דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

פותחים שנה ללא 83 מיליון שקלים: למרות שיחות בין ח"כים לאוצר, אין פתרון למשבר תנועות הנוער

בתנועות ובארגוני הנוער דורשים הגדלה קבועה של התקציבים כבר מהתקציב הקרוב, כדי למנוע חוסר ודאות ותלות בהשלמות מדי שנה | בישיבה סגורה של סיעת מרצ אמרה ח"כ מיכל רוזין: "אנחנו עדיין רודפים אחרי האוצר"

מחאת תנועות הנוער, קיץ 2020 (צילום: דוברות הנוער העובד והלומד)
מחאת תנועות הנוער, קיץ 2020 (צילום: דוברות הנוער העובד והלומד)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת חינוך
צרו קשר עם המערכת:

למרות שיח שמתקיים בנושא בין חברי כנסת ומשרד האוצר, עדיין לא גובש פתרון לדרישת תנועות וארגוני הנוער להעלות את בסיס התקציב שלהם כבר בתקציב הקרוב. ללא הגדלת בסיס התקציב, התנועות והארגונים יתחילו את שנת 2022 עם תקציב מאושר שנמוך ב-83 מיליון שקלים מתקציבן בפועל, ויהיו נתונות לאי ודאות כלכלית.

בישיבה של סיעת מרצ, שהודלפה ל-ynet נאמר ע" יו"ר הסיעה בכנסת מיכל רוזין שדרישותיהם התקציביות של תנועות וארגוני הנוער טרם נסגרו עם האוצר: "בסיפור של תנועות הנוער אנחנו עדיין רודפים אחריהם (אחרי משרד האוצר – מ.מ.) ושום דבר לא סגור, וזה בהסכמים הקואליציוניים". גם חברת הכנסת ג'ידא רינאווי זועבי אמרה: "כלום לא סגור בתנועות הנוער". בתגובה אמר יו"ר מרצ, השר ניצן הורוביץ: "ליברמן אמר לי שהכל סגור". רוזין השיבה: "לא סגור כלום. אם זה היה סגור, זה היה מגיע כבר ביום ראשון להחלטת ממשלה".

בתנועות וארגוני הנוער מתחנכים כ-600 אלף בני ובנות נוער. הן מתוקצבות באמצעות ארבע תקנות תמיכה – לתנועות הנוער, לארגוני הילדים והנוער, לשנות השירות ולקבוצות המחנכים, שתקציבן הכולל עמד בשנה החולפת על 257 מיליון שקלים. בתקציב 2022-2021 הוא יעמוד על 174 מיליון שקלים בשנה בלבד, קיצוץ של 83 מיליון שקלים.

למעשה, קיצוץ כזה מתרחש בכל שנה מחדש. בסיס התקציב הקבוע של התקנות התומכות בפעילות תנועות וארגוני הנוער נמוך בעשרות מיליוני שקלים מהסכומים הנדרשים לפעילותן. בשנים האחרונות, משרד החינוך השלים בכל שנה את מרבית הפער בהסטת כספים חד-פעמית מסעיפי תקציב אחרים, וחלק נוסף הגיע מכספים קואליציוניים, שגם הם תוספות חד-פעמיות לסכומי תקנות התמיכה. מצב זה מביא בכל שנה מחדש את התנועות והארגונים להיאבק על עצם קיומם ומקשה על הפעילות החינוכית.

התלות בקבלת התוספת מדי שנה יוצרת חוסר ודאות מתמיד בפעילות התנועות, ומחייבת מאבק תמידי להשלמת הסכום. בנוסף התנועות פגיעות במיוחד לשינויים במערכת הפוליטית כמו מערכות בחירות התכופות או היעדר תקציב מדינה. התנועות מתריעות מפני מצב של פגיעה אנושה בפעילותן, עד כדי סגירה של חלק מתנועות וארגוני הנוער.

הדרישה של התנועות והארגונים הוא לעגן את תקציביהן המלאים בבסיס התקציב, כדי למנוע את ההתבססות על כספים קואליציוניים או רזרבות תקציביות בכל שנה מחדש. דרישה זו עוגנה גם בקווי היסוד של ממשלת בנט-לפיד, עליהם חתמו כלל סיעות הקואליציה: "תנועות הנוער והבוגרים, ארגוני הנוער, מתנדבי שנת השירות, תלמידי המכינות הצבאיות, מכלל הזרמים, מהווים גורם חשוב בחברה האזרחית הישראלית, ולשם כך תפעל הממשלה להגדלת תקציבם בבסיס התקציב".

שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, אמרה בשבוע שעבר בוועדת הכספים שתפעל להגדלת בסיס התקציב רק בתקציב המדינה הבא בשנת 2023, והתחייבה להוסיף את הסכומים הנדרשים ל-2021 ול-2022 מהעברות בתוך תקציב משרד החינוך.

בשבוע שעבר הוקמה שדולה לקידום תנועות וארגוני הנוער ע" ח"כ גלעד קריב (העבודה) ח"כ מירב בן ארי וח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) שהציבה את הגדלת התקציבים של ארגוני ותנועות הנוער בבסיס התקציב כמטרתה הראשונה של השדולה. 19 חברי כנסת השתתפו בשדולה, רובם מהקואליציה, ביניהם חברי הכנסת רם שפע ואמילי מואטי (העבודה), מיכל רוזין וגי'דא רינאווי זועבי (מרצ).

ח"כ קריב אמר עם הקמת השדולה ש״סוגיית תנועות הנוער חייבת להיפתר לפני אישור התקציב. אם מכבדים הסכמים, אז צריך לכבד את ההסכמים הקואליציוניים על כל סעיפיהם. תקציב מדינת ישראל יעבור רק אחרי שכל ההסכמים הקואליציוניים יאושרו״. עם זאת, קריב וחברי כנסת נוספים בשדולה הדגישו שיפעלו למצות את השיחות עם האוצר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!