסביבו הוא מפיק ערכות חינוכיות וכרזות לבתי הספר. "הנושאים לאורך השנים נעו בין אהבת הארץ, ואהבת לרעך כמוך ועוד. נושאים שאומנם יש להם זיקה מסוימת ליום, אך הם מטשטשים את הנושא של היום עצמו".

ד"ר תמי הופמן (צילום: אריאל בן ארי)

בחוזר מנכ"ל משרד החינוך לקראת יום הזיכרון השנה הציע משרד החינוך שורת נושאים אפשריים לעיסוק ביום הזיכרון, חלקם עוסקים בתכנים המרכזיים של היום  המשרד הציע שלל נושאים שניתן לעסוק בהם חלקם עוסקים בתכני היום וחלק כפי שהופמן אומרת מרוחקים ממנו: "דמותה של החברה הישראלית, על חשיבותה של לקיחת האחריות האישית של כל אחד ואחד לנעשה בכיתה, בחברה, ביישוב המגורים ובמדינה. נדגיש את חשיבותן של של מעורבות אזרחית, סולידריות ודיאלוג, ונשוחח על הדרכים להתמודדות עם משברים ומחלוקות בחברה דמוקרטית, על אהבת המדינה ועל תפקידה של חברה אזרחית".

תופעה נוספת עליה מצביעה הופמן, ורווחת בעיקר בבתי ספר ממלכתיים דתיים, היא ניסיון לשייך את יום הזיכרון למחנה השמאל החילוני, ולהשוות אליו 'מישהו משלנו'. "דוגמה בולטת היא לציין את מותה של רחל אימנו, שחל לפי המסורת בתאריך העברי של הרצח, י"ב בחשוון. היום הזה לא צוין לפני הרצח. דוגמא נוספת היא הפיכת יום הירצחו של השר רחבעם זאבי (גנדי), איש הימין, ליום זיכרון ממלכתי".

"צריך שיחה שמכילה מציאות מורכבת"

לדברי הופמן, "חשוב לזכור שעתידו של יום הזיכרון לרצח רבין אינו מובטח. יש לא מעט ימי זיכרון שאמורים להזכיר כמו למשל י"א באדר או יום הרצל, שמסיבות כאלו ואחרות אינן מאוזכרים במערכת החינוך או בכלל. תפקידה של מערכת החינוך בעיצוב זיכרון הרצח הוא קריטי, כי במערכת החינוך בישראל, באופן ייחודי לשאר מדינות העולם, יש מקום רחב מאוד לחינוך הבלתי פורמלי או החברתי-ערכי".

לשאלה מה האופן הנכון לציון יום הזיכרון, הופמן מציעה לעודד דיונים על דילמות קשות, שימחישו לתלמידים את המורכבויות והמתחים שמרכיבים את הדמוקרטיה הישראלית. "אני חושבת שיום הזיכרון לרצח רבין הוא מסגרת להתמודדות עם סוגיות חברתיות מהותיות בחברה שלנו. הכוונה שלי היא שיחה שמכילה מציאות מורכבת, ולא סיסמאות כמו 'האחר הוא אני', כי אם האחר היה אני, לא הייתה בעיה. במסגרת הזו אפשר לדבר על שלל מחלוקות: מהמחלוקת על תהליך השלום שהובילה לרצח, והדהודיה משפיעים עלינו עד היום, ועד מחלוקות של השנתיים האחרונות כמו התמודדות עם הקורונה, המחלוקות שנבעו ממבצע שומר החומות ועוד."