בית המשפט העליון דחה הבוקר (רביעי) את בקשת סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום לעיכוב ביצוע המאסר שנגזר עליה עד ההכרעה בערעור על הרשעתה וגזר דינה. בעקבות ההחלטה תחל קירשנבאום לרצות את 10 שנוץ המאסר שהוטלו עליה ב-15 בדצמבר. השופטת ענת ברון: "על פני הדברים נראה כי סיכויי הערעור על הכרעת הדין להתקבל אינם מן המשופרים".

בחודש מרץ השנה הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את קירשנבאום בלקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס במסגרת פרשת 'ישראל ביתנו. היא זוכתה משוחד באישום אחד. בחודש יולי נגזרו עליה 10 שנות מאסר בפועל, קנס בגובה 900 אלף שקלים וחילוט בסך מיליון שקלים.

בעקבות ההרשעה הגישה קירשנבאום ערעור גם על הכרעת הדין וגם על העונש שהוטל עליה. במקביל ביקשה לעכב את ביצוע העונש עד לאחר ההכרעה בערעור, בקשה שכאמור נדחתה הבוקר.

"כידוע הכלל הוא שנאשם יחל לרצות את עונשו מיד לאחר מתן גזר הדין בעניינו", נכתב בהחלטה הבוקר, "הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע, ועל הנאשם מוטל הנטל לשכנע כי הטעמים התומכים בעיכוב ביצוע העונש גוברים על האינטרס הציבורי שבביצועו המיידי."

עוד כתבה השופטת ברון: "העבירות שבהן הורשעה המבקשת הן בעלות חומרה יתרה, כך במיוחד לנוכח ריבוי העבירות והצטברותן… במעשים שביצעה המבקשת כמפורט בהכרעת הדין, יש כדי לפגוע פגיעה קשה באמון הציבור בתקינות פעילות המינהל וב'כללי המשחק' הדמוקרטיים… בנסיבות אלה האינטרס של השבת אמון הציבור בשלטון מקבל משנה חשיבות, באופן שיש בו כדי לתמוך בריצוי מיידי של העונש".

קירשנבאום הייתה הנאשמת המרכזית בפרשה, שהחקירה הגלויה בה החלה ב-2014. כתב האישום שהוגש נגדה כלל 10 פרשיות שונות. על פי כתב האישום, מ-2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה פעלה קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן, לעתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות.

בפרקליטות טענו כי במקרים רבים, ניצלה קירשנבאום את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.

17 נאשמים נוספים בפרשה הורשעו ונגזר דינם, בהם דוד גודובסקי, מי שהיה יד ימינה של קירשנבאום, עליו נגזרו 7 שנות מאסר בהסדר טיעון.