דיון ועדת הכספים בסעיפי חוק גיל הפרישה לנשים הסתיים הלילה (בין שלישי לרביעי) ללא הצבעה עליהם כפי שתוכנן. בדיון נחשף שהגורמים שתפקידם יהיה לתמוך כלכלית בנשים שייפגעו מהחוק, המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים, אינם ערוכים להוציא את הסיוע לפועל עם כניסת החוק לתוקף ב-1 בינואר. הוועדה תתכנס שוב בחמישי בבוקר להצבעה על הנוסחים הסופיים.
מענק ההסתגלות ישולם באיחור של חודש, עם אפשרות להארכה בחודש נוסף
עקב קשיים שהעלה המוסד לביטוח לאומי סוכם שתשלום מענק ההסתגלות, שישולם לנשים שאינן עובדות ויאבדו את זכאותן לקצבת זקנה, ישולם עד סוף פברואר, עם אפשרות להארכה עד סוף מרץ. כלומר, ייתכן שנשים שאינן עובדות ויגיעו בינואר הקרוב לגיל 62 לא יקבלו קצבת זקנה, ואת מענק ההסתגלות (שנועד לפצות על היעדר הקצבה) יקבלו בין חודש לחודשיים לאחר מכן.
לפי אתר הביטוח הלאומי, תשלום קצבת הזקנה מתבצע בכל 28 לחודש, עבור אותו החודש. בפעם הראשונה בה מקבלים את הקצבה, מי שתאריך הלידה שלה הוא עד ה-15 לחודש, או זכאית להבטחת הכנסה, מקבלת את הקצבה באותו חודש, ומי שנולדה לאחר ה-15 לחודש ואינה זכאית להבטחת הכנסה מקבלת אותה בחודש העוקב. כלומר מרבית הנשים שהיו אמורות להתחיל לקבל קצבת זקנה בינואר ללא הרפורמה, יקבלו את מענק ההסתגלות רק בפברואר.
בתחילה ביקש נציג המוסד לביטוח לאומי לדחות את תשלום המענק בארבעה חודשים, וציין שחוק ההסדרים כולל תיקוני חקיקה רבים, בהם העלאת קצבאות הנכות, והמוסד יתקשה להוציא את כולם לפועל בזמן. הוא ציין שמרבית הנשים המבוגרות שאינן עובדות מקבלות קצבת הבטחת הכנסה, כלומר, הן לא יישארו ללא מקור הכנסה.
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) אמרה בתגובה ש"המענק הזה נועד לפתור את הבעיה לנשים שיאבדו את הקצבה, אי אפשר לדחות אותו. אם הביטוח הלאומי אומר שהוא לא מסוגל לתת את כל המענה, אז נדחה את העלאת גיל הפרישה בארבעה חודשים". הוועדה יצאה להפסקה, ובדיון בלשכתו של היו"ר אלכס קושניר (ישראל ביתנו) סוכם שיישום הסעיף יידחה בחודשיים בלבד, ולמנכ"ל המוסד תהיה אפשרות לדחות אותו בחודש נוסף.
מענק עבודה מוגדל ישולם ב-2022 כמקדמה, עם התקזזות בסוף השנה
הדיון בנוסח החוק המעודכן חשף כי בשנה הראשונה ליישום החוק יהיה לרשות המסים קושי בתשלום מענק עבודה מוגדל לנשים מגיל 60 עד 67 באופן אוטומטי ורציף. בטרם ההצבעה על החוק בקריאה ראשונה לפני כחודש סיכמו חברות הכנסת מהקואליציה עם משרד האוצר על יצירת מנגנון תשלום רציף, שיסייע לנשים עובדות בשכר נמוך, על בסיס מנגנון אוטומטי שיקלוט דיווחים מהמעסיקים, במקום תשלום בדיעבד בסוף השנה. כך הכסף יגיע לנשים העובדות בזמן אמת ויפושטו ההליכים הבירוקרטיים לבקשת הזכאות. אך נציג רשות המסים הסביר בדיון שרק בעוד שנה יצטברו בידי רשות המסים נתונים להפעלת המנגנון באופן אוטומטי.
התוצאה היא שבשנה הראשונה ליישום החוק, 2022, נשים עובדות בשכר נמוך יצטרכו להגיש בקשה לקבלת המענק. בשנה זו בלבד יפעל מנגנון זמני, שבו נשים שסבורות שהן זכאיות יידרשו להגיש בקשה למענק באפריל ויקבלו מקדמות בכל רבעון – באפריל, ביולי, באוקטובר ובינואר בשנה שלאחר מכן. מקדמות אלו ישולמו על בסיס דיווחי השכר של המבקשת בשלושת החודשים הראשונים של 2022. כלומר, אם שכר העובדת ישתנה דרמטית במהלך השנה, יידרש קיזוז עם רשות המסים שיכלול תוספת למקדמה, או לחלופין דרישה ממנה להחזיר כסף לרשות המסים.
בנוסח החוק שהציעה רשות המסים הוצע שהנשים הזכאיות יגישו לרשות המסים דיווח על הכנסתן בכל רבעון, כדי למנוע מצבים של דרישה להחזרת כספים בסוף השנה. חברות הכנסת בוועדה, נעמה לזימי (העבודה) וג'ידא רינאווי זועבי (מרצ) התנגדו לכך בתוקף. "אלו הנשים הכי מוחלשות, אתם שולחים אותן להתמודד עם בירוקרטיה ארבע פעמים בשנה? לא, אין לתאר", אמרה ח"כ לזימי.
