קאלה, צרפת. מוחמד וג'אבר מחפשים כל יום אחר המשאית הנכונה, ומרגישים שהיום אחר הצהריים הם ימצאו אותה. זאת נראית כמו המשאית הנכונה. הם קוראים לחברם לקפוץ עליה. הוא רץ, מטפס על המשאית הנוסעת, נתלה בין תא הנהג לבין תא המטען, ונדחק פנימה. הנהג לא מבחין בו, והמשאית ממשיכה לנסוע. המשאית והנוסע הסמוי שעליה נעלמים בכביש הראשי בדרכם לתעלת למאנש, וחבריו מקווים שהוא יצליח להגיע ליעדו: בריטניה.
מוחמד וג'אבר הם פליטים סודנים צעירים שנמלטו מהמלחמה בארצם, אחרי שניצלו מניסיון חטיפה אלים בלוב, וחצו את המזרח התיכון העקוב מדם עד שהגיעו לאיטליה. היום הם בקאלה, וכמו מאות רבות של תושבי מזרח אפריקה והמזרח התיכון, הם מנסים להגיע לבריטניה באמצעות הסתתרות במשאיות, שיטה מסוכנת שכבר גבתה קורבנות רבים.
פוליטיקאים משני צדי תעלת למאנש דנים בפתרונות לתופעה. אלפים חצו את התעלה לכיוון בריטניה בדרך זו בחודשים האחרונים. זרם המהגרים נתקל בהתנגדות קשה מצד תושבים בריטים. מהגרים מבוססים יחסית שטים בסירות רעועות וצפופות על פני מים סוערים, בעוד העניים ביותר נאלצים לסכן את חייהם ולטפס בחשאי על אחת מעשרות אלפי המשאיות המסחריות שנוסעות מדי שבוע מצרפת לבריטניה.
היעד הנכסף: בריטניה
רבים מהמהגרים בקאלה רוצים להגיע לבריטניה כדי למצוא בה הזדמנויות להתפרנס, או משום שבני משפחותיהם כבר נמצאים שם. הרשויות בצרפת אומרות שמוקד משיכה נוסף הוא חוקי ההגירה הגמישים יחסית בבריטניה, שלא דורשת ויזה. רק מהגרים צעירים, חסונים וחופשיים ממחויבויות משפחתיות, מעזים לקפוץ על המשאיות. זהו מאמץ קבוצתי.
באחד מימי הסתיו הקרים בקאלה בשבוע שעבר, חמישה בחורים צעירים עמדו כפופים בכיכר באתר בנייה בוצי, מביטים במשאיות יוצאות מהמחסן. בחור שישי הסתתר לצד הכביש. כשמשאית שנראתה מבטיחה יצאה, הבחורים בכיכר צעקו לו שיקפוץ עליה.
יש להם סימן מוסכם. "אנחנו אומרים להם: 'מספר אחת, לא, מספר שתיים, לא, מספר שלוש, כן!'", מסביר מוחמד, שמעדיף לחשוף רק את שמו הפרטי מתוך פחד מהרשויות.
נהגי המשאיות מקפידים לבדוק שאין נוסעים שמסתתרים בתא המטען שלהם, ואומרים למי שחשודים כנוסעים סמויים פוטנציאליים שהם לא בדרכם לבריטניה. גם המשטרה מגבירה את הנוכחות שלה באזור במטרה למגר את התופעה.
כשהם כבר מצליחים לקפוץ על המשאית, המהגרים משתדלים להיות ערניים למסלול שלה. רק מסלול אחד יוביל אותם לארץ המובטחת שמעבר לתעלה. אם המשאית שעלו עליה נוסעת במסלול אחר, הם קופצים ממנה ומתחילים הכול מחדש.
מוחמד הצליח כבר פעמיים לעלות על משאית נוסעת בלי להיתפס, אבל נאלץ לקפוץ ממנה אחרי שגילה שהיא לא בדרכה לבריטניה. חלקם עומדים בין תא הנהג לתא המטען. חלקם מצליחים לפתוח את דלתות תא המטען ונכנסים אליו.
גם אם המשאית נוסעת בכיוון הנכון לבריטניה, אתגרים וסיכונים רבים נקרים בדרכם של הנוסעים הסמויים. המשטרה משתמשת בטכנולוגיות לסריקת המשאיות שעוברות בתעלת למאנש באמצעות חום גוף וצלליות נעות. אם הנוסע הסמוי נחשף, המשטרה מורידה אותו מהמשאית. 18 אלף מהם התגלו ב-2020, ו-11 אלף נוספים עד כה ב-2021.
"למה אנחנו לא יכולים להמשיך במסע שלנו?"
ארגוני סיוע מדווחים שהם מקבלים פניות וקריאות לעזרה ממהגרים שקפצו על משאיות קירור ונחנקים או עומדים למות מהיפותרמיה. מגיעות גם תלונות על שוטרים שנהגו במהגרים באלימות אחרי שנתפסו. חלק מהמהגרים סובלים משברים ואף מפציעות חמורות יותר.
בסוף ספטמבר, יאסר עבדאללה בן ה-20 נדרס למוות על ידי משאית. גם עבדאללה נמלט מסודן. הוא חלם להיות נהג מונית בבריטניה. קהילת המהגרים בקאלה התאבלה על מותו וכעבור שבוע ערכה מצעד לזכרו בהשתתפות 300 איש. מהצועדים יצאה קריאה נואשת אל נהגי המשאיות: "כשאתם מבחינים בפליט על המשאית, אתם משקשקים אותה ובולמים שוב ושוב עד שאנחנו מוותרים ונופלים. למה אנחנו לא יכולים להמשיך במסע שלנו?"
שניים-שלושה ביום מצליחים להגיע לבריטניה במשאית
קופצי המשאיות ממשיכים במאמציהם להגיע לבריטניה. בלילה הם ישנים ביער ליד קאלה, באוהל, אם יש להם מזל, אבל לרוב מתחת לעץ. המשטרה פושטת על המחנה שלהם כל בוקר, עוצרת אותם, מרססת אותם בגז מדמיע ומחרימה את רכושם, לפי דיווחים של ארגוני הסיוע.
"חלק מהאנשים נשארים יום אחד, חלקם שבוע, חלקם חודש. אני פה כבר ארבעה חודשים ו-15 ימים", אומר מוחמד. הוא וחבריו מעריכים ששניים-שלושה מהגרים ביום מצליחים להגיע לבריטניה במשאית שעליה קפצו.
אחמד, 28, קופץ משאיות סודני שעזב את סודן ב-2018 בגלל המלחמה, הראה לכתב סרטון טיקטוק מיום אחרי מותו של עבדאללה. בסרטון נראה אדם רץ אל משאית בצבעי כחול-לבן ומנסה לעלות עליה. מופיע בו טקסט בערבית, דגל בריטניה ושתי אותיות באנגלית: UK.
