תמר אלקובי (40) מתבצרת בביתה באור יהודה, יחד עם שני בלוני גז וחברותיה מהפורום לדיור ציבורי. אלקובי עומדת לפני פינוי מהדירה יחד עם חמשת ילדיה. הקטן ביותר בן 3, הבכור משרת בצבא.

״קשה פה מאוד. הילדים בוכים מהבוקר״, מספרת אלקובי ל׳דבר׳, ״שלחנו אותם לבתים של חברים בשביל שלא יצטרכו לראות את הסיטואציה של הפינוי״.

אלקובי מספרת שלמרות שהיא נמצאת במקום הראשון בתור לקבלת דירה, משרד השיכון לוחץ עליה לחתום על הסכמה לפינוי ומבטיח שתקבל סיוע עתידי בשכר דירה. במתווה שמציע המשרד תאבד אלקובי את הזכות לדיור ציבורי, ובעוד 10 שנים גם את הזכאות לסיוע כספי כלשהו.

תמר אלקובי: ״כל מה שאני מבקשת זה קורת גג לילדים״ (צילום: כרמן אלמקייס)

״כל מה שאני מבקשת זה קורת גג לילדים שלי״, אומרת אלקובי, ״הבכור שלי מגן על המדינה בצבא, אבל היא לא מגנה עליו בחזרה״.

פעילות הפורום לדיור ציבורי הגיעו לביתה של אלקובי, להתנגד יחד איתה לפינוי, בעקבות צווים שהתריעו על הגעתם של מפנים ביום שלישי. כל יום, כל שעה, יכולים פתאום לדפוק בדלת. 20 הפעילות והפעילים יושבים בסלון הצנוע של אלקובי. 2 בלוני גז מונחים על השולחן. הם מחכים.

״איזה חבר כנסת יפיל ממשלה בשביל אלף משפחות שנזרקות לרחוב?״

״הציבור בישראל צריך לשנות את התפיסה של מהי הזכות לקורת גג״, אומרת ריקי כהן בנלולו, פעילה ותיקה בנושא הדיור הציבורי, ״תחשבו איך מרגיש אדם שמפנים אותו מהבית במקום לתת לו סיוע״.

יו״ר ועדת כלכלה, מיכאל ביטון (כחול לבן) קרא לעצור את הפינויים בדיור הציבורי לפני שבועיים. אז קרא. צווי ההוצאה לפועל ממשיכים להישלח לדיירים. ״יש לחברי הממשלה עוד כלים חוץ מ׳לקרוא׳״, אומרת בנלולו, ״יש מאבק על התקציב, יש לחצים שאפשר להפעיל, אבל מי יקום בשביל אלף משפחות שנזרקות לרחוב?״

כרמן אלמקייס וריקי בנלולו: ״זכות לקורת גג״ (צילום: נעם ריבקין פנטום)

״יושבים בממשלה אנשים ששנים זעקו למען הדיור הציבורי כשהם היו באופוזיציה״, אומרת כרמן אלמקייס, פעילה חברתית ותיקה גם היא, ״פתאום בקואליציה הם כולם הפכו לדגים״.

״בממשלה הקודמת, השרות היו נאבקות אתנו. פעילות עבדו קשה מאוד, וביחד עם חברי הכנסת עצרנו פינויים״, אומרת אלמקייס, ״אז איך זה שהיום אף אחת מהן לא קמה? לא פוצה פה? לא דופקת על השולחן ואומרת בבירור ׳אני לא מוכנה לתת יד לדבר הזה׳?״

״אני פוחד לישון בלילה, אבל זה לא רק אני״

שחר לוי (בשנות ה-40 לחייו), חולה סכרת שחי מקצבת נכות, נמצא גם הוא בסכנת פינוי. לוי הגיע לאור יהודה לתמוך באלקובי: ״זה מלחמה נגד מערכות אטומות. הם לא רוצים את הכסף שלנו, הם רוצים דירות״.

״הגעתי לכאן מירושלים״, אומר לוי, ״כדי לתמוך בתמר. זה עצוב שאנחנו צריכים להיסחב ככה מבית לבית. החברות לפורום גרמו לי להבין מה קורה. שזה לא רק אני. שצריך להיאבק בתופעה הזו. אני עצמי פוחד לישון בלילות, לאן אני אלך אם יפנו אותי?״

״חבל שאבא לא החזיק מעמד עוד שנה״

לילך וודבסקי (48), אם חד הורית מנס ציונה הגיעה לתמוך גם היא באלקובי. וודבסקי גרה בדירה שהיתה שייכת לאבא שלה יחד עם ביתה היחידה. הוא נפטר ב-2014, והיא כיום עומדת בפני סכנת פינוי מהבית.

