מסמך שהציגה היום (שלישי) המועצה הדתית בירושלים לפני הוועדה לבחינת הרפורמה במערך הכשרות שבחוק ההסדרים מעריך שהמהלך ייקר את הכשרות בישראל בכ-22 מיליון שקלים. נתון שעומד בניגוד לטענת משרד האוצר, לפיה הרפורמה צפויה לחסוך לעסקים כ-510 מיליון שקלים.

הערכת האוצר, התבססה על הטענה ש-72% מהעסקים המושגחים בישראל משלמים למערך הכשרות הממלכתי (המועצה הדתית ומשגיח הכשרות) וגם לגוף כשרות פרטי נוסף עבור כשרות בד"צ.

לטענת אנשי המשרד הרפורמה המוצעת תאפשר לעסקים לבחור בין גופי הכשרות השונים ולשלם לגוף אחד בלבד. עם זאת, המצגת אותה הציגו בוועדה, לא כללה הפנייה למקור הנתון.

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) אמר בתגובה: "איך הגעתם להנחות העבודה הללו? ביקשנו את בסיס הנתונים ואת הדו"ח שהוביל למצגת זו ועד לרגע זה לא קיבלנו".

ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) הוסיף: "הנתונים הללו הם של דו"ח אברמזון מ-2016, על פי נתונים של 2013. זה לא רציני".

מול נתוני האוצר, הציג יו"ר המועצה הדתית בירושלים יהושע ישי, מסמך שהוכן לבקשת יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). המסמך, התבסס על נתוני 6,308 עסקים ב-17 מועצות דתיות, העלה שרק 13% מהם החזיקו בכשרות כפולה (ממלכתית ובד"צ).

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר לנציגת האוצר: "אתם טוענים ש-72% מהעסקים נמצאים בכפל כשרות. הנתונים הם הפוכים לחלוטין. רוב העסקים בארץ לא נמצאים בכפל כשרות, והצגנו את זה הבוקר לוועדה, אני דורש ממך לחזור בך".

עוד נמצא שהעלות הכוללת שמשלמים העסקים על שירותי הכשרות, עבור שכר המשגיחים ואגרות פיקוח, עמד על כ-24 מיליון שקלים. הוצאות המערך הכוללות עמדו על יותר מ-46 מיליון שקלים. היתרה בסך 22 מיליון שקלים משולמת, לטענת ישי, מתקציב המועצות הדתיות, ש-40% ממנו ממומן מכספי המדינה ו-60% מכספי הרשויות המקומיות.

"התוכנית למעשה מבקשת להטיל את העלות הכשרות על ציבור הצרכנים המבקש כשרות", אמר, "במסגרת הרפורמה יוטל מס עקיף, בעלות מינימאלית של 22 מיליון שקלים. זה על בסיס העלויות של המועצות הדתיות".

עוד הוסיף ישי שהוא צופה שעלויות ההעסקה בתאגידים הפרטיים צפויים להיות גדולים יותר בגלל הצורך במערך פיקוח גדול יותר בחברות ארציות, בניגוד לפיקוח המקומי של המועצות הדתיות; עלויות שכר בכירים כמו רב ומנהלי אגפים ומחלקות, שכיום מוגבלים בהתאם למדיניות הממונה על השכר באוצר ביחס לעובדי המועצות הדתיות;  בגלל הצורך להקים מערכי גבייה בתאגידים; ובגלל הטלת מס שכר (7.5%) מתאגידי הכשרות שיוקמו כחברות לתועלת הציבור או כמוסדות ללא כוונת רווח.

כיום מועסקים משגיחי הכשרות ישירות על ידי בתי העסק, והפיקוח עליהם נעשה על ידי המועצות הדתיות. כבר ב-2017 קבע בג"ץ שיש בצורת העסקה זו, שבה המשגיח מועסק על ידי המושגח, ניגוד עניינים והנחה את המדינה לערוך רפורמה בתחום.

הרפורמה המוצעת כעת על ידי האוצר והשר לשירותי דת מבקשת להמיר את מערך הכשרות הממלכתי בתאגידי כשרות פרטיים, ומעוררת חשש כבד הן בקרב משגיחי הכשרות ועובדי המועצות הדתיות שהם עתידים להפוך עובדי קבלן.

בעבר הוצאו מודלים חלופיים כמו הקמת רשות כשרות ממלכתית, תאגידי כשרות ציבוריים אזוריים או הפעלת מערך הכשרות במלואו באמצעות המועצות הדתיות. עם זאת, האוצר התנגד לכל המודלים החלופיים והתעקש על קידום מודל המפריט למעשה את מערך הכשרות הממלכתי.