בתגובה הסביר נציג רשות המסים שכאשר ההכנסה לא ידועה בכל מקרה יהיה 'חיכוך', שיתבטא בדרישה להעביר מספר דיווחים, או לחלופין בהתקזזות בסוף השנה. לדרישת חברות הוועדה, נבחרה החלופה של העברת דיווח אחד והתקזזות בסוף השנה.
במהלך הדיון עלתה הצעה שתשלום מענק העבודה המוגדל יבוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי, כדי שהנשים יוכלו לעבוד מול גוף אחד. יו"ר הוועדה אלכס קושניר אמר ש"אין לנו כלים לקבל את ההחלטה".
קריאת סעיפי החוק ברגע האחרון
הדיונים על העלאת גיל הפרישה התנהלו עד כה ללא נוסח החוק, כך שלא היתה אפשרות להתייחס לגופם של דברים. הנוסח המעודכן התפרסם רק אתמול בבוקר והשאיר לחברי הכנסת ולארגונים חברתיים זמן מועט לעבור עליו ולהעיר הערות. יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) קיים דיונים פרטניים עם חברות הכנסת שאינם פתוחים לציבור כמו דיוני הוועדה.
סוגיות לא פתורות: הטבות לאזרחים ותיקים, תקציב ההכשרות
מספר סוגיות נותרו לא פתורות בתום הדיון: סוגיה אחת היא המשך ההטבות שמגיעות לנשים מבחינת חוק אזרחים וותיקים כמו הנחה בארנונה ותחבצ, עוד לא הוסדרו בחוק הזה. כך שלא רק שההכנסות של הנשים קטנות, ההוצאות שלהן יגדלו.
סוגיה נוספת היא התקציב של 80 מיליון שקלים למלגות לנשים שישתתפו בהכשרות מקצועיות. סעיף זה אינו כולל התייחסות האם הוא יעוגן בבסיס התקציב, וללא התייחסות ספציפית לסכום של מלגות הקיום, ומי תהיה זכאית להכשרות. אחת השאלות שעלתה בדיון הלילה היא האם התקציב ישמש גם להכשרות שישתתפו בהן גברים, והאם יש לקבוע בחוק רף מינימלי להשתתפות נשים בהכשרה. חברות הכנסת נטו שלא לקבוע זאת בחוק, מכיוון שהדרישה המינימלית עלולה בקלות להפוך למקסימלי.
סוגיה נוספת היא המעמד של ועדת הכספים מבחינת החוק. החוק קובע שהמוסד לביטוח לאומי יגיש לוועדה דיווח שנתי על השפעת החוק על תעסוקת נשים והכנסותיהן והוועדה תדון בנתונים. אך לא ברור מה המעמד או הסמכויות של הוועדה אם רואים שיש פגיעה גדולה בנשים. בעבר דרישה שהוועדה תוכל לעצור את החוק.
התיקונים במתווה: מענק עבודה מוגדל, הגדלת דמי אבטלה והבטחת הכנסה
הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה במסגרת חוק ההסדרים כוללת העלאה מדורגת של גיל הפרישה הראשון לנשים, שבו הן זכאיות לקצבת זקנה, מ-62 ל-65, בתוך 11 שנים. לצד ההעלאה מציעים באוצר צעדים שנועדו להקל על נשים שייפגעו מהמהלך ביניהם הרחבת הזכאות לדמי אבטלה בקרב נשים מבוגרות, העלאת סכומי מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) לנשים בגיל 62 עד 65 והרחבת הזכאות למענק, והעלאת הדיסריגרד לעובדים מבוגרים (ההכנסה שממנה והלאה קצבת הזקנה מקוצצת). לצד ההצעה החליטה הממשלה להגדיל את התקציבים והזכאות להכשרות מקצועיות לנשים מבוגרות.
בדיון שהתקיים ביום ראשון בוועדה, הוסכם שמענק העבודה המוגדל (מס הכנסה שלילי) ישולם פעם ברבעון. העלות הוכפלה מ-130 מיליון שקלים ל-260 מיליון שקלים. בנוסף, מענק לנשים עובדות בשכר נמוך ישולם מגיל 60 עד גיל 67 גם אחרי גיל הפרישה.
בנוסף נקבע שנשים לא עובדות תקבלנה 12 חודשי דמי אבטלה החל מגיל 60. נשים לא עובדות בנות 57 עד 60, תקבלנה 7 חודשי דמי אבטלה, ולאחר מכן תקבלנה 5 חודשים נוספים עד גובה של 4,000 שקלים בחודש.
עוד נקבע שתינתן תוספת של 700 שקלים בחודש לקצבת הבטחת הכנסה לכל הנשים הזכאיות עד גיל 62. נשים שתיפלטנה משוק העבודה מוקדם, תקבלנה מענק הסתגלות בסך 4,000 שקלים.
כמו כן, תגובש תכנית מיוחדת להכשרות מקצועיות בעלות של 82 מיליון שקלים בשנה.