רוב הדיירות שנמצאות בסכנת פינוי מוגדרות כ׳בנות ממשיכות שאינן זכאיות לדירה׳. הן לא מצליחות להוכיח את מצוקתן בגלל קשיים בירוקרטיים. ״נציג משרד השיכון אמר לי ׳חבל שאבא שלך לא החזיק עוד שנה מעמד, אחרת היתה לך דירה׳, זה עצוב.

״אני יודעת שאנשים במצב גרוע מחכים לדיור ציבורי, אבל גם אני במצב גרוע. הם רוצים שאני אמות, אבל זה לוקח זמן״.

״איך אפשר לקבל החלטה לסלק אדם אחר מהבית?״

אווה עובדיה (39) נמצאת בסכנת פינוי מביתה בשבועות הקרובים: ״התחלתי את המאבק מהפינוי האישי שלי אבל היום אני מבינה שיש אלף משפחות. הכי קל זה להיות גיבורים על אנשים פשוטים שנאבקים, אבל כשהמדינה פושעת, כולם שותקים ונעלמים.

״אני פה כי לכל אדם חייבת להיות קורת גג. איך אדם יכול בכלל לקבל החלטה לסלק אדם אחר מהבית? לא רואים את הילדים שלנו? את החיים שלנו?״

גלנט הקפיא את הפינויים, ממשלת בנט-לפיד חידשה אותם

90 ישראלים סולקו מבתיהם מאז התחדשו הפינויים באפריל האחרון. עד סוף השנה מתכננת המדינה לפנות 40 דיירים נוספים מבתיהם. הפינויים התחדשו תחת ממשלת בנט-לפיד, לאחר ששר השיכון הקודם יואב גלנט הקפיא אותם.

שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. 2 ההחלטות: תקצוב של עוד דירות, ומניעת פינויים לא יצאו לפועל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שר השיכון, זאב אלקין, התחייב אמנם להגדיל את מאגר הדיור הציבורי ב-1,700 דירות תוך 3 שנים. אבל משרד האוצר לא הקצה לכך סעיף תקציבי. שר השיכון הבטיח שידון בפינויים יחד עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. אז הבטיח. שתי ההבטחות לא קוימו.

השרה ברביבאי חיברה בדצמבר 2016 דו״ח שנחשב לפורץ דרך במאבק על הדיור הציבורי. אבל זה היה לפני שהיא נכנסה לפוליטיקה. הדו״ח קובע שבין 2014 ל-2017 התבצעו פינויים מהדיור הציבורי, אחת לכל חמישה ימים.

7,800 משפחות עמדו בפני הליכי פינוי בשנת 2017. מתוכם 4,200 קיבלו פסק דין מחייב עם מועד פינוי. הדו״ח של ברביבאי קבע לראשונה את האחריות שצריכה להיות למדינה על הדיירים בדיור הציבורי והמיועדים לפינוי. אז קבע.

תגובת משרד השיכון: ״הפולשים מקבלים מספר התראות וסיוע במיצוי זכויות״

״משרד השיכון פועל כרשות מנהלית על פי חוק ועל פי דין ולמשרד אין את הפריווילגיה לבחור האם לפעול על פי החלטות בית המשפט או לא״, אומרים במשרד השיכון, ״נציין כי הפולשים מקבלים מספר התראות בנוגע לתאריך הפינוי, וסיוע במיצוי זכויותיהם להגיש בקשה לדיור ציבורי וסיוע בשכר דירה.

״נדגיש כי לכל דירה אשר מפונה יש משפחה שממתינה כחוק לקבלה וזוהי חובתו המוסרית של המשרד לפעול למען שמירה על זכויות הממתינים בתור על פי זכאותם.

״באשר לגברת אלקובי, אשר אושרה לקבלת דיור ציבורי בשנת 2017, כממתינה לדירה בדיור הציבורי היתה זכאית גברת אלקובי לסיוע מוגדל בשכר דירה ואף לעזרה באיתור דירה מתאימה בשוק החופשי עד להתפנות דירה התואמת לזכאותה. למרות זאת היא בחרה לא לממש את זכאותה ולפלוש באופן בלתי חוקי לדירת דיור ציבורי שיועדה למשפחה אחרת הממתינה בתור״.